סאהר מיעארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סאהר מיעארי (נולד ב-1974) הוא אמן פלסטיני ישראלי, העובד במדיה משולבת. הוא מגדיר את עצמו כ"אמן בנאי", וככזה, יצירתו מבוססת על חומרי בנייה ועל מושגים מעולם הבנייה. באופן זה הוא מעלה שאלות בנושא השייכות וההזדהות של הפרט עם המקום, ומבקר את המציאות הפוליטית במדינת ישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאהר מיעארי נולד בשנת 1974 בכפר מכר, בו הוא חי ויוצר עד היום. הוא למד במכללת הגליל המערבי ולאחר מכן במדרשה לאמנות בבית ברל. בשנת 2018 סיים את לימודי התואר השני בבית הספר לאומנויות באוניברסיטת חיפה. מיעארי הוא חבר בקולקטיב האמנותי המפעיל את גלריה כברי – גלריה שיתופית יהודית-ערבית בגליל.[2]

על עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיעארי, שהיה פועל בניין לפני שהתחיל את לימודיו האקדמיים, מעלה סוגיות מקומיות דרך שימוש בקונסטרוקציות ובחומרי בנייה כגון בטון, עץ וברזל. הוא מוצא עניין בנושא "הבית הישראלי", המשקף לדעתו את המורכבות החברתית והפוליטית במדינה, ומבקש לעורר את הצופה להתבוננות מחודשת על המקום בו הוא נמצא. ברבות מעבודותיו של מיעארי, הוא עוסק במושגים 'בית', 'מקלט' ו'מרחב מוגן', ומייצר חסימה או שיבוש של שגרת החיים היומיומית, דרך אטימה של חללים, חיפוים, חסימת הפתחים שלהם, או מייצר חללים שלא ניתן להיכנס אליהם מלכתחילה.[3]

בשנת 2008 הציג מיעארי מיצב בשם "אופק", בתערוכת הפיסול "חלל/חסום" בגלריה כברי. המיצב, סירה קטועה העשויה מקרשים ויצוקה בבטון וברזל בניין, מוקם בין דלתות הכניסה למסדרון הגלריה, באופן שיצר חסימה כמעט מלאה של המעבר. הסירה המקורקעת מפאת כובדה, היא העתק של סירת הדיג של סבו של מיעארי, ששימשה את משפחתו. בשנות ה-70 פונתה המשפחה, יחד עם משפחות דייגים אחרות מהעיר העתיקה בעכו לכפר מכר, הנמצא במרחק שלא אפשר לסבו להמשיך לדוג. הסירה המקורית מוצבת היום כאנדרטת זיכרון ליד בית הוריו של מיעארי.[4]

בשנת 2012 הציג מיעארי את תערוכת היחיד שלו, "מרחב אפור", בגלריה כברי. בתערוכה מיעארי התמקד בשני נושאים מרכזיים: מהלך חייו האפרורי של פועל הבניין (הסובייקט), וחלל המקלט (מרחב הקולקטיב הישראלי). רוב פועלי הבניין הם מהמגזר הערבי, ומלאכתם מכונה באירוניה "עבודה ערבית", או כפי שמגדיר זאת מיעארי: "שירות חובה לצעיר הערבי במדינה, לפני שהוא הולך ללימודים אקדמיים". כמי שהיה פועל בניין בעצמו, ובנה בתים לאחרים, הפך מיעארי לשותף פעיל בבניין הבית הלאומי היהודי. על אף שהוא שותף בבניית המדינה לא פחות מהיהודים, לתחושתו קיימת בישראל התעלמות מן האמת ההיסטורית, באופן המדיר אותו ומגדיר אותו כ"לא שייך למקום"-דבר המתעתע בזהותו. את מצב הביניים הזה, הוא מתאר כ"מרחב אפור". במסגרת התערוכה, הוא שינה את המבנה האדריכלי של הגלריה והפכה ל"מרחב מוגן" ואפור, המדמה מקלט תת-קרקעי, על כל מרכיביו המוכרים. הגלריה כוסתה בלוחות בטון, בהם הוטבעה טקסטורת קורות העץ התומכות במבנה בעת יציקתו, ומוקמו בה שלושה צינורות אויר המצויים במקלטים ציבוריים. מיעארי אף פתח חלון מלבני, כנהוג בכל מקלט, אלא שבמקום לאפשר חדירת אוויר, אור וקולות מן החוץ, מתגלית דרכו עבודת וידאו. בווידאו מתועד יום עבודה מלא באתר בנייה, כולל קולות הפועלים והלמות הפטישים, ומנכיחה את "חסרי הזהות", לדבריו של מיעארי.[5]

בשנת 2018, במסגרת תערוכת הבוגרים של התואר השני בבית הספר לאומנויות באוניברסיטת חיפה, הציג מיעארי מיצב הבוחן את נוכחות המיגון בחיי היומיום בישראל, ואת הבניית תפיסת האיום עליה. המקלט שהוא מציג מנוטרל מתפקידו, נטול פונקציה ביטחונית, מייצג חולשה ומאבד את משמעותו.[6]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: "מרחב אפור", הגלריה השיתופית כברי. קיבוץ כברי
  • 2017: "באחת ידו עושה במלאכה", המשכן לאומנויות ע"ש הכט. חיפה

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: "זירת משחק", פסטיבל החג של החגים. חיפה
  • 2008: "חלל/חסום", הגלריה השיתופית כברי. קיבוץ כברי
  • 2009: "חיבורים", פסטיבל החג של החגים. חיפה
  • 2013: "מתארחים אצל עבד עאבדי, חיפה ארט", פסטיבל החג של החגים. חיפה
  • 2013: "חיפה, מרחב עילי מרחב תחתי", מתחם השוק הטורקי. חיפה 2014: זרים בינינו, גלריה לאמנות בית הגפן. חיפה
  • 2015: "מחוץ למקום", הגלריה השיתופית כברי. קיבוץ כברי 2015: תג מאיר: אור במקום טרור, הגלריה השיתופית כברי. קיבוץ כברי
  • 2018: "חוף בטון", שער 3 חנות גלריה. חיפה 2018: תערוכת הגמר של בוגרי התואר השני באמנות, המשכן לאומנויות ע"ש הכט. חיפה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אושר, נירית, "אפור רבגוני", א-לה כפר, אפריל 2012, עמ׳ 36
  2. ^ סאהר מיעארי, מרכז המידע לאמנות ישראלית, אתר מוזיאון ישראל.
  3. ^ "תערוכת בוגרי התואר השני באמנות, אוניברסיטת חיפה 2018" (קטלוג התערוכה), עמ׳ 32
  4. ^ ראו שפי, סמדר, ״אין כניסה״, הארץ, 04.05.2008, עמ׳ 2
  5. ^ פתיחת תערוכה בגלריה השיתופית בכברי של סאהר מיעארי, דוגרינט
  6. ^ בוגנים, איתן (24 במאי 2018). "לחזור לאדמה או לבית". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2019.