נקודות שיפנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריתרוציט מודבק בטפיל Plasmodium vivax מפגין ריבוי נקודות שיפנר לאחר צביעת גימזה. שימו לב לצורה העגולה של האריתרוציט (השוו עם התמונה התחתונה)

נקודות שִׁיפְנֵראנגלית: Schüffner's dots,‏ Schüffner's stippling וגם Schüffner's granules) הינן נקודות אופיניות בגוון אדום-ורוד, המאפיינות אריתרוציטים נגועים באחד משני טפילי פלסמודיום, גורמי מחלת המלריה בבני האדם, Plasmodium vivax או Plasmodium ovale[1][2].

נקודות שיפנר נקראות על שם וילהלם אוגוסט פול שיפנר (Wilhelm August Paul Schüffner), רופא ומיקרוביולוג גרמני, אשר תיאר אותן לראשונה בשנת 1899 במֶדַן שבאינדונזיה[3].

ככלי לאבחנת גורם המלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריתרוציט מודבר בטפיל Plasmodium ovale מפגין ריבוי נקודות שיפנר לאחר צביעת גימזה. שימו לב לצורה הסגלגלה של האריתרוציט (השוו עם התמונה העליונה)

ארבעת טפילי המלריה בבני האדם ידועים כמעודדים את היווצרותם של שינויים מורפולוגיים מיקרוסקופיים באריתרוציטים אליהם פלשו, דוגמת בליטות המזדקרות מקרום האריתרוציט (Knobs), אִינְוָוגִינָצְיוֹת (יצירת מעין שקעים הנמשכים אל פנים התא) וחריצים (בקיעים) בקרום התא. בנוסף לכל אלה, טפילי P. vivax ו-P. ovale מעודדים את היווצרותם של מעין גרגירים (גרנולות) ייחודיים אשר ניתנים להבחנה במיקרוסקופ אור רגיל לאחר צביעת רומנובסקי, או גימזה[4].

אריתרוציטים שנגועים בטפילי פלסמודיום אלה מכפילים תחילה את ממדיהם (במקרה של הדבקות ב-P. ovale גם רוכשים צורה סגלגלה) ולאחר מכן מתחילים ליצור אינווגינציות הדומות לוסיקולות בממברנה, המזכירות בצורתן את נאדיות הריאה. דבר שנראה, לאחר צביעה, במיקרוסקופ אור כנקודות אדומות. מחקרים מלריולוגיים שבוצעו בנושא הראו כי וסיקולות אלה מכילות את חלבוני הטפילים‏[4].

הופעת נקודות שיפנר מתרחשת בכל אחד משלבי מחזור חיי P. vivax ו-P. ovale באריתרוציטים פרט לשלב המוקדם ביותר, המתרחש לאחר הפלישה, אשר נקרא Ring stage (השלב הטבעתי)‏[1]. הופעת הנקודות מהווה כלי אבחנתי חשוב באיתור גורם מחלת המלריה. למרות שהנקודות מופיעות באריתרוציטים הנגועים באחד משני טפילי פלסמודיום הנ"ל, רק האריתרוציטים הנגועים בטפיל P. ovale נראים סגלגלים במשטח דם. זאת בניגוד לאריתרוציטים הנגועים בטפיל P. vivax שממשיכים לשמור על צורה עגולה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מתוך מדריך למלריה באתר www.polconsultant.com.
  2. ^ מיני טפיל הפלסמודיום מתוך אתר אוניברסיטת מדינת מישיגן.
  3. ^ Wickert H, Krohne G. (2007). The complex morphology of Maurer's clefts: from discovery to three-dimensional reconstructions. Trends in Parasitology. 23(10):502-9. PMID 17888738
  4. ^ 4.0 4.1 Udagama PV, Atkinson CT, Peiris JS, David PH, Mendis KN, Aikawa M. (1988). Immunoelectron microscopy of Schüffner's dots in Plasmodium vivax-infected human erythrocytes. The American Journal of Pathology. 131(1):48-52. PMID 3281470