נתניאל קלייטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נתניאל קלייטמן
Nathaniel Kleitman
Nethaniel Kleitman.PNG
צילום דיוקן של קלייטמן משנות ה-20 של המאה ה-20, שם הצלם לא ידוע.
לידה 26 באפריל 1895
קישינב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוגוסט 1999 (בגיל 104)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי נוירופיזיולוגיה, פסיכולוגיה
ארצות מגורים האימפריה הרוסית, ארץ ישראל ולבנון (האימפריה העות'מאנית), ארצות הברית
תרומות עיקריות
מחלוצי החקר המדעי של השינה, מגלה שנת ה-REM

נתניאל קלייטמןאנגלית: Nathaniel Kleitman‏; 26 באפריל 1895 - 13 באוגוסט 1999) היה נוירופיזיולוג ופסיכולוג אמריקאי, יהודי יליד בסרביה.

קלייטמן נחשב לאבי החקר המדעי של שינה ושל פיזיולוגיית החלומות, שגילה, יחד עם תלמידו יוג'ין אסרינסקי, את שנת ה-REM.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלייטמן נולד ב-26 באפריל 1895 בקישינב, בבסרביה, אז באימפריה הרוסית (כיום במולדובה), כבן לזוג היהודים סוני ברקוביץ' קלייטמן ופסיה לבית גלאנטר. כבר בגיל צעיר גילה קלייטמן כישורים למתמטיקה ולמדעי הטבע.

בשנת 1912 עלה לארץ ישראל וכעבור שנה נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, ("המכללה הפרוטסטנטית הסורית") שבלבנון העות'מאנית.

בשנת 1914, עקב פריצתה של מלחמת העולם הראשונה, קלייטמן נעצר ונכלא על ידי השלטונות העות'מאנים כיוון שהיה אזרח רוסי, ונאלץ להפסיק את לימודיו.

בשנת 1915 הצליח קלייטמן להצטרף לקבוצה גדולה של אזרחי ארצות הברית שנכלאו במחנה הסגר יחד איתו ולהתפנות איתם על סיפון אנייה צבאית אמריקאית. בהגיעו לנמל ניו יורק שילם מס בסכום 25 דולר והתחייב שלא לחזור לעולם לביירות. בתנאים אלה הורשה להישאר בארצות הברית, שם התאזרח בשנת 1918.

באמריקה מיהר קלייטמן לחדש את לימודיו. הוא למד קודם פיזיולוגיה ופסיכולוגיה בסיטי קולג' של ניו יורק וסיים את התואר הראשון במדעים אלו בשנת 1919. אחרי שנה כבר גמר תואר שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולאחר-מכן, תוך ארבע שנים עד שנת 1923 עשה גם את עבודת הדוקטורט שלו במדעים, בהצטיינות יתרה, באוניברסיטת שיקגו.

משנת 1925 ועד 1960 עבד קלייטמן כחוקר ומרצה בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת שיקגו, שם הקים את מעבדת השינה הראשונה.

קלייטמן היה פעיל מבחינה אינטלקטואלית עד שנותיו האחרונות, וכיהן כפרופסור אמריטוס לפיזיולוגיה באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1995 הוא הרצה בנשוויל בכנס המדעי המוקדש ליום הולדת המאה שלו.

קלייטמן נפטר בשנת 1999 בגיל 104 בלוס אנג'לס שבארצות הברית.

מחקריו ופעילותו המדעית כחלוץ החקר המדעי של השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-20 של המאה ה-20 נתניאל קלייטמן הקדיש את זמנו למחקרים של פסיכופידיולוגיה של השינה, כשחלק גדול מניסוייו ביצע על עצמו, על אשתו, פולינה שווייצר, על בנותיהם, אסתר והורטנס, ועל ידידים ומכרים.

בשנת 1938, למטרת חקר השפעת הסביבה על הקצבים הביולוגים הצירקדיאנים, לרבות על שינויי הטמפרטורה של הגוף, יחד עם עוזרו ברוס ריצ'רדסון בילה 32 ימים ולילות בבידוד מוחלט בתנאים כמעט קבועים, במערת הממותה Mammoth Cave במדינת קנטקי. ניסה במחקר זה להרחיב את מחזור הקצב היומי שינה - ערות אל 28 שעות.

בשנת 1939 פרסם קלייטמן את עבודתו המכוננת "השינה ומצב הערות" (Sleep and Wakefulness) (מהדורה שנייה הופיעה בשנת 1963), שבה הציג את תגליתו המרעישה - קיומו בזמן השינה של מחזור בסיסי מנוחה - פעילות - basic rest- activity BRAC) cycle).

בשנת 1953 עם תלמידו המפורסם יוג'ין אסרינסקי (19211998), קלייטמן הפך לראשון שגילה את שנת הר.ע.מ. - שנת REM - אותו סוג מחזורי של השינה הקרוי השינה עם תנועות מהירות של העיניים או השינה הפרדוקסלית והוכיח כי היא נמצאת בקורלציה עם החלומות ועם פעילות המוח.

המחקרים הנ"ל בוצעו קודם על ילדו של אסרינסקי, ארמנד, ולאחר מכן על אשתו וילדותיו של קלייטמן.

קלייטמן ואסרינסקי הוכיחו את קיום מחזור שנת ה-REM גם אצל בעלי חיים עליונים. כמו כן ציינו שבשנת ה-REM קיים שיתוק כללי של השרירים הפריפריים יחד עם קיום התנפחות וזקפת הפין.

יחד עם תלמיד אחר שלו, ויליאם דמנט, עיבד קלייטמן את נתוני הניתוח הפוליסומנוגרפי של השינה ושל הניטור האלקטרואנצפלוגרפי והאקטיגרפי לכל אורך הלילה. בעקבות מחקרים אלה הושג תיאור מפורט של שלבי שינה והוקמה הקליניקה הראשונה להפרעות שינה שנפתחה בשנת 1970 על ידי ויליאם דמנט באוניברסיטת סטנפורד.

בשנים האחרונות של פעילותו המדעית חקר קלייטמן את חשיבות הקצבים האולטראדיאנים בתהליך השינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]