הוליווד ריפורטר

הוליווד ריפורטר
The Hollywood Reporter
מו"ל	Penske Media Corporation
בעלים	Penske Media Corporation
עורך ראשי	Janice Min
תאריכי הופעה	1930–הווה (כ־92 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	לוס אנג'לס
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0018-3660
	www.hollywoodreporter.com

הוליווד ריפורטר (באנגלית: The Hollywood Reporter ובקיצור: THR) הוא עיתון מודפס ואתר אינטרנט המתמקד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ההוליוודית. הוא עוסק גם באופנה, כספים, חוק, טכנולוגיה, סגנון חיים ופוליטיקה, כפי שהם באים לידי ביטוי בהוליווד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת נוסד בשנת 1930 בידי ויליאם "בילי" וילקרסון (אנ') כיומון הראשון של התעשייה^[1]. המהדורה הראשונה הופיעה ב-3 בספטמבר 1930, וכללה בעמוד הראשון את הטור של וילקרסון, "Tradeviews" שהפך למשפיע. העיתון הופיע בימים שני עד שבת במשך 10 השנים הראשונות, פרט לתקופה קצרה, ולאחר מכן בימים שני עד שישי משנת 1940. וילקרסון השתמש במאמרים סרקסטיים וברכילות כדי ליצור פרסום ולקבל את תשומת הלב של מנהלי האולפנים בניו יורק, וכמה אולפנים ניסו לאסור את הפצת העיתון בתחומם.

וילקרסון התיידד עם האוורד יוז והעיתון כתב סיפורים חיוביים רבים עליו ועל הפקות הקולנוע שלו. בתמורה, בנוסף להכנסות מפרסום, נתן יוז סיוע כספי לעיתון בעת הצורך.

מסוף שנות השלושים השתמש וילקרסון ב"הוליווד ריפורטר "כדי לדחוף את התפיסה כי תעשיית הסרטים היא מעוז קומוניסטי. בפרט, הוא התנגד לאיגוד המקצוענים של כותבי התסריטים, שאותה כינה "ראש החוף האדום". בשנת 1946 שקלה הגילדה ליצור רשות מחברים אמריקאית להחזיק בזכויות היוצרים שלהם, במקום שהבעלות תעבור לאולפנים. וילקרסון הקדיש את טורו "Tradeviews" לנושא ב-29 ביולי 1946, בכותרת "הצבעה לג'ו סטלין". הוא ניגש קודם לערוך וידוי בכנסייה לפני שפרסם אותה, מאחר שידע את הנזק שמאמר יגרום, אך ככל הנראה עודד אותו הכומר לפרסם אותו^[2].

וילקרסון ניהל את הוליווד ריפורטר עד מותו בספטמבר 1962, אך הטור האחרון שכתב הופיע 18 חודשים קודם לכן. אשתו של וילקרסון, טיצ'י וילקרסון קאסל, נכנסה לתפקיד המו"ל והעורכת הראשית כשבעלה נפטר, והייתה ידועה כ"אישה החזקה בהוליווד". בשנות ה-80 של המאה ה-20 הגיעה תפוצת העיתון לשיא של 100,000 מינויים, ועותק של העיתון נכלל בחבילת העיתונים היומית שקיבל הבית הלבן עובר נשיא ארצות הברית. באוקטובר 1986, הוציא העיתון גיליון מיוחד שהוקדש לאתרי הצילום ותעשיית הקולנוע בישראל. באותן השנים ישראל שימשה כאתר צילומים בינלאומי לסרטים, בעיקר ביוזמת אולפני ג.ג. של בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס, שהביאו הפקות הוליוודיות לישראל^[3].

בשנת 2009 רכשה חברת ההשקעות "גוגנהיים פרטנרס" (אנ') את העיתון. ב-2014 החברה מינתה את ג'ניס מין (Janice Min) למנכ"לית ועורכת ראשית של החזקות הבידור שלה הכוללות גם את המגזין בילבורד^[4]. החל מ-2015 מוחזק העיתון בידי חברה חדשה שהקימה "גוגנהיים פרטנרס" כספין אוף, "Prometheus Global Media".

ככתב המגזין בישראל שימש במשך שנים רבות ג. עיטור (עיטור גלבץ)^[3].

רשימות ודירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון נוהג לפרסם רשימות של דירוגים שנתיים, בין השאר: רשימת הסרטים המכניסים ביותר של השנה^[5], רשימת האנשים המצליחים בהוליווד, רשימת בתי הספר לקולנוע הטובים בעולם, ורשימת בעלי השכר הגבוה ביותר^[6]. בשנת 2002 לדוגמה דורגו טום קרוז, טום הנקס וג'וליה רוברטס כשחקנים הרווחיים ביותר בהוליווד^[7], בשנת 2006 דורגה ניקול קידמן כשחקנית בעלת השכר הגבוה בהוליווד^[8].

בסוף 2015, אחרי 23 שנה בהן פרסם ה"הוליווד ריפורטר" את רשימת "100 הנשים המצליחות בתעשיית הבידור", החליטה עורכת המגזין ג'ניס מין, לחדול מפרסומו ולפרסם רק את רשימת "100 המצליחים בהוליווד", ללא הפרדה בין גברים ונשים^[9].

בשנת 2014, דירג העיתון את בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש של אוניברסיטת תל אביב, כאחד מ–15 בתי הספר הטובים ביותר לקולנוע ברחבי העולם^[10]. בשנת 2017 דורג בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים בין 15 בתי הספר לקולנוע הטובים בעולם^[11].