M2 בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקלע כבד M2 בראונינג 0.5
IDF-M2 pic001a.jpg
מידע כללי
סוג מקלע כבד
נגזרות M2HB ו-M2HQCB
תכנון ג'ון בראונינג, 1918[1]
שנות שירות 1932 עד ימינו
מלחמות מלחמות ועימותים רבים, הבולטים שבהם: מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, כל מלחמות ישראל, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן השנייה, מלחמת עיראק
מחיר ליחידה כ-14 אלף דולר[2]
יחידות שיוצרו מעל 3 מיליון[3]
מידע טכני
קליבר \ 0.5 \ \mbox{BMG} \ ( 12.7 \times 99 \ \mbox{mm} )
12.7x99 מ"מ נאט"ו, 0.50 BMG
פעולה מכת גזים על ראש קנה
הזנה שרשיר, כדורי BMG 0.5
כוונות כוונת ברזל
אורך כולל 1,650 מ"מ[2]
אורך קנה 1,140 מ"מ
משקל מלא 38 ק"ג (ללא חצובה), חצובה 20 ק"ג[2]
קצב אש 550 כדורים לדקה[2]
מהירות לוע 930 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 2,000 מטר[2]
טווח מקסימלי כ-7,000 מטר[2]
לוחמי חיל הנחתים האמריקאי יורים במק"כ M2 בעת אימון
לוחם צה"ל יורה במק"כ M2 בעת אימון

M2 בראונינג הוא מקלע כבד בקליבר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו). זהו אחד המקלעים הוותיקים והנפוצים בעולם שעדיין נמצאים בשימוש. ה-M2 משמש כמקלע הכבד הראשי של צה"ל והכוחות המזוינים של ארצות הברית ושל צבאות רבים בכל העולם, וידוע בזכות האמינות והדיוק המצוינים, וכוח האש הגדול שלו.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M2, שבארצות הברית מכונה Ma Deuce ובצה"ל נקרא בפשטות אפס-חמש או מק"כ (ראשי תיבות של "מקלע כבד"), תוכנן בידי ג'ון בראונינג עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 (1921). ייעודו המקורי של ה-M2 היה לשמש כנשק נגד טנקים, אך בעקבות השיפור בשריון שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה ייעודו הוסב למקלע כבד. עד כניסתו לשירות בצבא ארצות הברית נקרא המקלע "מודל 1921" אך כאשר אומץ על ידי הצבא בשנת 1932 קיבל את הציון הצבאי M2. במהלך השנים הוכנסו מספר שיפורים ל-M2 שהעיקרי שבהם היא התקנת קנה מעובה (מודל HB) הניתן להחלפה מהירה (מודל HQCB, נקרא גם HB-QCB). מלבד שיפורים אלה, התכנון המקורי של בראונינג לא השתנה באופן משמעותי.

הקליבר של ה-M2 הוא 12.7x99 מ"מ והתחמושת שהוא יורה נקראת 0.50 BMG ותוכננה במיוחד עבורו (BMG מציין "מכונת ירייה בראונינג"). כיום, נעשה שימוש בתחמושת הזאת גם ברובי צלפים כבדים דוגמת הבארט M82A1.

ה-M2 מקורר באמצעות אוויר ומוזן על ידי שרשיר. עקרון הפעולה שלו מבוסס על רתע קצר. מנגנון זה עובד באופן הבא:

  1. בהתחלה, הבריח והקנה נעולים ביחד, לאחר הירי הגזים מכים בקנה, בסיס הקנה מכה בבריח, וזה גורם לפתיחת הנעילה.
  2. אחרי מרחק קצר, הבריח והקנה נפרדים, והבריח ממשיך לנוע ביחס לקנה.
  3. פעולה זו מושכת את שרשיר התחמושת לתוך הנשק, ובאותו הזמן גורפת כדור חדש.
  4. הבריח חוזר, פולט את התרמיל וטוען קליע לבית הבליעה.
  5. אם ההדק עדיין לחוץ, הקליע נורה, ומחזור הירי מתחיל שוב מהשלב הראשון בעקבות הרתע.

קצב הירי התאורטי של המקלע הוא 550 קליעים לדקה. בפועל, לא ניתן להגיע לקצב אש כזה, בגלל מגבלות של התחממות הקנה. כדי למנוע התחממות קנה רצינית, הירי נעשה בדרך כלל בצרורות קצרים, כאשר בין צרור לצרור נותנים מספר שניות לקנה להתקרר.

ה-M2 מסוגל הן לירי בבודדות והן לירי אוטומטי מלא. כאשר הוא מיוצב על חצובה נייחת, טווח הירי המקסימלי של ה-M2 הוא כ-7 ק"מ, ואילו הטווח האפקטיבי הוא כ-2 ק"מ. הצלף האמריקאי קרלוס הת'קוק השתמש במקלע כבד M2 בראונינג לצליפה לטווחים ארוכים בירי בודד, והצליח לרשום פגיעה בירי מטווח 2,286 מטר.

המקלע שוקל כ-38 ק"ג והחצובה שלו שוקלת כ-20 ק"ג.

ה-M2 משמש במגוון תפקידים:

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תכנונו, ה-M2 כמעט שלא נשתנה. השינויים העיקריים היו מעבר מקנה מקורר-מים בדגם M1921 המקורי לקנה מעובה מקורר-אוויר. דבר זה הגביר את הניידות של המקלע והקטין את משקלו. הקנה המעובה מקטין את התחממות הקנה ומאפשר ירי צרורות ארוך יותר. דגם זה זכה לציון M2-HB.

