וולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלסנדרו וולטה, שעל שמו נקראת יחידת המתח

וולט היא יחידת מידה של מתח ופוטנציאל חשמליים במערכת היחידות הבינלאומית. הוולט נקרא על שמו של אלסנדרו וולטה, אשר בשנת 1800 המציא את עמוד וולטה - הסוללה הכימית הראשונה.

הוולט הוא יחידה שמשתמשים למדידה של הפרשי פוטנציאל. הגדרה שקולה לוולט היא: הפרש הפוטנציאלים שדורש השקעה של ג'אול אחד של אנרגיה על מנת להזיז מטען בן קולון אחד בכיוון גידול הפוטנציאל. ביחידות הבסיסיות של השיטה המטרית, מבוטא הוולט כך - V=\dfrac{\mbox{W}}{\mbox{A}} = \dfrac{\mbox{J}}{\mbox{C}} = \dfrac{\mbox{N} \cdot \mbox{m} }{\mbox{A} \cdot \mbox{s}}= \frac {kg \cdot m^2} {A \cdot s^3}.

כאשר זרם של אמפר כופל פוטנציאל של וולט אחד, ההספק הוא ואט אחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]