סול פלאטייה
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1876 מדינת אורנג' החופשית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1932 (בגיל 55) יוהנסבורג, דרום אפריקה |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| תקופת הפעילות | מ-1892 |
| מפלגה |
הקונגרס הלאומי האפריקני |
  | |
סולומון (סול) טשקישו פלאטייה (באנגלית: Solomon Tshekisho Plaatje) (9 באוקטובר 1876 - 19 ביוני 1932) היה אינטלקטואל, עיתונאי, בלשן, פוליטיקאי, מתרגם וסופר דרום אפריקאי. פלאטייה היה חבר מייסד והמזכיר הכללי הראשון של מפלגת הקונגרס הלאומי הילידי של דרום אפריקה (SANNC), שהפכה למפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC). פלאטייה זכה לכבוד והוקרה רבים מאוד בשנים שלאחר מותו. המועצה המקומית סול פלאטייה, הכוללת את העיר קימברלי, קרויה על שמו, וכך גם אוניברסיטת סול פלאטייה בעיר זו, שפתחה את שעריה ב-2014.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלאטייה נולד בדורנפונטין ליד בושוף, מדינת אורנג' החופשית (כיום המדינה החופשית, דרום אפריקה), השישי מבין שמונה בנים.[2] שמו של סבו היה סלוגילווה מוגודי (1836–1881), אך מעסיקו, החוואי הבורי גרונוולד, כינה אותו פלאטייה ('תמונה') בשנת 1856 והמשפחה החלה להשתמש בשם זה כשם משפחה. הוריו יוהנס ומרתה היו אנשי צוואנה (אנ'). הם היו נוצרים ועבדו עבור מיסיונרים בתחנות שליחות בדרום אפריקה. כאשר סולומון היה בן ארבע, המשפחה עברה לפניאל ליד קימברלי במושבת הכף על מנת לעבוד אצל מיסיונר גרמני, ארנסט ווסטפל (סבו של הבלשן ארנסט ווסטפל) ואשתו וילהלמינה. שם הוא קיבל חינוך מסיונרי. כאשר הוא עלה על תלמידים אחרים הוא קיבל השכלה פרטית נוספת על ידי גברת ווסטפל, שגם לימדה אותו לנגן בפסנתר ובכינור וכן שיעורי שירה.[2] בפברואר 1892, בגיל 15, הוא הפך לתלמיד-מורה, תפקיד שהוא החזיק במשך שנתיים.
לאחר שעזב את בית הספר, הוא עבר לקימברלי ב-1894, שם הפך לשליח טלגרף של משרד הדואר. [2] לאחר מכן עבר את הבחינה הפקידותית (הגבוהה במושבה) עם ציונים גבוהים יותר מכל מועמד אחר בהולנדית ובהקלדה (דווח על ידי ניל פרסונס בהקדמה שלו לספר חיי הילידים בדרום אפריקה, לפני ואחרי מלחמת אירופה מרד הבורים). [3] באותה תקופה, במושבת הכף היה זכות בחירה לכל הגברים בני 21 ומעלה, כאשר התנאי היה שהם יכולים לקרוא ולכתוב אנגלית או הולנדית ולהרוויח מעל 50 פאונד בשנה. לפיכך, כשמלאו לו 21 ב-1897, הוא יכול היה להצביע, זכות שהוא יאבד מאוחר יותר כאשר מושבת הכף התמזדה עם מושבות דרום אפריקאיות אחרות לאיחוד דרום אפריקה. [2]
זמן קצר לאחר מכן, הוא הפך למתורגמן של בית המשפט של השלטונות הקולוניאליים הבריטיים במאפקינג כשהיישוב היה במצור וניהל יומן על קורותיו שהתפרסם לאחר מותו. [2]
לאחר סיום מלחמת הבורים השנייה, הוא האמין שממשלת בריטניה תבטיח שכל הגברים בדרום אפריקה ימשיכו לקבל זכות בחירה, אך במקום זאת הם העבירו את רוב הכוח הפוליטי לממשלת דרום אפריקה החדשה, מה שהגביל את ההצבעה לדרום אפריקאים לבנים בלבד. פלאטייה מתח ביקורת על ממשלת בריטניה על החלטה זו בכתב יד שלא פורסם משנת 1909 בשם Sekgoma - The Black Dreyfus. [3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפעיל ופוליטיקאי, הוא בילה חלק ניכר מחייו במאבק לזכויות ולשחרור העם האפריקני. הוא היה חבר מייסד ומזכיר כללי ראשון של הקונגרס הלאומי הילידים של דרום אפריקה (SANNC), שהפך לקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) עשר שנים מאוחר יותר ב-1922. כחבר בנציגות של SANNC, הוא נסע לאנגליה כדי למחות נגד חוק האדמה של הילידים, 1913, ולאחר מכן לקנדה וארצות הברית, שם פגש את מרקוס גארבי ו-וילאם דו בויז.
