הר המנוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר המנוחות
WikiAir IL-13-06 019 - Har HaMenuchot.JPG
הר המנוחות ממעוף הציפור
פרטי בית הקברות
סוג בית קברות
דת יהודים
תאריך הקמה 1951
אופן הקבורה קבורת שדה, קבורה בקומות
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°47′53″N 35°10′40″E / 31.798133333333°N 35.177727777778°E / 31.798133333333; 35.177727777778
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
הר המנוחות
הר המנוחות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם"

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

היסטורית בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתברר שלא יהיה ניתן לשוב ולקבור את המתים של ירושלים בבית הקברות בהר הזיתים פעלו השלטונות למצוא אתר חלופי לבית קברות שיהיה קרוב מספיק לעיר, והאתר של הר המנוחות נבחר. במהלך שנת 1950 בוצעו עבודות הכשרת השטח.

בעקבות לחץ של קרובי הנפטרים שהוחזקו זמנית במחצבה בבית העלמין שייח' באדר, ביקשו בצה"ל להעביר את החללים הצבאיים לקבורה בהר הרצל. אולם מכיוון שהחללים הצבאיים והאזרחיים היו קבורים יחד בערימות היה צורך לפנות גם את הנפטרים האזרחיים לקבורה, ובאוגוסט 1950 הועברו הנפטרים לקבורה בהר המנוחות[1]. לאחר קבורה חד פעמית זאת לא התבצעה במקום קבורה נוספת עד סוף שנת 1951[2]. אחד הגורמים המעכבים היה חלוקת המקום בין חברות הקבורה השונות ובינן לבין העירייה שדרשה שהניהול האדמיניסטרטיבי יהיה בידיה[3][4][5]. קבורה של בודדים בהר המנוחות החלה באוקטובר 1951, על ידי אחת החברות קדישא, כאשר העירייה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק[6]. באוקטובר 1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את שם בית הקברות כ"הר המנוחות"[7].

אחד המשתתפים בהלוויה במקום תיאר את בית הקברות בנובמבר 1951[8]:

"שני צידי הדרך לבית הקברות מלאים אשפה, סרחון ועשן של משרפת הזבל העירונית. בבית הקברות מתנפלים עליך זבובים ואין מהם מנוס. אף ברז מים אין שם..."

המצב לא השתפר במהלך החודשים לאחר מכן ובמרץ 1952 נמסר בדבר[1]:

"המקום עזוב, רובו חרוש בורות ושיחין"

בהר המנוחות פעלו ארבע חברות קדישא: קהילת ירושלים, אשכנזית פרושית, אשכנזית חסידית וספרדית. החברה קדישא של קהילת ירושלים הכינה בעזרת האדריכל ריכרד קאופמן תוכנית כוללת להר המנוחות. בהתאם לתוכנית, יועד פסגת ההר לשמש כפנתיאון בו נקברו גדולי האומה. שביל גישה רחב יועד להוביל אל הפנתיאון הלאומי. אולם שאר החברות אל הכירו בתוכנית זו, טענה שאין לה תוקף והיא מקפחת אותם[9] ובשנת 1952, התבצעה קבורה על השטח שיועד לשביל והתוכנית סוכלה[10]. בפנתיאון נקברו, בין השאר, פרץ סמולנסקין[11].

מאחר שהוא בית העלמין העירוני הרשמי, הוא מספק קבורה בחינם לאזרחי ישראל (אם כי הבחירה של החלקה נותרת בידי חברת קדישא העירונית, ואם בן זוג רוצה להיקבר בחלקה סמוכה, הוא או היא חייבים לשלם עבורה).

בית הקברות נמצא במגמת התרחבות עם חלקים חדשים הנפתחים ובשנים האחרונות הורחב שטחו על שטח יער ירושלים.

כמו בתי קברות יהודים אחרים בירושלים, החלקות בהר המנוחות מכילות קבר תת-קרקעי ומעליו אבן מלבנית גדולה שעליה חקוקים שם, תאריך ודברים בשבחו של הנפטר. במקרה של רבנים מפורסמים שקבורים בו, כל החלק העליון של מצבת האבן חקוק בפסוקים או ביטויים המשבחים את מעשיו של המנוח. שמותיהם של בני משפחתו של המנוח, שמתו בשואה, ולכן לא היה להם קבר לעיתים קרובות חרוטים בצד המצבה.

הקברים בהר המנוחות מחולקים לחלקות המופעלות על ידי חברה קדישא (הפרושים, החסידים, הספרדים, וההנהגה של קהילות ירושלים). בשנת 2014 נחנכה לראשונה בהר המנוחות חלקת קבורה פרטית של חברת "אוויסון ישראל" המכילה למעלה מ־400 חלקות לקבורת שדה.[דרושה הבהרה] בסמוך לכניסה הראשית נמצאים חלקות הרבנים הכוללות את גדולי הדור של 60 השנים האחרונות מכל רחבי העולם. הקבר הידוע מביניהם הוא קברו של האדמו"ר אהרן רוקח מחסידות בעלז שאת מצבתו נוהגים לפקוד אלפי מבקרים מדי שנה.

כהנים קבורים באזור נפרד מחוץ לכניסה הראשית, כדי שבני משפחותיהם שאינם מורשים להיכנס לבתי הקברות כדי למנוע טומאה יוכלו לעמוד על הכביש ולהתפלל בסמוך למקום קבורתם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]