סולנואיד

ערך זה עוסק בהתקן אלקטרומכני המשמש כמפעיל במכונות ומערכות בקרה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סולנואיד (פירושונים).

סוֹלֵנוֹאִיד (אנגלית: solenoid) בעברית: מפסק אלקטרומגנטי, הוא התקן אלקטרומכני המשמש כמפעיל במכונות ומערכות בקרה.

הסולנואיד הומצא על ידי אנדרה-מארי אמפר (André-Marie Ampère) בשנת 1820. אמפר, הפיזיקאי הצרפתי המפורסם, טבע גם את המונח "סולנואיד" מהמילים היווניות "solen" (צינור) ו-"eidos" (צורה). סולונואיד הוא רכיב בתחום ה-מכטרוניקה (אלקטרו מכניקה)

מבנה ופעולה

סולונואיד בנוי מ-סליל בעל ליבה פרומגנטית שמיקומה אינו במרכז הסליל. הולכת זרם חשמלי בסליל השראה המשרה בו שדה מגנטי, שדה זה מפעיל כוח על הליבה הפרומגנטית המושך אותה אל מרכז הסליל, באופן שמגדיל את המשיכה המגנטית של הסליל והליבה. הליבה יכולה להיות מחוברת להתקן אחר ולהעביר את הכוח אליו. הכוח המופעל פרופורציוני לזרם המוזרם בסליל. לרוב הסולנואיד כולל גם קפיץ המחזיר את הליבה למקומה המקורי כאשר הזרם מופסק.

הסולנואיד משמש כאלקטרומגנט, וככזה משמש בכל מקום בו נדרשת פתיחה או סגירה של מעגל חשמלי או שסתום. השימושים העיקריים של הסולנואיד הם כמתגים המופעלים בעזרת אות חשמלי קטן יחסית ומפעילים רכיבים אחרים, לעיתים גדולים יותר. לדוגמה, פתיחת ברז או שסתום במערכת פנאומטית, סגירת מפסק המעביר זרם חזק, או שחרור מעצור המאפשר למנגנון מכני להתחיל לנוע.^[1]

אחד המקומות המוכרים בהם משתמשים בסולנואיד הוא בהתנעת כלי רכב. הסולנואיד מופעל בזרם חלש יחסית העובר במתג ההתנעה הנשלט על ידי הנהג (סיבוב מפתח או לחיצה על כפתור), וממתג מפסק בו עובר זרם חזק המסובב את מנוע ההתנעה ("סטרטר").

שימושים נפוצים

מפסקים חשמליים - הפעלה וכיבוי מרחוק של מעגלים חשמליים.

שסתומים - בקרה על זרימת נוזלים וגזים (במכונות כביסה, מערכות השקיה). במערכות פנאומטיות, הנפוצות במכונות בתעשייה האוטומטית

מנעולים חשמליים - נעילה ופתיחה של דלתות ושערים המופעלים כיום על-ידי כרטיסים אלקטרוניים, הפעלה מרחוק ואות דיגיטלי.

מנועי הנעה - במכוניות (מתנע), מדפסות, מערכות הידראוליות ומכונות תעשייתיות.

מערכות בקרה - במערכות אוטומציה תעשייתית, המשלבות בדרך כלל סולונואידים עם מערכות הידראוליות או פנאומטיות.

מפסקי אבטחה - במערכות חירום כמו כיבוי אש אוטומטי, פתיחה או סגירה של זרימת דלק, בקרת אוורור, שמירת תנאי קירור והקפאה, הדלקה וכיבוי תאורה וכדומה.

