קולנוע צרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקולנוע הצרפתי כולל מגוון יצירות קולנוע וסרטים יצירתיים שנעשו בתוך צרפת או על ידי יוצרי סרטים צרפתים בחו"ל.

צרפת היא מקום הולדתו של הקולנוע והייתה אחראית לרבות מהתרומות משמעותיות המוקדמות לקולנוע. כמה מהתנועות החשובות שתולדות הקולנוע (כמו הגל הצרפתי החדש) הגיעו מצרפת והצלחתו של הקולנוע באה באופן חלקי כתוצאה מתמיכתה של ממשלת צרפת.

מלבד המסורת הקולנועית החזקה והחדשנית שלה, צרפת הייתה גם מקום מפגש לאמנים מכל רחבי אירופה והעולם. מסיבה זו, הקולנוע הצרפתי לעיתים כרוך גם בקולנוע של מדינות זרות. אמנים ממדינות כמו פולין (רומן פולנסקי, קשישטוף קישלובסקי ), ארגנטינה, רוסיה, אוסטריה (מיכאל הנקה), וגאורגיה. במאים ממדינות אלו בולטים בשורות הקולנוע הצרפתי. לעומת זאת, למספר במאים צרפתיים הייתה קריירה פורה ובעלת השפעה במדינות אחרות, כגון לוק בסון, ופרנסיס ובר שפעלו בארצות הברית.

אלמנט נוסף התומך בעובדה זו הוא שבפריז יש הצפיפות הגבוהה ביותר של בתי קולנוע בעולם, הנמדדת במספר בתי הקולנוע לתושב.

עם 206,500,000 כרטיסים שנמכרו בשנת 2010 ו-215.6 מיליון כרטיסים בשנת 2011, שוק הקולנוע הצרפתי היא השוק השלישי בגודלו בסרט בעולם הן מבחינת קבלה (אחרי ארצות הברית והודו) והכנסות (אחרי ארצות הברית ויפן). זה תעשיית הקולנוע המצליחה ביותר באירופה במונחים של מספר הסרטים המופקים בשנה, עם 261 סרטים שהופקו בשנת 2010 . צרפת היא גם מהמקומות עם כמות ההפקות האמריקאיות הגדולה ביותר: בשנת 2010 47.7% מההפקות בצרפת היו הפקות אמריקאיות. כמו כן, תעשיית הקולנוע הצרפתית היא קרובה יותר להיות לגמרי עצמאית מכל תעשייה אחרת באירופה, שבתעשייה 80-90% מעלויות וההכנסות נוצרו בשוק המקומי בלבד.

בשנת 2013 הייתה צרפת יצואנית הקולנוע הגדולה בעולם אחרי ארצות הברית.

מחקר שנעשה באפריל 2014 מציג את התמונה המעולה שהטבות הקולנוע הצרפתיות ברחבי העולם, שאחד נשאר הקולנוע מוערך ביותר לאחר האמריקאי אחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים לומייר היו ממקריני הראינוע הראשונים, בפריז ב -28 בדצמבר 1895. תעשיית הקולנוע הצרפתי בסוף המאה ה -19 ותחילת המאה ה -20 הייתה בין התעשיות החשובות ביותר בעולם. האחים לומייר הם אלה שנחשבים לאבות הקולנוע, כאשר בשנת 1895 המציאו את הסינמטוגרף וצילמו את הסרט הראשון הידוע בו נראית רכבת נכנסת לתחנה. במהלך הקרנת הסרט הראשונה, צופים רבים (אשר היו הראשונים להכיר את הקולנוע) נבהלו מאוד מכיוון שחשבו כי הרכבת תצא מתוך המסך לעברם.

בימיה הראשונים של התעשייה, (1896-1902), היו ארבע חברות הפקה מרכזיות, מתוכן שתי חברות סבבו סביב אנשים ספציפיים: החברה של האחים לומייר וחברתו של ז'ורז' מלייס. מלייס נחשב לבמאי הראשון שיצר סרטי פנטזיה, והראשון שיצר את טריקים ואשליות קולנועיות. בשנת 1902 מלייס יצר את הסרט מסע אל הירח, שנחשב לסרט המדע הבדיוני הראשון.

לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתעשיית הקולנוע הצרפתית סבלה בגלל ממחסור בכסף, וכמות ההפקות ירדה, כפי שקרה בשאר אירופה. תהליך זה אפשר לתעשיית קולנוע האמריקאית להיכנס לשוק הקולנוע האירופי, משום שסרטים אמריקאים יכולים להימכר במחיר זול יותר מאשר הפקות אירופאיות, ומאז האולפנים כבר הצליחו לכבוש בחזרה את העלויות שלהם בשוק הביתי. כאשר אולפני הסרטים באירופה החלו להיכשל, מדינות רבות באירופה החלו להגדיר מחסומי יבוא. צרפת יצרה מכסת יבוא של 1: 7, כלומר לכל שבעת סרטים זרים שיובאו לצרפת, סרט אחד צרפתי היה להיות מיוצר ומוצג בבתי קולנוע צרפתים .

בתקופה שבין מלחמות העולם, החלו יוצרים צרפתים ליצור לראשונה סרטים ריאליסטיים ואקספרסיוניסטיים.

בשנות ה-30 יצאו מספר סרטים הנחשבים למשפיעים מאוד בקולנוע הצרפתי, ביניהם: ל'אטאלנט, האשליה הגדולה של הבמאי ז'אן רנואר (שנחשב ליצירתו הגדולה ביותר), וחוקי המשחק, שנחשב לאחד הסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע, בעיקר בגלל עבודת המצלמה החדשנית, הצילום ועריכת הקול.

הסרט ילדי גן-העדן של הבמאי מרסל קרנה צולם במהלך מלחמת העולם השנייה ויצא לאקרנים בשנת 1945. צילומי הסרט היו קשים מאוד כתוצאה מהכיבוש הנאצי.. בסוף שנות ה-90, הסרט נבחר על ידי 600 מבקרי ואנשי קולנוע לסרט הצרפתי הטוב של המאה.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-40 - שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו מבקרי קולנוע רבים אשר כתבו כתבו במגזין " מחברות הקולנוע" (Cahiers du cinéma) החלו לעשות סרטים בעצמם, וזרם זה נקרא הגל הצרפתי החדש. בין היוצרים ניתן למנות את פרנסואה טריפו, ז'אן-לוק גודאר, אריק רוהמר וקלוד שברול. מהסרטים הבולטים ניתן למנות את 400 המלקות ועד כלות הנשימה.

יוצרים אלה זכו לשבחים רבים ברחבי העולם והשפיעו באופן ישיר על במאים עד שנות שנות ה-60 (קוונטין טרנטינו, אשר החל לפעול בשנות ה-90, אף הוא טוען כי הושפע מהגל החדש).

הגל החדש לא היה הסגנון היחידי שהיה בולט בצרפת באותן השנים. גם הקולנוע המסחרי הצליח רבות בעולם. סרטי פשע וקומדיות הצליחו מסחרית רבות בצרפת עצמה ומחוצה לה. בין השחקנים המוכרים שפעלו בתקופה ניתן למנות את בורביל, ז'ראר אורי, בריז'יט בארדו, אלן דלון, רומי שניידר, קתרין דנב, ז'אן מורו, סימון סיניורה, איב מונטאן, ז'אן-פול בלמונדו וז'אן גאבן.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו נוצר גל נוסף של הגל החדש, אשר בניגוד לגל המקורי, היה ממוסחר יותר. בין הסרטים הבולטים שנוצרו בסגנון זה ניתן למנות את בטי בלו, והכחול הגדול, שבוים על ידי לוק בסון.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הבמאי לוק בסון ביים את הסרט ניקיטה, אשר זכה להצלחה מסחרית רבה ולביקורות מעורבות מהמבקרים. בשנים שלאחר מכן הסרט עובד לרימייק ולשתי סדרות טלוויזיה. בהמשך העשור בסון ביים גם את הסרטים לאון (1994) והאלמנט החמישי (1997). שני הסרטים הפכו לסרטי פולחן שהשיקו את הקריירות המצליחות של נטלי פורטמן ושל מילה יובוביץ'.

