סובורובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוּבוֹרוֹבוֹ
Суворово
הכניסה לפארק בעיר סובורובו
הכניסה לפארק בעיר סובורובו
הכניסה לפארק בעיר סובורובו
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מחוז וארנה
ראש העיר פאבלין פאראסקבוב
על שם אלכסנדר סובורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 58.075 קמ"ר
גובה 246 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 5,201 (15 במרץ 2024)
קואורדינטות 43°20′N 27°36′E / 43.333°N 27.600°E / 43.333; 27.600
אזור זמן UTC +2
http://www.suvorovo-tour.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוּבוֹרוֹבוֹבולגרית: Суворово) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בשטח מחוז וארנה השוכנת 356 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה ו-34 ק"מ צפונית מערבית לבירת המחוז וארנה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור העיר מאופיין באקלים ממוזג העיר ממוקמת על מישור בחלק הדרום מערבי של רמת דוברוג'ה. 61% משטח הרשות המקומית מיושב או מעובד, 15% משטחיה מיוערים ו-4.3% מהשטח הן דרכים סלולות. הקרקע משופעת באבני גיר באזורים מסוימים ובחלקם קיימת קרקע פורייה עשירה בהומוס ומתאימה לגידולים חקלאיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-16 בעת שלטון האימפריה העות'מאנית בבולגריה נוסד במקום כפר חקלאים קטן בשם קוזלודז'ה. העיר המודרנית נקראת על שמו של הגנרל הרוסי אלכסנדר סובורוב אשר ב-9 ביוני 1774 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) הביס את העות'מאנים בקרב קוֹלוּדְזָ'ה שנערך בסמוך למקום. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבש שוב המקום על ידי צבא האימפריה הרוסית והפך מתוקף סיכומי קונגרס ברלין, חלק מנסיכות בולגריה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור סובורובו הוא חקלאי ברובו ומהווה מרכז אזורי לחקלאות אורגנית בתחום הפירות והירקות. בעיר תחנת רכבת ודרכה עוברים קווים ישירים לווארנה ודובריץ'. כמו כן קיימת רשת כבישים בין עירוניים לאותם היעדים. במהלך העשור השני של המאה ה-21 מתוכננת הקמתה של תחנת כוח בסמוך לעיר, שתפעל באמצעות אנרגיית רוח ותספק חשמל בהספק של 60 מגה וולט אמפר.

מוסדות ציבור חינוך ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיימות 2 ספריות, 2 בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון ומרכז קהילתי אחד. בעיר פועלת להקת תיאטרון שנוסדה ב-1905 וכן קיים בה מוזיאון היסטורי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר סובורובו בוויקישיתוף