היתרון הגדול של הסולנואיד הוא אפשרות בקרה חשמלית על פעולות מכניות רבות בו-זמנית, שהופך אותו לחיוני במערכות אוטומטיות ובקרה מודרניות. מרכב מרכיבים פשוטים, נוחים לתחזוקה.^[2]

מגבלות הפעלה על-ידי סלונואיד

מגבלות עיקריות

צריכת חשמל גבוהה: (במיוחד לפעולה מתמשכת): במפסקים המפעילים מערכות לאורך זמן, צריכת זרם (אמפר) גבוהה גם אם המתח (וולט) נמוך והמפסק נוטה להתחמם בעיקר כאשר כוחות נגדיים פועלים.^[3]

מהלך מוגבל: (בדרך כלל עד כמה סנטימטרים). לכן הוא בדרך כלל מהווה שלב ביניים, בין מערכת ההפעלה לגוף המופעל ואחריו תהייה מערכת שאיננה אלקטרומגנטית. המערכת המכנית תמיד פגיעה לתקלות כמו כניסת אבק, התפשטות והתכווצות שחיקה של תירים וכדומה.

"רעש" מכני ומגנטי: סגירת מעגלים חשמליים על-ידי סולונאיד מייצרת ניצוץ חשמלי (זרם חזק העובר בתווך הזעיר שבין המגעים החשמליים בזמן הסגירה והפתיחה של המגעים) הנוצר בחלקיק השנייה של סגירה או פתיחה של המעגל. הניצוץ יוצר הפרעה בשדה החשמלי בסביבתו, בקליטה של שידורי רדיו ובמערכות אלקטרוניות ומחשבים סמוכים. השדה המגנטי החזק של הסליל עשוי להשפיע על מערכות חשמליות ומכניות בסביבתו הקרובה. ניצוץ יכול לגרום לבעירה.^[4]

בלאי מכני בעקבות המשיכות החוזרות: החיכוך של הליבה בסליל, התחממות הסליל, והתיישנות הקפיץ המחזיר גורמים לתקלות ולתפוגה מהירה של הסליל. החלשות הסליל גורמת לירידה בכוח הסלונואיד שעשויה לגרום לדליפות, למשל במערכות ההשקיה. לכן מחייבת תחזוקה והחלפה לעיתים קרובות.^[5]

חום שנוצר עקב זרמים גבוהים: חלק גדול מהאנרגיה החשמלית של הסליל מומר לחום, ולכן פעולה מתמשכת של המפסק יוצרת חום גבוה שעלול לשרוף את הסליל ואף לגרום לשריפה בסביבה של דלק או שמן.

זמני תגובה איטיים יחסית לנדרש ביישומים מסוימים: במערכות אלקטרוניות מודרניות נדרש זמן הפעולה (פתיחה וסגירה) של מעגלים חשמליים מהיר בהרבה (מילישניות) מתגובה אלקטרומגנטית - מכנית של סלונואיד.^[6]

כל אלה יוצרים לעיתים בעיות של יעילות נמוכה.^[7]

שסתומים חשמליים מתקדמים

סולונואידים הם שסתומים חשמליים המציעים חלופה אטרקטיבית לשסתומים פנאומטיים ומערכות בקרת תנועה (סרבו), בשל יעילות הביצועים והעלות הנמוכה שלהם, הפחתת הסיכון לזיהום והיכולת ליישום במגוון רחב של מערכות (A solenoid valve alternative.)^[8] מאידך, הם פועלים לזמנים קצרים, כדי למנוע התחממות ולכן פותחו מפסקים מתקדמים:^[9]

סולנואידים חכמים

הדור החדש כולל סולנואידים חכמים עם חיישנים מובנים שיכולים לתקשר עם מכשירים מחוברים אחרים וליצור זרימת עבודה מסונכרנת ומאפשרים הפעלה מרחוק על ידי שידור אות בתדר מוגדר. למשל הפעלה של מערכות השקיה, הפעלת ממשקים חשמליים בתחנות כוח, הפעלת משאבות מרחוק הפעלת מערכות כיבוי אוטומטיות, מערכות הזעקה, והפעלת מכשור רפואי מדויק^[10]

שסתומים ממונעים (Motorized Valves)

