נער שוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נער שוליים
Cry Baby
Crybabyposter.jpg
בימוי ג'ון ווטרס
הפקה רייצ'ל טלאלאי
תסריט ג'ון ווטרס
שחקנים ראשיים

ג'וני דפ
איימי לוקיין
פולי ברגן
סוזן טיירל
איגי פופ
ריקי לייק

טרייסי לורדס
מוזיקה פטריק ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 6 באפריל 1990
משך הקרנה

85 דקות

91 דקות (גרסת הבמאי)
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט מוזיקלי, סרט נעורים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 12 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו cry-baby
www.crybabydvd.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נער שולייםאנגלית: Cry Baby) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1990 בבימויו של ג'ון ווטרס. הסגנון המוזיקלי השולט בסרט הוא הרוקבילי וכמו כן, מופיעים בו גם שירים בסגנון הדו-וופ.

בסרט מככב ג'וני דפ כצעיר מרדן בשם וייד ווקר, הידוע בכינוי "Cry Baby" ולצידו מככבים גם אמי לוקיין, פולי ברגן, סוזן טיירל, איגי פופ, ריקי לייק, טרייסי לורדס, טרוי דונהיו, ג'ו ד'אלסנדרו, ג'ואי הת'רטון, דייוויד נלסון ופטי הרסט.

הסרט הוא פרודיה על מחזות זמר כמו גריז, על סרטי הקולנוע של אלביס פרסלי ועל התרבות האמריקאית וערכיה בשנות החמישים. ג'וני דפ אמר במספר הזדמנויות כי הוא לקח את התפקיד, על מנת להתבדח על ההיסטריה שעטפה את אלילי הנוער בתקופה שבה הוא השתתף בסרט "ג'אמפ סטריט 21"[1].

הסיפור מתמקד בקבוצה של עבריינים צעירים ובאינטראקציות שלהם עם תושבי בולטימור בשלהי שנות ה-50, תוך כדי תיאור אהבתם של "Cry Baby" ווקר, מנהיג העבריינים ואליסון ורנון- ויליאמס, בת טובים. הסרט מציג את המכשולים עליהם הזוג נדרש להתגבר כדי להיות ביחד, ואת פעולותיהם המשפיעות על העיירה בכללותה.

הסרט לא זכה להצלחה קולנועית מסחררת במהדורה הראשונית שלו, אך לאחר מכן הפך לסרט פולחן קלאסי, ובעקבותיו עלה בברודוויי מחזמר באותו השם, שהיה מועמד לארבעה פרסי טוני.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייד "Cry Baby" ווקר הוא המנהיג של חבורת עבריינים צעירים, הפועלת בשנת 1954 בעיר בולטימור. החבורה מכונה: "Drapes" וכוללת את אחותו של ווקר, פפר, אמא צעירה בגיל הטיפש עשרה, מכונה "פני גרזן", שפניה הושחתו, וונדה וודוורד הפראית והחופשייה, ומילטון האקט, בנם של פעילים דתיים נלהבים. ווקר, שביכולתו להזיל דמעה אחת בלבד, המטריף את כל הבנות ובכללן אליסון ורנון ויליאמס, בת טובים, שנמאס לה להיות ילדה טובה ומרובעת. יום אחד, לאחר בית הספר, פונה אליסון לווקר והשניים מתאהבים. עוד באותו היום, מגיע ווקר לחלק ה"מרובעים" בעיר ובמהלך תוכנית כישרונות שמארחת סבתה של אליסון, מציג עצמו בפניה ומזמין את אליסון לבלות איתו ב- Turkey Point, מקום הבילוי של ה- Drapes.

חרף הספקנות של סבתה, אליסון מצטרפת לווקר ושרה עמו ועם הלהקה שלו ב- Turkey point. בשעה שאליסון וווקר חלקו אחד עם השני את חיי היתמות שלהם (אביו של ווקר נשלח לכיסא החשמלי, לאחר שהואשם בהטמנת פצצות באתרים לפי סדר האלפבית וזכה לכינוי: "מפציץ האלפבית" והוריה של אליסון שלמרות שתמיד לקחו טיסות נפרדות, כדי שלא לייתם אותה, נפטרו, כאשר שתי הטיסות בהן טסו, התרסקו), חברה הקנאי של אליסון, בולדווין, מתחיל מהומה. ווקר מואשם בקטטה ונשלח לכלא, דבר שמרעיש את חבריו ואף את סבתה של אליסון, שהתרשמה מאוד מהמחוות, הנימוסים והכשרון המוזיקלי של ווקר.

כאשר ליאונורה פריגיד, נערה שמאוהבת בווקר אבל באופן עקבי נדחית על ידו, טוענת שהיא בהריון ממנו, אליסון מרגישה נבגדת וחוזרת לבולדווין ולמרובעים, אף על פי שסבתה מציעה לה לא לקבל החלטה פזיזה. בינתיים בבית הסוהר, ווקר עושה קעקוע של דמעה על לחיו. הוא אומר למקעקע, דופרי (רוברט טיירי): "נפגעתי כל חיי, אבל ניתן לשטוף דמעות אמיתיות. הדמעה הזאת היא בשביל אליסון, ואני רוצה שהיא תישאר לנצח!".

בסופו של דבר, אליסון משתכנעת להצטרף לברית שנכרתה בין סבתה ובין ה- Drapes, ומתגייסת לקמפיין לשחרורו של ווקר מהכלא (Please Mr. Jailer). ווקר משוחרר מבית הכלא אבל מיד לאחר מכן מוקנט על ידי בולדווין, שמתוודה בפניו שסבו הוא זה שחישמל את אביו של ווקר ומזמין אותו למירוץ תרנגולים (שתי מכוניות שועטות זו לכיוון זו, כאשר המתחרים עצמם שכובים על גג המכונית והמכונית שפונה הצידה ראשונה על מנת למנוע את ההתנגשות, נפסלת). ווקר זוכה לאחר שבולדווין משתפן ומתאחד עם אליסון.

הסרט מסתיים כאשר כל הצופים במירוץ שהתקיים מזילים דמעה אחת, פרט לאליסון ולווקר שסוף סוף מצליח להרפות מהעבר ולהזיל דמעות משתי העיניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לקוח מבלוג המעריצים הישראלי של ג'וני דפ בכתובת: [1]