נו"ן הפוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לשבעה מופעים (מתוך 9) של נו"ן הפוכה במקרא (ספר תהילים, קז, 23-28), ב"כתר ארם צובא" – אחד מכתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין.
דוגמה לשני המופעים של נו"ן הפוכה בפרשת "ויהי בנסוע" שבספר במדבר (י 35-36), בספר תורה בן זמננו

נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמן נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

רש"י בפירושו למקרא מציין עוד מופע של נו"ן הפוכה בספר בראשית י"א, ל"ב, אולם סימון זה אינו מופיע בשום כתב יד של המסורה שיש בידינו.

חוקרי מקרא מציינים כי סימון זה הוא סימון סופרים מקובל בעת העתיקה, ובמקורות היוונים הוא מכונה ἀντίσίγμα (אנטיסיגמה, סיגמא הפוכה).[1] הסיגמא (Σ) והאנטי-סיגמא שמשו את סופרי העת העתיקה כדי לציין את תחילתה וסופה של גרסה שיש להשמיטה או שאיננה במקומה. מסימון יווני זה התפתח גם הסימון המודרני של הסוגריים [2]. סימון זה מופיע גם במגילות ים המלח כדי לציין פסוקים שמופיעים שלא במקומם הנכון.[3]

ואכן, בתרגום השבעים היווני שתורגם מנוסח עברי השונה מנוסח המסורה, מופיעים הפסוקים הרלוונטיים מבמדבר י' לפי הסדר הבא: ל"ג, [ל"ה-ל"ו], ל"ד. עובדה זו יש בה כדי לאשש את הסברה שמיקומם של פסוקים ל"ה-ל"ו היה רופף במסורות השונות.

התלמוד הבבלי מתייחס אף הוא לסימון זה, ואף מציין בין היתר כי סימון זה מרמז על פסוק שמופיע שלא במקומו:

ת"ר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" - פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. ר' אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.[...] תניא: רשב"ג אומר, עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.

התייחסות נוספת לסימון זה מופיעה במסכת סופרים, חיבור ארץ ישראלי שחובר אולי בתקופת הגאונים, מאות 7-8 לספירה.[4]

הכותב צריך לעשות שיפור[5] בפתיחה של ויהי בנסע הארון מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו [...] הכותב צריך לעשות שיפור[6] בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים מלמעלן ומלמטן שהוא ספר בפני עצמו [...]

מסכת סופרים, ו,א (מהדורת הייגער, עמ' 165-166)

האות ׆ מופיעה בטבלת היוניקוד, ומספרה 05c6.

Inverted letter nun 1.png Inverted letter nun 2.png Inverted letter nun 3.png
ויראציות שונות לנו"ן הפוכה בכתב סת"ם, הכתב המשמש לכתיבת ספרי תורה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל ייבין, מבוא למסורה הטבריינית, ירושלים תשל"ו, עמ' 38–39
  • שאול ליברמן, יוונים ויוונות בארץ ישראל, ירושלים תשכ"ג, עמ' 178–184
  • יצחק רצאבי, ספר כתב התורה ואותיותיה, חלק שני - "האותיות המשונות בתורה", בתוך: תורה שלמה, כרך 29. הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' 78–79, 124–130, 162–164.
  • יוסף ויכלדר, נוני"ן הפוכות, 'המבשר תורני' ט"ו סיון תשע"ג, עמ' 3–6.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינויים נוספים הם: παραγραφή או περὶγραφή. לדוגמאות לשימוש בסימון זה במקורות יוונים ראו: E. G. Turner, Greek Manuscripts of the Ancient World (Oxford 1971), plates 15,25.
  2. ^ Emanuel Tov, Textual criticism of the Hebrew Bible, ‏ pp. 54-55
  3. ^ מגילה 11QpalooLev (מגילה ממערה 11 בקומראן, של ספר ויקרא, הכתובה באלפבית העברי העתיק) - באמצע פסוק כ"ז שבפרק י"ח נכתבו שני פסוקים מפרק כ' (פסוקים כ"ג-כ"ד), והם מוקפים בנו"נים הפוכות. אותו הדבר במגילת מלחמת בני אור בבני חושך III,‏1, ובספר היובלים VII,‏8.
  4. ^ על פי מיכאל היגר, במהדורתו, מסכת סופרים, 1937.
  5. ^ כך במרבית כתבי היד, אחרים גרסו: 'שיפוד', 'שיעור', 'שיופר', 'שיזפר' או 'סימן'. ראה במהדורת הייגער, 1937, עמ' 165, בהערות לשורה 2.
  6. ^ כך במרבית כתבי היד, אחרים גרסו: 'שיפוד', 'שיעור', 'שיופר', או 'שיזפר'. ראה במהדורת הייגער, 1937, עמ' 166, בהערות לשורה 2.