שפת האם שלו הייתה שפת הצוואנה, אך פלאטייה יהפוך לפוליגלוט השולט בשבע שפות לפחות, הוא עבד כמתורגמן בבית המשפט במהלך המצור על מאפקינג, ותירגם יצירות של ויליאם שייקספיר לצוואנה. כישרונו לשפות יוביל לקריירה בעיתונות ובכתיבה. הוא היה עורך ובעלים משותף של העיתון בצוואנה גאזט במייפקנג, ובקימברלי, העיתון צאלה יא בקואנה והעיתון צאלה יא באטו (ידיד העם).
פלאטייה היה הדרום אפריקאי השחור הראשון שכתב רומן באנגלית "מודי". הוא כתב את הרומן ב-1919, אבל הוא פורסם רק ב-1930 (ב-1928 פרסם הסופר הזולו RRR Dhlomo רומן בשפה האנגלית, בשם An African Tragedy, בהוצאת המיסיונר Lovedale Press, באליס ; זה הפך את הרומן של דלומה לרומן שפורסם באנגלית על ידי אפריקאי ילידי לראשונה., אף על פי שהמודי של פלאטייה נכתב ראשון). הוא גם כתב את חיי הילידים בדרום אפריקה, שניל פרסונס מתאר כ"אחד הספרים המדהימים ביותר על אפריקה מאת אחד הסופרים המדהימים ביבשת", [3] ואת יומן מלחמת הבורים שפורסם לראשונה 40 שנה לאחר מותו.
על הבמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
_in_Cradle_of_the_World_1923.jpg)
פלאטייה ערך שלושה ביקורים בבריטניה. שם הוא פגש אנשים רבים בעלי דעות דומות. אחד מהם היה אמרגן הקולנוע והתיאטרון ג'ורג' לאטימור שב-1923 קידם את הסרט ערש העולם, שהיה "סרט הטיולים המופלא והמרגש ביותר שהוקרן אי פעם". במכתב אל הפאן-אפריקאי וילאם דו בויז, לאטימור דיווח שהואמציג בהצלחה את הסרט באולם הפילהרמונית בלונדון.[4] המופע כלל מוזיקה חיה ושירה. פלאטייה גויס על ידי לאטימור לקחת את התפקיד של בן שבט אפריקאי.[5]
ההקלטה שלו של " Nkosi Sikelel' iAfrika " עם סילביה קולנסו ליד הפסנתר היא ההקלטה המוקדמת ביותר שקיימת של מה שיהפוך להמנון הלאומי של דרום אפריקה.[6][7][8]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלאטייה היה נוצרי מאמין,[9] וארגן קבוצת אחוות בשם האחים הנוצרים בקימברלי. הוא היה נשוי לאליזבת לילית מ'בל, איחוד שיוליד שישה ילדים - פרדריק יורק סנט לגר, האלי, ריצ'רד, ויולט, אוליב ויוהנס גוטנברג. הוא מת מדלקת ריאות בפימוויל, יוהנסבורג ב-19 ביוני 1932 בגיל 55, ונקבר בקימברלי. למעלה מאלף איש השתתפו בהלוויה. [10]
פרסומו לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
1935: שלוש שנים לאחר מותו, הוקמה מצבה מעל קברו של פלאטייה עם הכתובת: " I Khutse Morolong: Modiredi Wa Afrika – Rest in Peace Morolong, You Servant of Africa ". [11]
עשרות שנים חלפו עד שפלאטייה החל לקבל את ההכרה הראויה. "חלק גדול ממה שהוא חתר אליו עלה בתוהו", כותב הביוגרף שלו בריאן ווילן; "הקריירה הפוליטית שלו נשכחה בהדרגה, כתבי היד שלו אבדו או נהרסו, ספריו שיצאו לאור לא נקראו ברובם. הרומן שלו מודי לא היווה חלק ממסורת ספרותית, והוא נחשב זמן רב כמעט יותר מקוריוז." [11]
שנות ה-70: החל להתעורר עניין במורשת העיתונאית והספרותית של פלאטייה באמצעות עבודתו של ג'ון קומרוף (שערך לפרסום את יומן מלחמת הבורים של סול פלאטייה, וכן על ידי טים קוזנס וסטיבן גריי (שמיקדו את תשומת הלב ברומן של סול פלאטייה, מודי)
1978: מודי פורסם מחדש בעריכת סטיבן גריי
1982: חיי הילידים של פלאטייה בדרום אפריקה: לפני ומאז מלחמת אירופה ומרד הבורים (1916) פורסם מחדש בהוצאת Ravan Press.