אחת הבעיות העיקריות של ה-M2 היו התיאום בין הקנה לבית הבליעה. בגלל מגבלות מכניות שהיו בתקופת פיתוח המקלע, היה קשה מאוד לחבר את הקנה לבית הבליעה כך שיתאימו זה לזה באופן מדויק, דבר החשוב להבטחת ירי תקין. כאשר הקנה לא מתואם עם בית הבליעה יכולים להיות מעצורים בירי, וחמור מכך, הכלי יכול להתפוצץ ולפצוע את מפעילו. כתוצאה מכך, החלפת קנה ב-M2 (פעולה חשובה ותדירה במקלעים) דרש מיומנות רבה ואחריות גדולה. כתוצאה מכך, הוחלט בצה"ל שהחלפת קנה ב-M2HB תתבצע רק באישור ופיקוח קצין. גם צבא ארצות הברית היה מודע לבעיה וב-1997 יצא במכרז לפיתוח דגם חדש של ה-M2HB שיפתור את הבעיה הזו. במכרז זכתה חברת סאקו דיפנס אך הפרויקט בוטל אחרי שלא קיבלה תקציב ממשלתי. ב-2007 השיג הצבא תקציב ויצא במכרז נוסף, בו שוב זכתה סאקו, הפעם כחברה-בת של ג'נרל דיינמיקס. החברה פיתחה קיט תיאום להחלפת קנה (הכולל מתאם וידית נשיאה לקנה) שאפשר גם תזמון יעיל יותר של מעגל הירי. בנוסף שיפרה החברה את הבריח של המקלע, התקינה על הקנה סתרשף חדש שמפחית את הרשף ב-95%. כעת ניתן היה להחליף את הקנה במהירות ובבטיחות מבלי לפגוע בתיאום שבין הקנה לבית הבליעה. הכלי המשופר זכה לציון M2-HB-QCB או M2HB-QCB ולעתים גם H2-HQCB, כאשר QCB פירושו "קנה להחלפה מהירה" (Quick Change Barrel).

בצבא ארצות הברית זכה המקלע המשופר, M2HB-QCB לציון M2E1 ומאוחר יותר לציון M2E2. ב-2010 זכה לציון רשמי מצבא ארצות הברית ונקרא באופן רשמי M2A1. ביוני 2011 החל הצבא לשדרג את מקלעיו מדגמי ה-M2HB לדגמי ה-QCB ובפברואר 2012 הכריז שישדרג את כל 45,000 מקלעי ה-M2HB שלו. מאוחר יותר החליט חיל הנחתים של ארצות הברית לשדרג גם הוא את מקלעיו לדגם M2A1 עם קנה להחלפה מהירה, ושדרוג זה יתחיל ב-2016 ואמור להסתיים ב-2018.

גם צה"ל החליט לשדרג את מקלעי ה-M2HB שלו לדגם ה-M2A1 עם קנה להחלפה מהירה (QCB) וב-2012 החל תהליך השדרוג והסבת המקלעים.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M2 ונגזרותיו מצויים בשימוש במספר רב של צבאות בעולם. כמעט כל הצבאות המודרניים המערביים כיום וצבאות ברית נאט"ו משתמשים ב-M2 או בנגזרות שלו. גם מספר מדינות ערב, בייחוד בעלות בריתה של ארצות הברית, משתמשות במקלע.

להלן, רשימת המדינות המשתמשות ב-M2 ונגזרותיו:[4]

ה-M2 בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלע M2HQCB של צה"ל בתצוגת יום העצמאות ה-66
מדריכת חי"ר בצה"ל מתפעלת מק"כ
מק"כ 0.5 על מרכבה סימן 4מ מופעל מתוך הצריח באמצעות סלילים
מק"כ על גבי מרכבה סימן 3 המשמש הן כמדמה תותח והן כנשק ללחימה בעצימות נמוכה

ה-M2 שירת בצה"ל מאז הקמתו ולקח חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. ה-M2 נקרא בצה"ל מק"כ - ראשי תיבות של "מקלע כבד" - ולעתים מק"כ M2 או מק"כ 0.5 (המספר 0.5 מציין את הקליבר שלו באינצ'ים) או פשוט אפס-חמש. נהוג לקרוא לו בטעות בשם מק"ח, ראשי תיבות של מקלע חטיבתי.

המק"כ בצה"ל משמש במגוון תפקידים:

כיום נמצאים בצה"ל הדגמים M2HB, בעל קנה מעובה, והדגם המשופר M2HQCB (ראשי תיבות של Heavy Quick Change Barrel), שנקלט ב-2012, בעל קנה מעובה הניתן להחלפה מהירה ופשוטה יותר מבלי לאבד את התיאום ובכך משפר את מבצעיות הכלי וכן את אחזקתו.[8][9]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M2 .50 Caliber Machine Gun
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 מקלע בראונינג M-2, באתר FAS
  3. ^ "Report: Profiling the Small Arms Industry - World Policy Institute - Research Project". World Policy Institute. 2000. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2011. 
  4. ^ Jones, Richard D. Jane's Infantry Weapons 2009/2010. Jane's Information Group; 35 edition (January 27, 2009). ISBN 978-0-7106-2869-5.
  5. ^ "Manroy Website". Manroy.co.uk. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2008. 
  6. ^ mod.co.uk defence news accessed 26 Sept 2010
  7. ^ http://www.diesigns.com/down/HHK_CH-53.pdf
  8. ^ ליאור צרור, "במחנה", ‏הכירו את כלי הנשק החדשים של זרוע היבשה, באתר צה"ל, 26 בינואר 2012.
  9. ^ שי פוגלמן, חיי הנצח של מכונת ההרג בראונינג אם-2, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016.