סגר (רפואת שיניים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סגר[1], או תורת הסגר (Occlusion), היא תורה ברפואת שיניים העוסקת במיקום השיניים בלסתות, עמידתן זו מול זו, תנועותיהן וסגירתן, במצבים נורמליים ופתולוגיים.

מבט על מערכת השיניים מתוך חלל הפה.

השיניים ותפקידיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדם יש שתי מערכות שיניים - השיניים הנשירות, המונות 20 שיניים, והשיניים הקבועות, המונות 32 שיניים. במערכת הקבועה, בכל רביע פה ישנן שלוש שיניים קדמיות (חותכות וניב) וחמש שיניים אחוריות (מלתעות וטוחנות). תפקידי השיניים האחוריות הם שמירת הסגר התקין והלעיסה, בעוד שהשיניים הקדמיות אחראיות לחיתוך המזון, האסתטיקה והפונטיקה.

שיניים קדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטחים הפנימיים של השיניים הקדמיות העליונות קובעים גם את ההדרכה הקדמית. הטיית שיניים אלה מנחה את תנועת הלסת התחתונה קדימה, ואת גובה ההפרדה שנוצרת תוך כדי תנועה זו בשיניים האחוריות. Over Bite - מידת החפיפה בין חותכת עליונה ותחתונה במישור האנכי במצב של סגירה. מידת החפיפה הנורמלית היא 2-4 מ"מ. Over Jet - מידת החפיפה בין חותכת עליונה ותחתונה במישור ההוריזונטלי במצב של סגירה. מידת החפיפה הנורמלית היא כ-3 מ"מ.

שיניים אחוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיניים האחוריות לועסות וטוחנות את המזון. המגעים ביניהן גדלים בזמן בליעה. הן גם אחראיות לשמירה על גובה תקין של הסגר והפה.

הטיית השיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיניים בתוך כל קשת שיניים יש הטיה טבעית. הטיה זו נקבעת על ידי הקשת ע"ש ספי - קשת קעורה הנוצרת על ידי קצות תלוליות השיניים האחוריות בלסת התחתונה, והקשת ע"ש וילסון - קשת הנוצרת על ידי חיבור תלוליות של שיניים מקבילות בשני צדי הלסת.

ההטיה הטבעית מתאימה לשיניים הסמוכות, לשיניים בלסת הנגדית וכן למצב הכללי בפה.

מגעים בין השיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסגר אידיאלי, כל שן באה במגע עם שתי שיניים, וזאת פרט לחותכות התחתונות המרכזיות והטוחנות העליונות האחרונות.

כל שן תחתונה ממוקמת קרוב יותר למרכז הפה מאשר אחותה העליונה, ופנימית יותר ממנה. כל שן תחתונה באה במגע עם אחותה העליונה ועם השן הקרובה יותר למרכז הפה (לדוגמה, שן תחתונה מס' 4 תיגע בשיניים 4 ו-3 עליונות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סגר בוויקישיתוף