אלקטרואנצפלוגרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ה-EEG הראשון של מוח אנושי שפורסם על ידי ברגר
בדיקת EEG

אלקטרואנצפלוגרםאנגלית: Electroencephalogram; בראשי תיבות: EEG, אא"ג; בעברית: "רשמת מוח חשמלית") הוא רישום הפעילות החשמלית במוח. הרישום נעשה באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף הכולל אלקטרודות המוצמדות לגולגולת הנבדק. הדפוסים המתקבלים מכונים גלי מוח, והם משקפים מאפיינים כלליים של פעילות רשתות תאי העצב במוח.

נוירולוגים ומדעני עצב עושים שימוש ברישומי EEG כדי ללמוד על תפקוד המוח, באמצעות מדידה של גלי המוח במהלך פעילות של מתנדבים אנושיים ושל בעלי-חיים בניסויי מעבדה. דפוסי EEG משמשים כלי חשוב בחקר השינה ובאפיון שלבי השינה השונים. בנוסף, נעשה שימוש ברישומי EEG למטרות אבחון רפואי, בין השאר כדי לאבחן אפילפסיה.

ה־EEG הומצא על ידי הנוירולוג הבריטי ריצ'רד קאטון בשנת 1885, תוך מחקר על בעלי-חיים, ובשנת 1929 פותח על ידי הנוירולוג הגרמני האנס ברגר כך שאפשר יהיה לעשות בו שימוש יעיל גם בבני-אדם. בשנות ה־50 פיתח הפיזיקאי והמהנדס ויליאם גריי וולטר סוג חדש יותר של בדיקת EEG, שנקרא טופוגרפיית EEG. בדיקה זו יוצרת מעין מיפוי אלקטרוני של פני המוח.

במדידות EEG זוהו מספר דפוסים שנרשמים בעת סוגים שונים של פעילות מוחית. דפוסים אלה של גלי מוח מסומנים באמצעות א"ב יווני - גלי אלפא, בטא, גאמא, דלתא ותטא. לכל אחד מסוגי הגלים יש תדירות ומשרעת אופייניים.

מקור פעילות EEG[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידות EEG בגולגולת מסכמות את זרם הפעילות הבתר-סינפטי. דחף עצבי באקסון קדם-סינפטי גורם לשחרור של נוירוטרנסמיטור אל הסינפסה. הנוירוטרנסמיטור עובר בפעפוע אל מעבר למרווח הסינפטי ונקשר לקולטן בדנדריט הבתר-סינפטי. פעילותם של קולטנים רבים הינה תוצאה של שטף יונים אל תוך הדנדריטים או מתוכם החוצה. הדבר מתבטא בזרמים מפצים בחלל החוץ תאי. זרמים חוץ תאיים אלו אחראיים ליצירת פוטנציאל חשמלי באלקטרודות של ה-EEG. ה- EEG אינו רגיש לדחף עצבי באקסון.

גלי תטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצב זה הינו אחד מכמה מיני צורות גלי אלקטרואנצפלוגרם המקושרים למגוון מצבי שינה ועירנות. תדירותם נעה בין 4Hz ל- 8Hz, ומערבת פעילות של נוירונים רבים בו זמנית, קרוב לוודאי בהיפוקמפוס ודרך קליפת המוח. מקצבי תטא נצפים בילדים ערניים מתחת לגיל 13. פעילות תטא יכולה אף להיות מובחנת במבוגרים במהלך מצבי שינה מסוימים, ובמצבי ריכוז דומם, כמו מדיטציה. מקצבים אלו משויכים לניווט מרחבי וצורות מסוימות של זיכרון ולמידה, ובמיוחד באונה הרקתית. באותה מידה הם יכולים להופיע במקרים של נזק מוחי תת-קליפתי כללי או ממוקד.

פעילות EEG בתדר תטא מופגנת גם במהלך משימות זיכרון לטווח הקצר. יש המציעים כי הם משקפים את המצב "המחובר" של ההיפוקמפוס; מצב של מוכנות לעיבוד המידע המתקבל. מנגד, תנודות תטא נמצאו במתאם עם מגוון התנהגויות רצוניות (חקירה, התמצאות מרחבית וכו') ומצבי כוננות (כמו סמירת השערות) בחולדות, מציעות כי תנודות אלו יכולות לשקף אינטגרציה של מידע סנסורי (תחושתי) ופלט מוטורי. עדויות רבות מציעות כי מקצב תטא מעורב בלימוד מרחבי והתמצאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]