סוכן חשאי 117: קהיר, רשת מרגלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוכן חשאי 117: קהיר, רשת מרגלים
OSS 117 : Le Caire, nid d'espions
בימוי מישל הזנוויציוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Nicolas Altmayer עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מישל הזנוויציוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ז'אן דוז'רדן
ברניס בז'ו
ריצ'רד סמל
Aure Atika
Arsène Mosca
Claude Brosset
קונסטנטין אלכסנדרוב
Éric Prat
François Damiens
ז'אן-פרנסואה הלין
Khalid Maadour
Laurent Bateau
Philippe Lefebvre
Saïd Amadis עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה לודוביק בורס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Guillaume Schiffman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
חברת הפקה גומון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 99 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ריגול עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו oss117
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוכן חשאי 117: קהיר, רשת מרגלים ששוחרר בצרפת בשם OSS 117: Le Caire, nid d'espions, הוא סרט קומדיה וריגול צרפתי משנת 2006 בבימויו של מישל הזנביצ'וס, שזהו סרט הביכורים שלו. בסרט מככבים ז'אן דוז'ארדן, ברניס בז'ו ואורה אטיקה. הסרט מתרחש בשנת 1955, בעקבות עלילותיו של הסוכן החשאי הצרפתי הובר בוניסו דה לה באת'/סוכן חשאי 117, כאשר הוא נשלח לקהיר כדי לחקור את היעלמותו של חברו הטוב ביותר, המרגל ג'ק ג'פרסון, רק כדי למעוד ברשת תככים בינלאומיים.

הסרט מבוסס על סדרת הרומנים OSS 117 מאת ז'אן ברוס, אך משמש כפרודיה על ז'אנר סרטי המרגלים ולא כעיבוד נאמן ומתאר את סוכן 117 כצרפתי אידיוטי עם השקפות צרות אופקים על גזע, דת, ותפקידי המגדר. סרט ההמשך, המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו, שגם ביים חזנביצ'יוס ובכיכובו של דוז'ארדן, שוחרר בשנת 2009.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה הראשית מתחילה בהיעלמותו של סוכן OSS, ג'ק ג'פרסון, וספינת משא סובייטית בקהיר. סוכן 117 נשלח לחקור את האירועים, מכיוון שהוא והסוכן ג'פרסון חולקים היסטוריה, המוצגת ברצף פתיחה קצר ובפלאשבקים לאורך הסרט. הסוכן 117 נופל לתוך רשת של מזימות בינלאומיות, המערב את הצרפתים, הסובייטים, הבריטים, סיעות נפרדות של מצרים, מרגל בלגי ואף פלג של הנאצים מההתחלה.

לאורך הסרט לדמות הראשית שני מושאי אהבה עיקריים. הראשונה היא נסיכה מצרית בשם אל טרוק, שלא יכולה לעמוד בפני קסמיו. השנייה הוא עוזרתו לשעבר של ג'ק ג'פרסון, לרמינה אל אקמר בטוש, שבהתחלה לא מגלה שום עניין בדמות הראשית - ולמעשה הופכת באופן זמני לנבל משני בשל הצהרותיו של סוכן 117 כלפי דתה - אך מתרככת אליו בסוף.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'אן דוז'ארדן בתפקיד הוברט בוניסור דה לה באת', סוכן 117
  • פיליפ לבבר בתפקיד ג'ק ג'פרסון
  • קלוד ברוסט כארמנד לסניאק
  • אריק פראט בתור גילברט פלנטאוקס
  • אורה אטיקה בתפקיד הנסיכה אל טרוק
  • ברניס בז'ו כמו לרמינה אל אקמר בטוש
  • פרנסואה דמיינס בתפקיד ריימונד פלטייה
  • קונסטנטין אלכסנדרוב בתפקיד איבני סטטין
  • לורן באטו בתפקיד נייג'ל גרדנבורו
  • ריצ'רד סאמל בתפקיד ג'רארד מולר
  • אמר אמדיס כדובר מצרי
  • יוסף חמיד כאימאם
  • ח'אלד מאדור כאיש האוסף את סוכן 117
  • ארנה מוסקה בתפקיד לוקטר
  • עבדאללה מורנדי כסאלים
  • אלן ח'ואני בתור פקיד קבלה במלון