1982: אגודת הסופרים האפריקאים הקימה פרס Sol Plaatje Prosa (לצד פרס H. I. E. ו-R. R. R. Dhlomo Drama Award ופרס S. E. K. Mqhayi לשירה).
1984: בריאן ווילן פרסם את הביוגרפיה שלו, Sol Plaatje: South African Nationalist, 1876–1932.
1991: הקרן החינוכית והמוזיאון של סול פלאטייה, השוכן בבית בקימברלי של פלאטייה ברחוב אנג'ל 32, נפתח, והחל לקדם באופן פעיל את מורשתו הכתובה.
1992: הבית ברחוב אנג'ל 32 בקימברלי, שבו בילה פלאטייה את שנותיו האחרונות, הוכרז כאנדרטה לאומית (כיום אתר מורשת פרובינציאלי). הוא ממשיך כמוזיאון וספריית סול פלאטייה, המנוהל על ידי קרן סול פלאטייה לחינוך, במימון תורמים. בשנות ה-2000 פרסמה הקרן ביוגרפיה של פלאטייה מאת מורין ראל וסבתא מופו מוקאה.
1995 : עיריית סול פלאטייה (קימברלי) במחוז הכף הצפוני של דרום אפריקה נקראה על שמו של פלאטייה.
1996: סול פלאטייה: כתבים נבחרים, עורך. בריאן ווילן, פורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת ויטוואטרסנד.
1998: תואר דוקטור לשם כבוד הוענק לאחר מותו לפלאטייה על ידי אוניברסיטת צפון-מערב, בנוכחות כמה מצאצאיו.
1998: קברו של פלאטייה בבית הקברות ווסט אנד, קימברלי, הוכרז כאנדרטה לאומית (כיום אתר מורשת פרובינציאלי). היה זה הקבר השני בהיסטוריה של דרום אפריקה שזכה למעמד של אנדרטה לאומית.
2000: בניין משרד החינוך בפרטוריה שונה לבית סול פלאטייה, ב-15 ביוני 2000, "לכבוד הענק הפוליטי והמחנך הענק הזה".
2000: משרד הדואר הדרום אפריקאי הוציא סדרה של בולים עם סופרים מתקופת מלחמת הבורים, כאשר פלאטייה מופיע על הבול 1.30 ראנד. הסדרה כוללת גם את סר ארתור קונאן דויל, וינסטון צ'רצ'יל, יוהנה ברנדט ומדליית מלחמת אנגלו-בורית.
2000: הקונגרס הלאומי האפריקאי יזם את פרס סול פלאטייה, אחד ממספר פרסי הישג שנתיים.
2002: המכון למנהיגות תקשורתית על שם סול פלאטייה הוקם במסגרת המחלקה לעיתונאות ותקשורת של אוניברסיטת רודוס.
2007: פרס סול פלאטייה לתרגום נוסד על ידי האקדמיה האנגלית של דרום אפריקה, הוענק מדי שנה עבור תרגום פרוזה או שירה לאנגלית מכל השפות הרשמיות האחרות בדרום אפריקה.
2009: תחנת הכוח סול פלאטייה - תחנת כוח הידרו קטנה מסחרית ראשונה שנבנתה בדרום אפריקה מזה 22 שנים.
