קו מפריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קו מפריד

קו מפריד

סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מרכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה ؟

קו מפריד (–) הוא סימן פיסוק שמטרתו העיקרית היא הפרדה בין שני חלקי המשפט. צורתו של הקו המפריד היא קו אופקי הממוקם אופקית באמצע השורה. בעברית אורכו של הקו המפריד מחצית מגובה השורה, כאורכה של היחידה הטיפוגרפית en. בשפות אחרות ישנו שימוש בסוגים שונים של קווים מפרידים (–, – ו־―) בהתאם לכללי הפיסוק של אותה שפה.

הקלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך מקלידים את הקו המפריד בעברית במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והסימן = (שווה)
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: אין.
  • macOS‏: צירוף של מקש Alt ימני והאות ז
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard): במצב הקלדת פיסוק, הקשה ארוכה על הסימן (מינוס)

שימושים בקו מפריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית: "קו מפריד, כלומר קו שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט".[1]
  • לעיתים משתמשים בקו מפריד כדי לציין חלקים שהושמטו מהמשפט, לדוגמה: "פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה".
  • זוג קווים מפרידים מציינים הרחבה של המשפט באמצעות מאמר מוסגר, או באמצעות תמורה – לצורך הבהרה.

קו מפריד כתחליף לנקודתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית, ניתן לעיתים להשתמש בקו מפריד במקום נקודתיים, פרט למקרים שבהם הנקודתיים מופיעות לפני ציטוט או דיבור ישיר.

כך, למשל, במשפט כולל עם ביטוי מכליל, ניתן להפריד בין הביטוי המכליל לתמורה המפרטת באמצעות קו מפריד או באמצעות נקודתיים. לשיטתו של יעקב שביט, כאשר הביטוי המכליל מופיע לפני התמורה המפרטת יש להשתמש בנקודתיים, לדוגמה: "לאברהם שלושה ילדים: מתן, אורי ויוני", ואילו כאשר הביטוי המכליל מופיע אחרי התמורה יש להשתמש בקו מפריד, לדוגמה: "מתן, אורי ויוני – כולם בנים של אברהם".[2]

קו מפריד במקום פסיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, זוג קווים מפרידים יכולים לבוא במקום שני פסיקים, לציון הסגר או תמורה. לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון, משתמשים בקווים מפרידים לציון תמורה בעיקר במקרים של תמורה מפרטת באמצע משפט.

לפי כללי הפיסוק החדשים, במשפט ייחוד ניתן, אם כי לא הכרחי, להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט באמצעות פסיק או קו מפריד. לעומת זאת, יעקב שביט גורס שפסיק לעולם לא יופיע אחרי חלק ייחוד ואם רוצים להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט יש להשתמש בקו מפריד.[2]

שימושים לציין טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מפריד משמש לציון טווחי זמן ותאריכים, ובכך הוא מחליף את המילה "עד". לדוגמה:

  • הביטוי: 1 ביולי3 ביולי, משמעו: אחד ביולי עד שלושה ביולי.
  • הביטוי: 01:00–02:00, משמעו: מאחת בלילה ועד שתיים בלילה.
  • הביטוי המופיע על מוצרים: 1–3, משמעו: גילאים 1 עד 3.

שימושים לציין כיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו המפריד מציין גם כיוונים, ללא רווחים לפניו ואחריו. לדוגמה:

  • הביטוי: כביש עכו–כרמיאל, משמעו: הכביש היוצא מעכו לכיוון כרמיאל (ולהפך).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו מפריד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, כסליו התשס"ב, גם בקו מפריד (–), שימושים עיקריים, באתר האקדמיה
  2. ^ 2.0 2.1 יעקב שביט, על כללי פיסוק אחדים ועל מה שמעבר להם, אתר עמלנט