קו מפריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו מפריד

קו מפריד

סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מירכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ
סימן קרט ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
שקל
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה

קו מפריד (–) הוא סימן פיסוק שמטרתו העיקרית היא הפרדה בין שני חלקי המשפט. צורתו של הקו המפריד היא קו אופקי הממוקם אופקית באמצע השורה. בעברית אורכו של הקו המפריד מחצית מגובה השורה, כאורכה של היחידה הטיפוגרפית en. בשפות אחרות ישנו שימוש בסוגים שונים של קווים מפרידים (-, –, או —) בהתאם לכללי הפיסוק של אותה שפה.

הקלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוניקוד, הקו המפריד הוא התו U+2013;[1] כך מקלידים את הקו המפריד בעברית במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והסימן = (שווה) (ב־Windows 10 יש להקיש צירוף של המקש Ctrl, המקש Alt והסימן =).
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: אין צירוף מקשים זמין, אולם כש־Num Lock פועל והתוכנה הפעילה מצויה במצב קלט של כתיבת עברית (HE), יש ללחוץ Alt, להקליד 0150 בלוח המקשים הקטן שבצדה הימני של המקלדת (Numeric keypad), ואז לשחרר את מקש ה־Alt.
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt ימני והאות ז.
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard): במצב הקלדת פיסוק, הקשה ארוכה על הסימן - (מקף־מינוס).

שימושים בקו מפריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית: "קו מפריד, כלומר קו שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט".[2]
  • לעיתים משתמשים בקו מפריד כדי לציין חלקים שהושמטו מהמשפט, לדוגמה: "פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה". בדוגמה זו הקו המפריד מחליף את המילה "רוצה" שהושמטה.
  • זוג קווים מפרידים מציינים הרחבה של המשפט באמצעות מאמר מוסגר, או באמצעות תמורה – לצורך הבהרה.

קו מפריד כתחליף לנקודתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית, ניתן לעיתים להשתמש בקו מפריד במקום נקודתיים, פרט למקרים שבהם הנקודתיים מופיעות לפני ציטוט או דיבור ישיר.

כך, למשל, במשפט כולל עם ביטוי מכליל, ניתן להפריד בין הביטוי המכליל לתמורה המפרטת באמצעות קו מפריד או באמצעות נקודתיים. לשיטתו של יעקב שביט, כאשר הביטוי המכליל מופיע לפני התמורה המפרטת יש להשתמש בנקודתיים, לדוגמה: "לאברהם שלושה ילדים: מתן, אורי ויוני", ואילו כאשר הביטוי המכליל מופיע אחרי התמורה יש להשתמש בקו מפריד, לדוגמה: "מתן, אורי ויוני – כולם בנים של אברהם".[3]

קו מפריד במקום פסיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, זוג קווים מפרידים יכולים לבוא במקום שני פסיקים, לציון הסגר או תמורה. לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון, משתמשים בקווים מפרידים לציון תמורה בעיקר במקרים של תמורה מפרטת באמצע משפט.

לפי כללי הפיסוק החדשים, במשפט ייחוד ניתן, אם כי לא הכרחי, להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט באמצעות פסיק או קו מפריד. לעומת זאת, יעקב שביט גורס שפסיק לעולם לא יופיע אחרי חלק ייחוד ואם רוצים להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט יש להשתמש בקו מפריד.[3]

שימושים לציין טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מפריד משמש לציון טווח בין מספרים וכיו״ב, ויבוא בדרך כלל בלי רווחים לפניו ואחריו.[4] לדוגמה:

  • הביטוי: עמ׳ 46–53 (ולא: 46 – 53), משמעו: מעמוד 46 עד עמוד 53.
  • הביטוי: 01:00–02:00, משמעו: מאחת בלילה ועד שתיים בלילה.
  • הביטוי המופיע על מוצרים: 1–3, משמעו: גילים 1 עד 3.

עם זאת, יש מקום לתת רווח גם כשהקו המפריד מציין טווח, אם משני עבריו באים צירופים בני שתי תיבות או יותר.[5] לדוגמה:

  • הביטוי: 1 ביולי – 3 ביולי, משמעו: אחד ביולי עד שלושה ביולי.
  • בבלי שבת ז ע״א – ח ע״ב (ולא: ז ע״א–ח ע״ב).
  • הוועדה פעלה בשנים תשנ״ד (1993) – תשס״ו (2006).
  • קו ניו יורק – לוס אנג׳לס.

שימושים לציין כיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו המפריד מציין גם כיוונים, ללא רווחים לפניו ואחריו. לדוגמה:

  • הביטוי: כביש עכו–כרמיאל, משמעו: הכביש היוצא מעכו לכיוון כרמיאל (ולהפך).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו מפריד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלינוקס יש ללחוץ על Ctrl+Shift+u כדי לעבור למצב הכנסת קודים של יוניקוד. (מקור)
  2. ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, כסליו התשס"ב, גם בקו מפריד (–), שימושים עיקריים, באתר האקדמיה
  3. ^ 1 2 יעקב שביט, על כללי פיסוק אחדים ועל מה שמעבר להם, אתר עמלנט
  4. ^ בציון טווח יש לכתוב מימין את הערך הקטן ולאחריו את הערך הגדול.
  5. ^ הרווח כולו שלכם – רווחים בסביבת סימני פיסוק, באתר האקדמיה