משתמשים במנוע חשמלי לפתיחה וסגירה, מתאימים במיוחד לשסתומים גדולים ויישומי בקרה מרחוק QuoraWorld Pumps. השסתומים הממונעים החדשים מציעים חלופה אידיאלית לשסתומי סולנואיד ביישומים פחות דינמיים. במערכות העומדות בלחץ גבוה כמו משאבות מים גדולות, או חיבור קווי מתח גבוה ועליון וכדומה, השסתום או המפסק מופעל על-ידי מנוע, והמנוע מופעל על-ידי סולונואיד.^[11]

תחליפים אלקטרוניים לסולונואיד

ערך מורחב – טרנזיסטור

1. טרנזיסטורים

טרנזיסטור MOSFETכ(Metal-Oxide-Semiconductor Field-Effect Transistor) - הנפוץ ביותר. הוא סוג של טרנזיסטור בו שדה חשמלי משפיע על התכונות של מוליך למחצה (לרוב סיליקון) ובכך מאפשר שליטה על הזרם החשמלי הזורם דרכו. זהו הטרנזיסטור הנפוץ ביותר כיום, והוא משמש בעיקר במעגלים לוגיים ספרתיים.^[12]

טרנזיסטור ביפולרי BJT (Bipolar Junction Transistor) - שימוש קלאסי. הטרנזיסטור הביפולרי מורכב משני צומתי PN: בטרנזיסטור NPN, מוליך למחצה מסוג N בא במגע עם מוליך למחצה מסוג P, שבא במגע עם מוליך למחצה נוסף מסוג N. בטרנזיסטור PNP סוגי האילוח הפוכים. ניתן להתייחס למבנה זה כשתי דיודות המחוברות גב אל גב כך שיש להן אנודה משותפת.^[13]

מפסקים דיגיטליים: ON/OFF - הוא קוד המאפשר סגירה או פתיחה של מעגל חשמלי. רכיבים אלקטרוניים מודרניים מכילים אלפי יחידות ממוזערות של טרנזיסטורים ורכיבים אלקטרונים בנפח זעיר. רכיבים אלה צורכים מעט חשמל ואינם מתחממים. מפסיקים דיגיטליים הם מרכיב מרכזי בכל מחשב.

התוצאה- זמני מעבר מהירים ביותר (ננו-שניות), יעילות גבוהה, מחיר נמוך, והשפעה מיזערית על הסביבה.^[14]

SSR המשמש בעיקר לתקשורת (למשל בתקע של טלפון או מחשב): משמאל לימין: דיודה הנדלקת בהתאם לפקודה, טרנזיסטור המגיב לאור, מעביר זרם בתדר מסוים, מפסק הסוגר מעגל.

2. ממסרים של מצב מוצק (Solid State Relays - SSR)

SSR הוא ממסר המופעל על-ידי מערכת אופטית. כאשר דיודה מקרינה אור על משטח הוא מעביר זרם. מערכות כאלה נפוצות בקווי תקשורת המבוססים על סיבים אופטיים.^[15]

צריכת אנרגיה נמוכה מאד.
משלבים בקרה אופטית עם מפסקים אלקטרוניים. מרכיבים פשוטים במארזים קטנים וזולים.
אין חלקים נעים, אין בלאי מכני, אין ניצוצות.
שקטים לחלוטין.
מהירות תגובה מקסימלית (פחות מננו שניות).

מתאים למערכות אלקטרוניות במתח נמוך, לציוד רפואי, תקשורת קווית, ולציוד בקרה. לא מתאים לעבודה במתח גבוה וציוד כבד.^[16]

3. מפסקי תיריסטור (Thyristor/SCR)

התיריסטור הוא רכיב אלקטרוני חצי-מוליך המשמש כמתג כוח מבוקר.^[17]

מצב רגיל (ללא אות בשער): הזרם לא יכול לעבור מהאנודה לקתודה. התיריסטור נמצא במצב חסימה דומה למתג פתוח.

הפעלה (עם אות בשער): זרם קטן מוזרק לשער (Gate) זה יוצר "אפקט מפל" - הזרם מתחיל לזרום והתיריסטור עובר למצב הולכה. הוא יישאר במצב הפעלה עד שיקבל אות להפסקה. לעיתים משתמשים בשילוב עם ממסר SSR, המופעל על-ידי מערכת אופטית או שידור אות מרחוק.

