נשיונל ג'יאוגרפיק (מגזין)
 | |
 | |
| תדירות |
ירחון  |
|---|---|
| מו"ל |
אגודת נשיונל ג'יאוגרפיק |
| בעלים |
חברת וולט דיסני |
| תאריכי הופעה |
1888–הווה (כ־136 שנים) |
| שפה |
אנגלית |
| תפוצה |
4,336,711 (נכון ל־2011) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| ISSN | 0027-9358, 1044-6613, 1931-1524, 1939-9235 |
| https://nationalgeographic.grid.id האתר הרשמי | |
  | |
נשיונל ג'יאוגרפיק (בעבר נקרא: The National Geographic Magazine, ממותג לעיתים כ-NAT GEO) הוא מגזין חודשי אמריקאי שיוצא לאור על ידי National Geographic Partners. המגזין נוסד ב-1888 ככתב עת מדעי, תשעה חודשים לאחר הקמת האגודה המדעית נשיונל ג'יאוגרפיק, אך הפך לכתב עת פופולרי. בשנת 1905, הוא החל לכלול תמונות, סגנון שבזכותו התפרסם. התמונות הצבעוניות הראשונות שלה הופיעו בשנות ה-1910. במהלך המלחמה הקרה, התחייב המגזין להציג מבט מאוזן על הגאוגרפיה הפיזית והגאוגרפיה אנושית של מדינות מעבר למסך הברזל. מאוחר יותר, המגזין התבטא בבולטות בנושאי איכות הסביבה.
עד 2015, המגזין היה בבעלות מלאה ובניהול של אגודת נשיונל ג'יאוגרפיק. מאז 2019, גרעין השליטה מוחזק על ידי חברת וולט דיסני.
נושאים מובילים במגזין עוסקים בדרך כלל בגאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מדע ומאפיינים חוצי תרבות. המגזין ידוע במראה הייחודי שלו: פורמט מבריק, מרובע, כרוך, עבה עם גבול מלבני צהוב. למנויי המגזין הפרסום כולל תוספי מפות של מפות נשיונל ג'יאוגרפיק. המגזין זמין במהדורה מודפסת מסורתית ובמהדורה מקוונת אינטראקטיבית.
נכון לשנת 1995 המגזין הופץ בעולם בכמעט ארבעים מהדורות בשפות שונות וזכה לתפוצה של יותר מ-6.5 מיליון עותקים בחודש (לעומת כ-12 עותקים בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20), 3.5 מיליון עותקים הופצו בארצות הברית. נכון לשנת 2015 המגזין זכה ב-25 פרסי המגזין הלאומי. מהדורה עברית של המגזין, בשם נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, יוצאת לאור מאז 1998.
נכון לאוקטובר 2022 לדף האינסטגרם של המגזין יש 243 מיליון עוקבים, יותר מכל דף אחר שאינו שייך לידוען. תפוצת המגזין המודפס נכון ל-31 בדצמבר 2022 היא כ-1.8 מיליון עותקים.
בשנת 2023, נשיונל ג'יאוגרפיק פיטרה את כל הכתבים המועסקים אצלה ותפסיק את מכירות בדוכני העיתונים בארצות הברית ב-2024.[1][2][3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגיליון הראשון של "מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק" יצא לאור ב-22 בספטמבר 1888, תשעה חודשים לאחר שנוסדה האגודה המדעית. בתחילה היה זה מגזין אקדמי שנשלח ל-165 החברים המייסדים של האגודה. בשיאו הגיע המגזין לידי 40 מיליון קוראים מדי חודש.[4] בינואר 1905 פורסמו במגזין מספר תמונות על פני עמוד שלם של טיבט בשנים 1900–1901. מאותה עת החלה מגמה של שינוי באופי המגזין, עד אותה עת היה תוכן המגזין בעיקרו מאמרים כתובים ומאותה עת גיליונות המגזין הכילו תמונות רבות. בשנת 1908 כבר יותר ממחצית עמודי המגזין הכילו תמונות. תמונת השער של גיליון יוני 1985, תמונת פורטרט של ילדה אפגנית בת 12, אשר צולמה בידי הצלם סטיב מקקורי, הפכה לתמונה המוכרת ביותר של המגזין.[5]
בשנת 1975 הושקה גרסת ילדים למגזין National Geographic Kids. בשיא הצלחתו, בסוף שנות ה-80, היו למגזין 1.2 מיליון מנויים בארצות הברית ומיליונים נוספים ברחבי העולם.[6]
בספטמבר 2015 הנשיונל ג'יאוגרפיק העביר את המגזין לבעלות חדשה ושמה National Geographic Partners. 73 אחוז מן הבעלות בחברה הוקנו לחברת 21st Century Fox בתמורה ל-725 מיליון דולר. בדצמבר 2017 הוכרז כי חברת וולט דיסני תרכוש את 21st Century Fox, כולל שליטתה ב-National Geographic Partners. בספטמבר 2022 פוטרו שישה מן העורכים הבכירים במגזין.[7] ביוני 2023 המגזין פיטר את כל הכתבים שהועסקו בעיתון והכריז כי החל משנת 2024 המגזין לא ימכר עוד בדוכני העיתונים.
צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף לפרסומו בזכות המאמרים שבו, על נופים, היסטוריה והפינות הרחוקות בעולם, המגזין נודע באיכות הגבוהה של הצילומים שפורסמו בו. בתקופת כהונתו של נשיא האגודה אלכסנדר גרהם בל והעורך הראשי גילברט ה. גרוסבנור הודגשה לראשונה החשיבות של התיאור הוויזואלי במגזין, זאת למרות ביקורת שנשמעה במועצת המנהלים אשר ראו בריבוי תמונות תפיסה לא מדעית בגאוגרפיה. בשנת 1910 הצילומים הפכו לסימן ההיכר של המגזין והעורך הראשי של המגזין חיפש תמיד "תמונות דינמיות", כפי שכונו על ידי אלכסנדר גרהם בל, תמונות שבהן תחושת תנועה. בשנת 1915 החל העורך הראשי גרוסבנור לגבש קבוצה של צלמי מערכת ולספק להם ציוד צילום מתקדם וחדר חושך.
המגזין החל לפרסם בחלק מעמודיו צילומי צבע בתחילת שנות ה-30, אשר טכנולוגיה זו הייתה בתחילת פיתוחה. באמצע שנות ה-30 החלו צלמי המערכת להשתמש במצלמות לייקה קטנות וקלות משקל עם סרטי צילום "קודאקכרום" מתוצרת קודאק, במקום מצלמות כבדות שהצריכו שימוש בחצובת צילום. בשנת 1959 החל המגזין להדפיס תמונות קטנות על כריכת המגזין ובהמשך הוגדל פורמט התמונות. מיד לאחר שהתרחשה המהפיכה הדיגיטלית בצילום, עבר המגזין לשימוש בציוד צילום דיגיטלי למגזין המודפס ולאתר האינטרנט.
במהלך השנים הוסר עיטור עלי האלון ותוכן העניינים מכריכת המגזין, אולם המסגרת הצהובה נותרה. גיליונות הנשיונל ג'יאוגרפיק נאספים לעיתים קרובות על ידי המנויים ונמכרים בחנויות יד-שנייה כפריטי אספנים. המגזין המשיך לאורך השנים לשמור על איכות גבוהה של צילום עיתונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נשיונל ג'יאוגרפיק (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של נשיונל ג'יאוגרפיק
- נשיונל ג'יאוגרפיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נשיונל ג'יאוגרפיק, ברשת החברתית פייסבוק
נשיונל ג'יאוגרפיק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נשיונל ג'יאוגרפיק, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nair, Deepthi (2023-06-29). "National Geographic lays off all staff writers and will stop US newsstand sales". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-07-10.
- ^ Clayton, Abené (2023-06-29). "National Geographic reportedly lays off its last staff writers". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-07-10.
- ^ "My new National Geographic just arrived, which includes my latest feature—my 16th, and my last as a senior writer. NatGeo is laying off all of its staff writers. I've been so lucky. I got to work w/incredible journalists and tell important, global stories. It's been an honor". Twitter (באנגלית). נבדק ב-2023-07-10.
- ^ Jan. 27, 1888: National Geographic Society Gets Going. Wired, January 27, 2010
- ^ National Geographic' Celebrates 125 Years Of Photography. NPR, October 1, 2013
- ^ National Geographic lays off its last remaining staff writers. The Washington Post, June 28, 2023
- ^ Geographic magazine lays off six of its top editors. The Washington Post, September 6, 2023