סוף המאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוף המאה
בימוי Lucio Castro עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Lucio Castro עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Lucio Castro עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מיה מאסטרו
Ramon Pujol
Juan Barberini עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Robert Lombardo עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 14 בנובמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 84 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו endofthecentury2019
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוף המאהאנגלית: End of the Century; בספרדית: Fin de siglo) הוא סרט דרמה רומנטי ארגנטינאי, בבימויו של לוסיו קסטרו משנת 2019.[1] בסרט מככב חואן ברבריני בתפקיד אוצ'ו, גבר ארגנטינאי שחי בניו יורק ומגיע ב-2019 לחופשה בברצלונה. הוא נפגש לצורך מין מזדמן עם חאבי, אותו מגלם רמון פוז'ול, גבר ספרדי שמתגורר בברלין ומצוי כעת בביקור מולדת. השניים מבינים עד מהרה שהם נפגשו בעבר, 20 שנה קודם לכן בשנת 1999, כששניהם עוד היו בארון בנוגע למיניותם וחששו מדי מכדי לנהל מערכת יחסים אחד עם השני.[2] בסרט מככבת גם מיה מאסטרו בתפקיד סוניה, בת-זוגו של חאבי ב-1999.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצ'ו (חואן ברבריני) הוא גבר ארגנטינאי שחי בניו יורק ומגיע ב-2019 לחופשה בברצלונה. הוא נפגש לצורך מין מזדמן עם חאבי (רמון פוז'ול), גבר ספרדי שמתגורר בברלין ומצוי כעת בביקור מולדת. השניים מבינים עד מהרה שהם נפגשו בעבר, 20 שנה קודם לכן בשנת 1999, כששניהם עוד היו בארון בנוגע למיניותם וחששו מדי מכדי לנהל מערכת יחסים אחד עם השני.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
חואן ברבריני אוצ'ו גבר ארגנטינאי שחי בניו יורק ומגיע ב-2019 לחופשה בברצלונה
רמון פוז'ול חאבי גבר ספרדי שמתגורר בברלין שמגיע ב-2019 לברצלונה לביקור מולדת
מיה מאסטרו סוניה בת-זוגו של חאבי ב-1999

הקרנות, פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע New Directors/New Films Festival שבניו יורק ב-30 במרץ 2019.[3] לאחר מכן, הסרט הוקרן לראשונה בארגנטינה ב-8 באפריל בפסטיבל הבינלאומי של בואנוס איירס לקולנוע עצמאי, שם זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בארגנטינה.[4] בהמשך, הסרט הוקרן במספר פסטיבלי סרטים ברחבי העולם, בהם Frameline Film Festival שבסן פרנסיסקו, בו זכה בפרס הסרט העלילתי באורך מלא הטוב ביותר.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]