יתרונות

כוח חזק - יכול לטפל בזרמים של מאות אמפר.
יעילות גבוהה - מעט הפסדי כוח.
מחיר נמוך - זול ביחס ליכולת.
חסון - עמיד לעומסי יתר זמניים.

חסרונות

בקרה מוגבלת - קשה לכבות (ב-SCR רגיל)
הרמוניות - יוצר עיוותים במתח (בזרם חילופין המקובל במערכות כיום, תיתכן הפרעה לאפקט המפל)
מהירות - איטי יחסית למעברים מהירים. השימוש בעיקר בהפעלת תאורה או מנועים שאינם מחייבים דיוק ומהירות גבוהים.
רגישות לרעש אלקטרוני - עלול להידלק בטעות (איננו מפסיק אוטומטית, אלא נדרשת פעולה אקטיבית). מגבלה זו חשובה כיוון שעשויה לגרום להפעלה בלתי מכוונת של מכשירים, למשל בסערת ברקים.

שימוש נפוץ

מתאים לבקרת כוח גבוה, משמש במערכות ספקי חשמל גם במתחים גבוהים. למשל בניתוק הזרם במקרה של מפל מתח (קצר חשמלי).

התיריסטור הוא "הענק השקט" של עולם האלקטרוניקה - הוא מטפל ברוב אספקת הכוח בתעשייה ובבית, עמיד למתח גבוה ויעיל גם למתחים נמוכים.^[18]

4. מפסקי IGBT

(Insulated Gate Bipolar Transistor) מפסקים המשלבים יתרונות של MOSFET ו-BJT ומתאימים לכוח גבוה ותדרים בינוניים. ניתנים לייצור על שבב זעיר.^[19]

יתרונות על פני סולנואידים

מהירות - מעברים בננו-שניות.

עמידות - ללא כל מערכת מכנית ולכן ללא בלאי מכני.

צריכת חשמל - גם במתח וגם בזרם מינימלית.

דיוק - בקרה מדויקת על הזרם והמתח.

גודל - קומפקטיים ביותר.

שקט - ללא רעש מכני.

אמינות - פחות כשלים.^[20]

שימושים במחשבים

ספקי כוח - וויסות מתח וזרם למכשירים ומחשבים שהוא קריטי להפעלתם הסדירה.

מעבדים - המעבד הוא המרכיב העיקרי במחשבים והוא מכיל לעיתים מיליוני מפסקים טרנזיסטורים זעירים המהווים את רשת הקשרים בין מעבדים, זיכרון וחישוב.

זיכרון - שמירה וקריאה של נתונים על-ידי פתיחה וסגירה של מיליוני רכיבי זיכרון זעירים המרכיבים את כרטיסי הזיכרון במחשבים.

בקרי מנועים - למאווררים וכוננים. כלל רכיבי מכוניות מבוקרים על-ידי מחשבים המווסתים את פעולות המנוע, צריכת הדלק, הפעלת מערכות, ויסות הטמפרטורה. כל מחשב כולל אלפי מפסקי IGBT

מעגלי הגנה - מפני עומסי יתר, טמפרטורות גבוהות כתוצאה מפעולת המחשב, תקלות וגם פריצות למחשב מגורם חיצוני. כל אלה דורשים תגובה מהירה ועמידות גבוהה.^[21]

סיכום

מערכות הפעלה המבוססות על סולונואיד האלקטרו מכני מהווים עדיין את עיקר מערכות השליטה והבקרה במערכות פשוטות יחסית של פתיחה וסגירה של מערכות השקיה, מערכות פנאומטיות והידראוליות, הפעלת מנועים וסגירת מעגלי חשמל במתח גבוהה. העיקרון לא השתנה במהלך מאה שנה מאז המצאת האלקטרומגנט. עם הזמן, בעיקר עם הפעלת מערכות בקרה אלקטרוניות ותקשורת מבוססת סיבים אופטיים, עלתה דרישה למהירות תגובה ואמינות גבוהה וללא הכשלים של מערכת אלקטרומכנית. המצאת הטרנזיסטור גרמה למהפכה בשיטת המיתוג ופיתוח המפסקים האלקטרוניים והם כיום הבסיס לכל הטכנולוגיה הדיגיטלית המודרנית .מזעור הרכיבים מאפשר ייצור משולב של המערכות המופעלות ומערכות הבקרה בשבב אחד וחסכון מקסימלי באנרגיה.^[22]