2009: סול פלאטייה זכה בפרס ספרותי לאחר המוות שניתן על ידי פרסי הספרות של דרום אפריקה.
2010: פסטיבל פלאטייה הראשון, בפסטיבל נפגשו צאצאי פלאטייה, משוררים, עיתונאים, חוקרים, מתרגמים, מורים וסטודנטים, ש"נתנו כבוד לאיש האותיות המבריק הזה של סטסואנה".
2010: פסל של סול פלאטייה, יושב וכותב ליד שולחן העבודה, נחשף בקימברלי על ידי נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה ב-9 בינואר 2010, יום השנה ה-98 להקמת הקונגרס הלאומי האפריקאי. הפסל נוצר על ידי הפסל יוהאן מולמן, הוא הוקם במרכז האזרחי של קימברלי, לשעבר המחנה המלאי, ושוכן בערך במקום שבו היה מכונת הדפוס של פלאטייה בשנים 13–1910.
2011: הוקמה תחרות השירה סול פלאטייה של האיחוד האירופי, המכבדת את "רוחו של הענק האינטלקטואלי האגדי, סול פלאטייה, האקטיביסט, הבלשן והמתרגם, הסופר, העיתונאי והמנהיג". עבודת הזוכים פורסמה באנתולוגיה שנתית מאז חנוכת התחרות.
2012: פורסמה ביוגרפיה של פלאטיה "אוהב עמו" שנכתבה על ידי Seetsele Modiri Molema. הביוגרפיה נכתבה בשפת אמו, צוואנה, והייתה הביוגרפיה היחידה שנכתבה על ידי מישהו שהכיר את פלאטייה.
2013: הוכרז על הקמת אוניברסיטת סול פלאטייה בקימברלי על ידי הנשיא ג'ייקוב זומה. האוניברסיטה נפתחה ב-2014.
2018: Sol Plaatje: A life of Solomon Tshekisho Plaatje 1876 – 1932 מאת בריאן ווילן יוצא לאור על ידי Jacana Media וזוכה בפרס NIHSS ל'ביוגרפיה העיון הטובה ביותר' לשנת 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סול פלאטייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סול פלאטייה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Address by the President of South Africa during the announcement of new Interim Councils and names of the New Universities, 25 July 2013, retrieved 25 July 2013.
- ^ 1 2 3 4 5 Van Wyk 2003.
- ^ 1 2 3 Plaatjie 1996, Foreword.
- ^ Letter from George W. Lattimore to W. E. B. Du Bois, 21 August 1923. (אורכב 12.08.2018 בארכיון Wayback Machine) W. E. B. Du Bois Papers, credo. Retrieved 13 October 2014.
- ^ Topp Fargion, Janet. "Sol t Plaatje: The hidden recording", in Playback, Bulletin of the British Library National Sound Archive, No. 12, Autumn 1995, pp. 2-4.
- ^ BBC radio 4 Desert Island Disks 16 January 2022.
- ^ Audio recording MP3. "Plaatje,Sol T." samap.ukzn.ac.za. South African Music Archive Project. DISA Digital Innovation South Africa, University of KwaZulu-Natal. נבדק ב-3 בינואר 2022.
Nkosi Sikelel' i-Afrika, Pesheya kotukela, Singa mawele
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "SOL T. PLAATJE PESHEYA KO TUKELA / NKOSI SIKELEL IAFRIKA / SINGA MAWELA, recorded 1923-10-16. SOL T. PLAATJE - vocal, SYLVIA COLENSO - piano, vocal. Zonophone Gramophone Co. EMI". flatinternational.org. flatinternational, south african audio archive. נבדק ב-3 בינואר 2023.
This is the first known recording of the hymn Nkosi Sikelel iAfrika, which today forms part of the South African National Anthem.
{{cite web}}: (עזרה) Audio from South African Music Archive Project. - ^ Solomon Tshekisho Plaatje (Sol Plaatje) Mafikeng Capital City – North West Province South Africa (אורכב 13.02.2006 בארכיון Wayback Machine) at www.tourismnorthwest.co.za
- ^ Willan 1984, p. 389.
- ^ 1 2 Willan 1984, p. 390.