סוללת בגדאד
 | |
| ציור של מרכיבי הסוללה | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | האימפריה הפרתית |
| סוג |
כד  |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1936 |
| מיקום | |
| מדינה |
 עיראק |
  | |
סוללת בגדאד (באנגלית: Baghdad Battery; מכונה גם "הסוללה הפרתית"Parthian Battery) היא כינוי למכלול ממצאים ארכאולוגיים מעיראק, הכולל כד חרס שבתוכו צילינדר נחושת ומוט ברזל. הממצא התגלה ב-1936 באזור חוג'ות רבוע (Khujut Rabu) סמוך לבגדאד, ומתוארך בדרך כלל לתקופה הפרתית או הסאסאנית; עם זאת, התיארוך המדויק שלו אינו ודאי.
מבנה הסוללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצא הטיפוסי המיוחס ל"סוללת בגדאד" כולל כד חרס קטן, בתוכו גליל נחושת עשוי יריעת מתכת מגולגלת, ומרכזו מוט ברזל. חלקי המתכת נאטמו בביטומן, ששימש הן לקיבוע והן לאיטום. לפי תיאורים מקובלים, גובה הכלי היה כ-14 עד 15 ס"מ, וקוטר פתחו כ-8 ס"מ.[1]
הממצא התגלה ב-1936 בחפירות באזור חוג'ות רבוע, בקרבת העיר העתיקה קטסיפון.[2] לפי הסברה המקובלת בעבר, החפץ השתייך לתקופה הפרתית, אך חוקרים מאוחרים ציינו כי הרישום הארכאולוגי המקורי של ההקשר שבו נמצא אינו מספק, ולכן קשה לקבוע את תאריכו בוודאות. מקורות אחדים מצביעים גם על אפשרות שהכלי שייך לתקופה הסאסאנית, ולא דווקא לפרתית.
השערת הסוללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1938 הציע וילהלם קניג, אז מנהל המוזיאון הלאומי של עיראק, כי הממצא שימש כתא גלווני קדום[3]. לפי השערה זו, נוזל חומצתי שהוכנס אל הכלי היה עשוי ליצור מתח חשמלי נמוך בין נחושת לברזל, ואולי לשמש לציפוי מתכות בתהליך אלקטרוליטי. ההשערה זכתה לפרסום רחב, והיא היא שהקנתה לממצא את כינויו הפופולרי "סוללת בגדאד".
ביקורת מחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד ההשערה החשמלית, רוב החוקרים דוחים כיום את הפרשנות שלפיה מדובר בסוללה. הסיבות העיקריות לכך הן היעדר עדויות ארכאולוגיות לשימוש מעשי כזה, היעדר ממצאים מצופי מתכת מן התקופה שיקשרו את הכלי לציפוי אלקטרוליטי, והעובדה שההקשר הארכאולוגי המקורי אינו מתועד דיו. בנוסף, צוין כי דמיון בין הכד לבין מכלים אחרים מן האזור מחזק דווקא פירושים לא-חשמליים.
פרשנויות חלופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות חלופית רואה בממצא כלי אחסון למגילות, ללחשים או לחפצים טקסיים אחרים[4]. לפי גישה זו, הצילינדר והברזל שימשו כחלק ממבנה פנימי שנועד להחזיק גליל או מסמך מגולגל, ולא כרכיבי תא חשמלי. יש חוקרים שקישרו את הממצאים גם להקשרים של פולחן או הגנה מאגית, אך אין הסכמה מחקרית סופית באשר לתפקידו המקורי של הכלי.
ניסויי שחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-20 וה-21 נערכו ניסויי שחזור שונים שניסו לבדוק אם כדים דומים אכן מסוגלים לייצר מתח חשמלי. חלק מן הניסויים הראו כי, בתנאים מתאימים, ניתן להפיק מתח נמוך ממבנים דומים, אך אין בכך הוכחה שהממצא שימש בפועל כמתקן חשמלי בעת העתיקה.[5] לפיכך, ניסויי השחזור נתפסים בעיקר כהדגמה לפוטנציאל הפיזיקלי של המבנה, ולא כראיה היסטורית מכרעת.
בתוכנית הטלוויזיה "מכסחי המיתוסים" בנו שחזור של הסוללות והגיעו למסקנה שחיבור של עשרה כדים בטור יכול להפיק מתח בעל פוטנציאל של 4.5 וולט[6].
חשיבות ומעמד מחקרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]"סוללת בגדאד" הפכה לממצא מפורסם משום שהיא מציגה שילוב מפתיע בין צורה ארכאית לבין פרשנות טכנולוגית מודרנית. עם זאת, במחקר העכשווי היא נחשבת דוגמה בולטת לממצא שזכה לפרשנות פופולרית מרחיקת לכת[7], בעוד שהקונצנזוס הארכאולוגי נוטה לפרש אותו כחפץ טקסי או אחסון ולא כטכנולוגיה חשמלית. הדיון סביבו מוסיף לעורר עניין משום שהוא משקף את המתח בין השערה טכנולוגית, ראיות חומריות מוגבלות ופרשנות היסטורית זהירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Dennielle Downs and Ava Meyerhoff, "Battery, Baghdad, 250 BCE", Smith College Museum of Ancient Inventions.
- ↑ St John Simpson, "Riddle of 'Baghdad's batteries'", BBC News, 26 בפברואר 2003.
- ↑ W. König, "Ein galvanisches Element aus der Partherzeit?", Forschungen und Fortschritte, 14 (1938), pp. 8-9. W. König, Im Verlorenen Paradies-Neun Jahre Irak, pp. 166-168, Munich and Vienna, 1939.
- ↑ The Baghdad Battery, Sino-Platonic Papers, January 2026.
- ↑ Dennielle Downs and Ava Meyerhoff, "Battery, Baghdad, 250 BCE", Smith College Museum of Ancient Inventions.
- ↑ טל פרוסט, ההמצאות שהקדימו את זמנן, באתר ynet, 5 בדצמבר 2014
- ↑ מירי פרקס, 7 תגליות מסתוריות שהמדע לא מצליח לפענח, באתר מאקו, 20 במרץ 2014