פיתוח זה מאפשר יצור מחשבים, "סמארטפונים" או כל מכשיר אלקטרוני מתקדם, מערכות מדיה, תעבורה אווירית, מכוניות מודרניות, שליטה במערכות החשמל והמים ואפילו הפעלה של לוויינים.^[23]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סולנואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Development of a high-speed solenoid valve: an investigation of the importance of the armature mass on the dynamic response Establishing a secure connection ..., www.scielo.br
^ He Wang, Zhen Chen, Jiahai Huang, Long Quan, Bin Zhao, Development of High-Speed On–Off Valves and Their Applications, Chinese Journal of Mechanical Engineering 35, 2022-06-08, עמ' 67 doi: 10.1186/s10033-022-00720-5
^ Santosh Angadi, Hydraulic Solenoid Valve Reliability and Modeling Study, 2008-12-15
^ Soo-Ho Jo, Boseong Seo, Hyunseok Oh, Byeng D. Youn, Dongki Lee, Model-Based Fault Detection Method for Coil Burnout in Solenoid Valves Subjected to Dynamic Thermal Loading, IEEE Access 8, 2020, עמ' 70387–70400 doi: 10.1109/ACCESS.2020.2986537
^ Jianfeng Li, et al, Failure Mechanism Study of Direct Action Solenoid Valve Based on Thermal-Structure Finite Element Model, IEEE Access 8, 2020, עמ' 58357–58368 doi: 10.1109/ACCESS.2020.2982941
^ Establishing a secure connection ..., www.scielo.br
^ Santosh V. Angadi, Robert L. Jackson, A critical review on the solenoid valve reliability, performance and remaining useful life including its industrial applications, Engineering Failure Analysis 136, 2022-06-01, עמ' 106231 doi: 10.1016/j.engfailanal.2022.106231
^ Klaus Mutschler, Shivam Dwivedi, Sabrina Kartmann, Stefan Bammesberger, Peter Koltay, Roland Zengerle, Laurent Tanguy, Multi physics network simulation of a solenoid dispensing valve, Mechatronics 24, 2014-04-01, עמ' 209–221 doi: 10.1016/j.mechatronics.2014.02.005
^ Charles Robert Koch, Alan F. Lynch, Ryan R. Chladny, Modeling and Control of Solenoid Valves for Internal Combustion Engines, IFAC Proceedings Volumes, 2nd IFAC Conference on Mechatronic Systems, Berkeley, CA, USA, 9-11 December 35, 2002-12-01, עמ' 197–202 doi: 10.1016/S1474-6670(17)33941-1
^ Kyoungkwan Ahn, Shinichi Yokota, Intelligent switching control of pneumatic actuator using on/off solenoid valves, Mechatronics 15, 2005-07-01, עמ' 683–702 doi: 10.1016/j.mechatronics.2005.01.001
^ Comitato Termotecnico Italiano, Technical prescriptions for electrical servocontrols employed for motorized valves, Termotecnica; (Italy) 43:5, 1989-05-01
^ A. Ortiz-Conde, F. J. Garcı́a Sánchez, J. J. Liou, A. Cerdeira, M. Estrada, Y. Yue, A review of recent MOSFET threshold voltage extraction methods, Microelectronics Reliability 42, 2002-04-01, עמ' 583–596 doi: 10.1016/S0026-2714(02)00027-6
^ K. M. Gupta, Nishu Gupta, Bipolar Junction Transistors, Cham: Springer International Publishing, 2016, עמ' 353–383, ISBN 978-3-319-19758-6. (באנגלית)
^ Santos, Luiz A. P., An Overview on Bipolar Junction Transistor as a Sensor for X-ray Beams Used in Medical Diagnosis, Sensors 22, 2022-01 doi: 10.3390/
^ L. H. Soderholm, Carl Bern, Solid-State Relays for Control, ASAE
^ A.A. Girgis, J.W. Nims, J. Jacomino, J.G. Dalton, A. Bishop, Effect of voltage harmonics on the operation of solid-state relays in industrial applications, IEEE Transactions on Industry Applications 28, 1992-09, עמ' 1166–1173 doi: 10.1109/28.158844
^ E.L. Owen, SCR Is 50 Years Old [History], IEEE Industry Applications Magazine 13, 2007-11, עמ' 6–10 doi: 10.1109/MIA.2007.907204
^ C.W. Mueller, J. Hilibrand, The "Thyristor"—A new high-speed switching transistor, IRE Transactions on Electron Devices 5, 1958-01, עמ' 2–5 doi: 10.1109/T-ED.1958.14318
^ S. Abedinpour, K. Shenai, 5 - Insulated Gate Bipolar Transistor, Boston: Butterworth-Heinemann, 2011-01-01, עמ' 73–90, ISBN 978-0-12-382036-5
^ Yong Gu, Jie Ma, Long Zhang, Jiaxing Wei, Sheng Li, Siyang Liu, Sen Zhang, Jing Zhu, Weifeng Sun, Silicon-on-Insulator Lateral Insulated Gate Bipolar Transistor: Current Technologies and Prospects, IEEE Transactions on Electron Devices 71, 2024-01, עמ' 381–392 doi: 10.1109/TED.2023.3335174
^ Recent advances in insulated gate bipolar transistor technology, ieeexplore.ieee.org (באנגלית אמריקאית)
^ Stefano d’Ambrosio, Alessandro Ferrari, Alessandro Mancarella, Salvatore Mancò, Antonio Mittica, Comparison of the Emissions, Noise, and Fuel Consumption Comparison of Direct and Indirect Piezoelectric and Solenoid Injectors in a Low-Compression-Ratio Diesel Engine, Energies 12, 2019-10-23, עמ' 4023 doi: 10.3390/en12214023
^ Kyle Roberts, Using a Solenoid to Launch a Rocket, Discovery Day - Daytona Beach, 2014-04-09