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא המשך לסדרת סרטי הריגול OSS 117 משנות החמישים והשישים של המאה העשרים, שהיו מבוססים בתורם על סדרת רומנים מאת ז'אן ברוס, סופר פופולרי צרפתי פורה. עם זאת, במקום להתייחס ברצינות לז'אנר, הסרט מעניק פרודיה לסדרות המקוריות ולסרטי ריגול והבולט ביותר הוא סדרת ג'יימס בונד המוקדמת עד לתעשיית הקולנוע, הבימוי האמנותי, המוזיקה והתלבושת של שנות ה -60 (אף על פי שמדובר בסרט אנכרוניסטי קל כפי שהסרט נאמר בדיאלוג שייקבע בשנת 1955, ומכאן רצף בו סוכן 117 רוקד בקצרה את הטוויסט לא במקום). לדוגמה, סצינות הנהיגה צולמו כולן בהקרנה אחורית ברורה, סצינות לילה צולמו בבירור במהלך היום עם פילטר כחול ותנועות מצלמה פשוטות, תוך הימנעות מתנועות הסטאדיקם התלת ממדי ותנועת המנוף שמושגות בקלות כיום. הסצנה בשדה התעופה בקהיר צולמה באולם הכניסה של קמפוס אוניברסיטת פנתאון-אסאס.[1]

הדמות הראשית בסדרה הוא סוכן חשאי 117, סוכן חשאי של המשרד לשירותים אסטרטגיים, הוברט בוניסור דה לה באת', הידוע גם בשם הצופן OSS 117. את הדמות מגלם השחקן הצרפתי ז'אן דוז'רדן, ולצדו ברניס בז'ו. סרט ההמשך הוא "המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו", ודוז'ארדן, בז'ו והבמאי מישל חזנוויצ'וס עבדו יחד אחר כך על הסרט זוכה האוסקר, "הארטיסט", סרט שכמו "קהיר, רשת מרגלים", מהווה מחווה לז'אנר עבר של תעשיית הקולנוע.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס מחט החלל המוזהב כסרט הפופולרי ביותר של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסיאטל[2] ובפרס גרנד פרי טוקיו שהוענק לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטוקיו[3] בשנת 2006. הסרט היה יחסית מוצלח בקופות בצרפת, עם נוכחות של למעלה משני מיליון צופים. בשל ביצועי הסרט, הופק סרט המשך משנת 2009 בשם המרגל האבוד בריו דה ז'ניירו.

מבקרים מחוץ לצרפת העניקו לסרט ביקורות חיוביות וממוצעות. נכון ליוני 2009, צובר Rotten Tomatoes דיווח כי 76% מהביקורות העניקו לסרט ביקורות חיוביות, בהתבסס על 58 ביקורות.[4] מטאקריטיק דיווח כי הסרט קיבל ציון ממוצע של 62 מתוך 100, מבוסס על 20 ביקורות.[5] בבריטניה, פיטר ברדשו מהגרדיאן העניק לסרט שבחים מיוחדים, תוך שהוא מצטט ש"[הסרט] הוא קומדיה גבוהה בהרבה מאשר "שחק אותה סמארט" המשעמם ונאמן תקופתית הרבה יותר מאשר סרטו של טוד היינס הרחק מגן עדן.[6]

עובדות מעניינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנה הראשונה אחרי, סוכן 117 מתעלס עם אישה שמתבררת כאחייניתו של המלך פארוק, המלך האחרון של מצרים המודרנית.

במהלך המשימה מכניסים את הסוכן למצב מביך בו הוא אמור לשיר ולנגן בעוד, הוא שר את "במבינו", במקור שיר איטלקי, שהולחן על ידי ג'וזפה פנסיולי ונכתב על ידי ניקולא סלרנו, אך הגרסה המפורסמת בוצעה על ידי הזמרת הצרפתית ילידת קהיר, דלידה, בסרט, הגרסה מבוצעת על ידי השחקן היא במבטא אלג'יראי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mayrargues, Samuel (2012). Jean Dujardin: du café-théâtre aux oscars, l'itinéraire d'un "gars normal" (בצרפתית). Éditions Balland. 
  2. ^ "OSS 117: Nest of Spies at the Seattle International Film Festival site". Seattle International Film Festival. אורכב מ-המקור ב-2007-10-11. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2012. 
  3. ^ Award winners at the Tokyo International Film Festival in 2006(הקישור אינו פעיל, February 2012)
  4. ^ "http://www.rottentomatoes.com/m/oss_117_cairo_nest_of_spies/". Rotten Tomatoes. אורכב מ-המקור ב-2008-04-05. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2008. 
  5. ^ "OSS 117: Cairo - Nest of Spies (2008): Reviews". Metacritic. אורכב מ-המקור ב-2010-06-16. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  6. ^ Bradshaw, Peter (7 בנובמבר 2008). "OSS 117: Cairo - Nest Of Spies". The Guardian (London). אורכב מ-המקור ב-2016-03-06. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2010.