בשנת 1992 הבמאי קלוד סוטה ביים את הסרט לב בחורף, אשר נחשב ליצירת מופת.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, לאחר תקופה קצרה בהוליווד, הבמאי ז'אן-פייר ז'נה חוזר לצרפת ומביים את הסרט אמלי בכיכובה של אודרי טוטו. הסרט הפך לסרט בשפה הצרפתית המצליח ביותר בארצות הברית.

בשנת 2008, השחקנים הצרפתייה מריון קוטיאר זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר ואת פרס הבאפט"א לשחקנית הטובה ביותר על גילום דמותה של הזמרת הצרפתית האגדית אדית פיאף בסרט "חיים בוורוד". זו הייתה הפעם הראשונה שביצועי משחק צרפתיים זכו בפרסים אלו. הסרט זכה בשני אוסקרים וארבע פרסי באפט"א והפך לסרט הצרפתי הכי מצליח בארצות הברית מאז שנת 1980 . קוטיאר הייתה האישה הראשונה והאדם השני שזכתה גם בפרס האוסקר וגם בפרס סזאר על אותם הביצועים.

בשנת 2008 הסרט הצרפתי בין הקירות זכה בפרס דקל הזהב והיה לסרט הצרפתי השישי אשר זוכה בפרס.

בשנת 2008 הקומדיה ברוכים הבאים לצפון משכה קהל של יותר מ -20 מיליון איש, והייתה לסרט הצרפתי הראשון שעשה זאת. הרווח הגולמי של הסרט היה 193 מיליון דולרים בצרפת והיה הסרט הזני הכי רווחי בצרפת אחרי הסרט האמריקאי טיטניק.

בעשור זה מספר במאים צרפתים יצרו הפקות בינלאומיות, שלעיתים קרובות עסקו בסרטי פעולה. מבין הפקות אלה ניתן למנות את חטופה, סדרת סרטי המשלח, ובן ערובה.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים אלו הקולנוע הצרפתי המשיך את מגמת העלייה בזכייה בפרסים בפסטיבל קאן.

בשנת 2011 יצא הסרט המצליח הארטיסט בבימויו של מישל הזנוויציוס. הסרט זכה להצלחה רבה בזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

באותה השנה, יצא הסרט המצליח מחוברים לחיים, אשר הפך לסרט הנצפה ביותר בצרפת (כולל הסרטים הזרים), כאשר 17.5 מיליון איש ראו את הסרט בעשרה שבועות בלבד. הסרט היה לסרט השני הצרפתי הנצפה ביותר בצרפת והשלישי אם סופרים את הסרטים הזרים.

בשנת 2012, עם 226 מיליון ביקורים (1.9 מיליארד דולר) בעולם לסרטים צרפתים (582 סרטים שפורסמו ב -84 מדינות), ובהם 82 מיליון ביקורים בצרפת (700 מיליון דולרים), שנה זו הייתה השנה הרביעית הטובה ביותר מאז 1985 . עם 144 מיליון ביקורים מחוץ לצרפת (1.2 מיליארד דולרים), 2012 הייתה השנה הטובה ביותר מאז לפחות 1994, והקולנוע הצרפתי הגיעו לנתח שוק של 2.95% מהכניסות לקולנוע בעולם. ושיעור של 4.86% מהמכירות בעולם. הצלחה זו באה במיוחד בגלל צאת הסרטים : חטופה 2, מחוברים לחיים והארטיסט. בשנה זו, סרטים בצרפתית מדורגים במקום הרביעי בכניסות (145 מיליון) מאחורי הסרטים באנגלית, הינדי, סינית, יפנית וקוריאנית. סרטים בשפה הצרפתית מדורגים במקום השני ביצוא (מחוץ למדינות דוברות הצרפתיות) אחרי הסרטים באנגלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע צרפתי בוויקישיתוף