[1] Development of a high-speed solenoid valve: an investigation of the importance of the armature mass on the dynamic response Establishing a secure connection ..., www.scielo.br

[2] He Wang, Zhen Chen, Jiahai Huang, Long Quan, Bin Zhao, Development of High-Speed On–Off Valves and Their Applications, Chinese Journal of Mechanical Engineering 35, 2022-06-08, עמ' 67 doi: 10.1186/s10033-022-00720-5

[hydraulic-3] Santosh Angadi, Hydraulic Solenoid Valve Reliability and Modeling Study, 2008-12-15

[4] Soo-Ho Jo, Boseong Seo, Hyunseok Oh, Byeng D. Youn, Dongki Lee, Model-Based Fault Detection Method for Coil Burnout in Solenoid Valves Subjected to Dynamic Thermal Loading, IEEE Access 8, 2020, עמ' 70387–70400 doi: 10.1109/ACCESS.2020.2986537

[5] Jianfeng Li, et al, Failure Mechanism Study of Direct Action Solenoid Valve Based on Thermal-Structure Finite Element Model, IEEE Access 8, 2020, עמ' 58357–58368 doi: 10.1109/ACCESS.2020.2982941

[6] Establishing a secure connection ..., www.scielo.br

[7] Santosh V. Angadi, Robert L. Jackson, A critical review on the solenoid valve reliability, performance and remaining useful life including its industrial applications, Engineering Failure Analysis 136, 2022-06-01, עמ' 106231 doi: 10.1016/j.engfailanal.2022.106231

