סופוס קלאוסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופוס קלאוסן
לידה 12 בספטמבר 1865
לנגלנד, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1931 (בגיל 65)
Gentofte, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Gentofte Kirkegård עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה דנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה
זרם ספרותי סימבוליזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוֹפוּס קְלַאוּסֶןדנית: Sophus Claussen‏; 12 בספטמבר 186511 באפריל 1931) היה משורר וסופר דני. הוא זכור בעיקר בזכות הפואמות הנאו-רומנטיות שלו.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופוס קלאוסן נולד ב-1865, בנם של הפוליטיקאי רסמוס קלאוסן (Rasmus Claussen) והאנה סופי (Hanne Sophie לבית הנריקסן). הוא החל את לימודיו ב-1884 ופרסם את אוסף השירה הראשון שלו, Naturbørn ("ילדים טבעיים"), שמשך תשומת לב בשל תעוזה וארוטיקה נועזת בנוסח יצירתו של אמיל אורסטרופ (אנ').[2] במשך מספר שנים היה קלאוסן מעורב בעיתונות המקומית. הוא החל להתפרסם תחילה באמצעות שתי אידיליות סמליות בחלקן, חלקן ריאליסטיות על החיים בעיירות השוק, "Unge Bander" ("כנופיות צעירות"; 1894) ו"Kitty" ("חתלתול"; 1895), אשר באמצעות שילוב של פרוזה ושירה כמו גם שובבות וחן כבשו את הקוראים (במיוחד ההקדמה שלו ל-"Unge Bander"‏: "Frøken Regnvejr" ("העלמה מזג אוויר גשום"), כנראה יצירתו המשמעותית ביותר [מהדורה מתוקנת 1912]). מאוחר יותר המשיך קלאוסן את תיאור חיי האי הדני באוסף השירים השני "Pilefløjter" ("חלילן"; 1899) וב-"Mellem to Kyster" ("בין שני חופים"; 1900). רומני המסע הקטנים שלו "Valfart" ("עלייה לרגל") ו-"Antonius i Paris" ("אנטוניוס בפאריס") (שניהם 1896) ייחודיים בין יצירותיו בטון הפיוטי הפטפטני שלהם. בנוסף, הוא כתב את המחזה "Arbejdersken" ("העובד").[3]

קלאוסן חי בפריז מספר שנים והיה ידידו של פול ורלן. הוא פרסם מספר ספרים קטנים יותר ("Trefoden" ("חצובה"; 1901), "Djævlerier" ("שיניים"; 1904), "Eroter og Fauner" ("ארוטים ופאונים"; 1910)). לאחר שחזר לדנמרק, הוא פרסם אוסף שירה מקיף ואופייני, Danske Vers ("חרוזים דניים"), המגדיר את אופייה הגחמני של גוף יצירתו.[1]

בין יצירותיו המאוחרות, ניתן להדגיש את "Heroica" ("הרואיקה"; 1925) ו-"Foraarstaler" (שיחת אביב; 1927) כמייצגים במיוחד את אופיו הפיוטי. יצירותיו השלמות של קלאוסן זמינות בתשעה כרכים.[4] קלאוסן תרגם לדנית שירים של היינריך היינה ופרסי ביש שלי.[5]

קלאוסן והסופר יוהאנס יורגנסן (אנ') כתבו יחד את כתב העת קצר הימים Taarnet (אנ') ("המגדל") כחלק מתנועת הסימבוליזם הדנית, שהושפעה מהסימבוליסטים הצרפתים. לצערו של קלאוסן, מעולם לא הייתה לו פריצת דרך גדולה. ההכרה הגיעה בסופו של דבר בקרב קוראי כתב העת Heretica (אנ') שיצא לאור שנים רבות אחרי מותו, במשך 5 שנים מ-1948, ומהסופרת הנודעת קארן בליקסן.

קלאוסן היה קשור קשר הדוק עם הצייר אלברט גוטשלק (אנ').

הוא נקבר בבית הקברות גנטופטה (Gentofte).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופוס קלאוסן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "54 (Salmonsens konversationsleksikon / Anden Udgave / Bind V: Cikorie—Demersale)". Project Runeberg (בדנית). נבדק ב-2020-06-23.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ "Sophus Claussen". Forfatterweb.
  3. ^ "54 (Salmonsens konversationsleksikon / Anden Udgave / Bind V: Cikorie—Demersale)". runeberg.org (בדנית).
  4. ^ "213 (Salmonsens konversationsleksikon / Anden Udgave / Bind XXVI: Supplement: A—Øyslebø)". runeberg.org (בדנית).
  5. ^ הערך קְלַאוּסֶן, סוֹפוּס באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 700