סולטנות נג'ד
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
![]() | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מלוכני |
אבן סעוד | |
שפה נפוצה | ערבית |
עיר בירה |
ריאד 24°38′N 46°43′E / 24.633°N 46.717°E (והעיר הגדולה ביותר) |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירואסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
הקמה | 1921 |
פירוק | |
פירוק | 8 בינואר 1926 |
ישות קודמת |
![]() ![]() |
ישות יורשת |
![]() |
דמוגרפיה | |
דת | אסלאם |
![]() ![]() |
סולטנות נג'ד (בערבית: سلطنة نجد) היא מדינה שקמה בעקבות כיבוש אמירות חאיל על ידי האמיר אבן סעוד שהכריז על עצמו כסולטן על כל אזור נג'ד בעקבות כך.
השתלטות בית סעוד טרם הכיבוש במרחב חצי האי ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההכנות לכך התחילו עם חתימת ברית דארין ב-26 בדצמבר 1915 בינו לבין סיר פרסי קוקס כנציג הממשלה הבריטית. לפיו אבן סעוד הסכים לא לתקוף את מדינות החסות הבריטיות כווית, קטר וחוף שביתת הנשק אך לא נתן ערבויות כי לא יתקוף את שריף מכה והסכים להילחם כנגד האימפריה העות'מאנית ביחד עם האימפריה הבריטית.
לאחר המלחמה הכניע בעזרתה ובשיתוף עם כוחות אח'וואן בהנהגתו של סולטאן בין באח'אד בין חאמיד אלעוטייבי את נתמכי האימפריה העות'מאנית, אמירות חאיל. תחילה, עיר הבירה שלו, חאיל, הושמה במצור באפריל 1921 ומנהיג בית ראשיד חתם על הסכם הפסקת אש עם איבן סעוד. אך באוגוסט אותה השנה העיר שוב הושמה במצור ונכנעה ב-2 בנובמבר.
לאחר מלחמת כווית-נג'ד שהתנהלה בין 1919–1920, ב-2 בדצמבר 1922 אבן סעוד חתם על פרוטוקול עוקיר, לפיו, הממלכה קבעה גבול צפון-מזרחי עם עיראק וכווית. כמו כן, גם האזור הנייטרלי בין עיראק וערב הסעודית והאזור הנייטרלי בין כווית וערב הסעודית.
כיבושי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1924 מלך חג'אז חוסיין הכריז על עצמו כח'ליפה. לאחר שמן העולים לרגל מנג'ד נמנעה כניסה למקומות הקדושים בחג'אז, ב-29 באוגוסט אותה השנה פתח נג'ד במלחמה כנגד חג'אז.[דרוש מקור]
לאחר שהכניע את טאיף הוא התקדם יחד עם כוחות אח'וואן למכה ונכנס אליה ב-13 באוקטובר ללא קרב. האספה האסלאמית אותה כינס בריאד ב-24 באוקטובר אותה השנה אישרה את השליטה של בית סעוד על מכה. לאחר יותר משנה כבש איבן סעוד ב-12 בדצמבר 1925 את מדינה ותוך 12 יום נוספים גם את ינבוע. ב-22 בדצמבר הוא הכניע גם את ג'דה ולאחר שנכנס בשעריה ב-8 בינואר 1926 נהיה פרט לסולטנות נג'ד גם מלך חג'אז והממלכה נקראה נג'ד וחג'אז.