נתרן פלואורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתרן פלואוריד
אמצע
שם סיסטמטי Sodium fluoride
נוסחה כימית NaF
מסה מולקולרית 41.988 גרם/מול
מראה מוצק לבן או ירקרק
מספר CAS 7681-49-4
צפיפות 2.558 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות 40.4 גרם לליטר ב20°C
ממסים חומצה פלואורית, אמוניה
טמפרטורת היתוך 993 °C
1266.15 K
טמפרטורת רתיחה 1,704 °C
1977.15 K
מקדם שבירה 1.3252
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפה NFPA 704#אזהרות מיוחדות NFPA 704#אי יציבות / פעילות NFPA 704#סיכון בריאותיNFPA 704.svg
אודות התמונה

נתרן פלואוריאנגלית: Sodium fluoride) הוא תרכובת אי־אורגנית שנוסחתו NaF. נתרן פלואורי הוא מלח המורכב מיונים חיוביים של נתרן ויונים שליליים של פלואור הארוזים בסריג קובי שבו גם יוני ה +Na וגם יוני ה -F נמצאים בקואורדינציה אוקטאדרלית, מוקפים ב 6 יונים נגדיים בדומה למלח בישול. המרחק בין היונים בגביש 462 פיקומטר - מעט קצר יותר מבנתרן כלורי. החומר הוא מקור ליוני פלואוריד למגוון שימושים, הוא זול יותר והיגרוסקופי פחות מאשלגן פלואורי.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתרן פלואורי מיוצר בסתירה של חומצה פלואורית או חומצה הקסה־פלואורוסיליצית H2SiF6, תוצר לוואי של פלואורואפטיט Ca5(PO4)3F המופק מסלעי פוספט להפקתדשן. הבסיס לסתירה יכול להיות נתרן הידרוקסיד או נתרן פחמתי. לפעמים משתמשים בכהלים להשקעת המלח.

  • HF + NaOH ⇒ NaF + H2O

מתמיסות המכילות HF שוקע מלח הבי־פלואוריד NaHF2, חימום החומר משחרר HF ומשאיר NaF.

  • NaHF2 ⇌ NaF + HF

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]