[8] Klaus Mutschler, Shivam Dwivedi, Sabrina Kartmann, Stefan Bammesberger, Peter Koltay, Roland Zengerle, Laurent Tanguy, Multi physics network simulation of a solenoid dispensing valve, Mechatronics 24, 2014-04-01, עמ' 209–221 doi: 10.1016/j.mechatronics.2014.02.005

[9] Charles Robert Koch, Alan F. Lynch, Ryan R. Chladny, Modeling and Control of Solenoid Valves for Internal Combustion Engines, IFAC Proceedings Volumes, 2nd IFAC Conference on Mechatronic Systems, Berkeley, CA, USA, 9-11 December 35, 2002-12-01, עמ' 197–202 doi: 10.1016/S1474-6670(17)33941-1

[10] Kyoungkwan Ahn, Shinichi Yokota, Intelligent switching control of pneumatic actuator using on/off solenoid valves, Mechatronics 15, 2005-07-01, עמ' 683–702 doi: 10.1016/j.mechatronics.2005.01.001

[11] Comitato Termotecnico Italiano, Technical prescriptions for electrical servocontrols employed for motorized valves, Termotecnica; (Italy) 43:5, 1989-05-01

[12] A. Ortiz-Conde, F. J. Garcı́a Sánchez, J. J. Liou, A. Cerdeira, M. Estrada, Y. Yue, A review of recent MOSFET threshold voltage extraction methods, Microelectronics Reliability 42, 2002-04-01, עמ' 583–596 doi: 10.1016/S0026-2714(02)00027-6

[13] K. M. Gupta, Nishu Gupta, Bipolar Junction Transistors, Cham: Springer International Publishing, 2016, עמ' 353–383, ISBN 978-3-319-19758-6. (באנגלית)

[14] Santos, Luiz A. P., An Overview on Bipolar Junction Transistor as a Sensor for X-ray Beams Used in Medical Diagnosis, Sensors 22, 2022-01 doi: 10.3390/

[15] L. H. Soderholm, Carl Bern, Solid-State Relays for Control, ASAE

[16] A.A. Girgis, J.W. Nims, J. Jacomino, J.G. Dalton, A. Bishop, Effect of voltage harmonics on the operation of solid-state relays in industrial applications, IEEE Transactions on Industry Applications 28, 1992-09, עמ' 1166–1173 doi: 10.1109/28.158844

[17] E.L. Owen, SCR Is 50 Years Old [History], IEEE Industry Applications Magazine 13, 2007-11, עמ' 6–10 doi: 10.1109/MIA.2007.907204

[18] C.W. Mueller, J. Hilibrand, The "Thyristor"—A new high-speed switching transistor, IRE Transactions on Electron Devices 5, 1958-01, עמ' 2–5 doi: 10.1109/T-ED.1958.14318

[19] S. Abedinpour, K. Shenai, 5 - Insulated Gate Bipolar Transistor, Boston: Butterworth-Heinemann, 2011-01-01, עמ' 73–90, ISBN 978-0-12-382036-5

[20] Yong Gu, Jie Ma, Long Zhang, Jiaxing Wei, Sheng Li, Siyang Liu, Sen Zhang, Jing Zhu, Weifeng Sun, Silicon-on-Insulator Lateral Insulated Gate Bipolar Transistor: Current Technologies and Prospects, IEEE Transactions on Electron Devices 71, 2024-01, עמ' 381–392 doi: 10.1109/TED.2023.3335174

[21] Recent advances in insulated gate bipolar transistor technology, ieeexplore.ieee.org (באנגלית אמריקאית)

[22] Stefano d’Ambrosio, Alessandro Ferrari, Alessandro Mancarella, Salvatore Mancò, Antonio Mittica, Comparison of the Emissions, Noise, and Fuel Consumption Comparison of Direct and Indirect Piezoelectric and Solenoid Injectors in a Low-Compression-Ratio Diesel Engine, Energies 12, 2019-10-23, עמ' 4023 doi: 10.3390/en12214023

[23] Kyle Roberts, Using a Solenoid to Launch a Rocket, Discovery Day - Daytona Beach, 2014-04-09

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]