פול ורלן
 | |
| לידה |
30 במרץ 1844 מץ, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1896 (בגיל 51) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות בטיניול |
| שם עט |
Pauvre Lelian, Pablo de Herlagnèz |
| בן או בת זוג |
Mathilde Mauté ארתור רמבו |
| צאצאים |
Georges Verlaine |
| מדינה |
צרפת |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
שירה לירית |
| זרם ספרותי |
סימבוליזם |
| תקופת הפעילות |
1858 – 8 בינואר 1896 (כ־38 שנים) |
| פרסים והוקרה |
Prince des poètes |
| חתימה |
 |
  | |
פול-מארי ורלן (בצרפתית: Paul-Marie Verlaine; 30 במרץ 1844 - 8 בינואר 1896) הוא מגדולי משורריה של צרפת.
חייו ושירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורלן נולד בעיר מץ, ולאחר לימודיו בפריז המשיך לעבודה במגזר הציבורי. הוא החל בכתיבת שירה בגיל צעיר, והושפע בעיקר מתנועת המשוררים הצרפתית מאסכולת הפארנאס, וממנהיגה שארל מארי רנה לקונט דה ליל.
אוסף שיריו הראשון שהוצא לאור, "Poèmes saturniens" (פורסם ב-1867) מיצב את ורלן כמשורר הומוסקסואל מקורי ומבטיח, על אף שזכה לביקורת מידי שארל אוגוסטן סנט-בב, מבקר השירה המפורסם. חייו הפרטיים של ורלן נראים בבירור בשיריו, החל מאהבתו (האפלטונית) למתילד מאוטה (שהייתה מאוחר יותר לאשתו) וכלה בעזיבת משפחתו למען מאהבו, המשורר הצעיר ארתור רמבו, שאיתו ניהל רומן סוער.
ורלן אהב לשכב עם גברים ואהב את הטיפה המרה. באחד מהתקפי הזעם שלו בזמן שכרות ירה ברמבו ופצע אותו בפרק כף ידו. ורלן נעצר ונכלא במונס שבבלגיה. בעת שהותו בכלא היה לנוצרי קתולי. השפעת אירועים אלו ניכרת בעבודתו מאותה תקופה, Romances sans paroles ("שירי אהבה ללא מילים").
לאחר שחרורו נסע ורלן לאנגליה, שם עבד כמורה ופרסם אוסף שירים מצליח נוסף, שנקרא Sagesse (בצרפתית: "חוכמה"). הוא חזר לצרפת ב-1877, ושימש כמורה לאנגלית בעיר רת'ל. ורלן התאהב באחד מתלמידיו, לוסיאן לטינואה, אשר היה להשראה למספר שירים נוספים. לטינואה עצמו מת זמן קצר לאחר מכן מטיפוס הבטן.
ב-1884 טבע פול ורלן את הקטגוריה "משוררים מקוללים", שנעשתה עם השנים כינוי רווח לטיפוס המשורר הדחוי והמרדן, החי חיים פרובוקטיביים ומסוכנים ושאינו זוכה להכרה אלא אחרי מותו[1].
בשנותיו האחרונות הידרדר ורלן לאלכוהוליזם ולעוני, וכתוצאה מכך איבד את שפיותו. הוא נפטר ב-1896 ונקבר בבית הקברות Cimetière des Batignolles בפריז.
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המקוללים, משירי שארל בודלר, פול ורלין, ארתור רמבו, הביאם לדפוס יונה דוד, תל אביב, עקד, 1961
- "עלה עלי כמו אשה" ו"ישבנו בקפה מלא מטומטמים", שני שירים מאת פול ורלן, מתוך הקובץ HOMBRES, תרגם לעברית: דורי מנור, בתוך: "מיעוט", שירים ותרגומי שירה, הקיבוץ המאוחד 2001
- Mille e Tre ו"אל תחרף, פייטן", שני שירים מאת פול ורלן, תרגם לעברית: דורי מנור, בתוך: "בריטון", שירים ותרגומי שירה, אחוזת בית, 2005
- פול ורלן, 67 שירים, תרגם לעברית: עמינדב דיקמן, הוצאת כרמל, 2010
- פול ורלן, שיר סתיו, תרגם לעברית: זאב ז'בוטינסקי, בתוך: ז'בוטינסקי, כתבים: שירים, עמ' סא-סג
- פול ורלן, תכלת השחק, תרגמה לעברית: רחל המשוררת[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - מאמר על חייו של ורלן ועל "שיר סתיו" שלו מאת ד"ר אורנה ליברמן
- כתבי פול ורלן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- כתבי פול ורלן בפרויקט בן-יהודה
- מנחם בן, המקוללים חוזרים, באתר nrg, 16 באפריל 2010
- אלי הירש, על פול ורלן, '67 שירים', ידיעות אחרונות, 21/5/2010
- יהודה ויזן, על פול ורלן, '67 שירים', וואלה תרבות, 28/6/2010
- ארז שוייצר, דברים שבשירה, וירטואוזיות רכה וקוצנית, באתר הארץ, 28/07/10
- מנחם בן, המקוללים חוזרים, nrg, 16 באפריל 2010
- אשר רייך, השוואת תרגומים: קינת הסתיו, באתר הארץ, 14 בינואר 2011
- אורי הולנדר, פרלודים שיתנגן, לפני הכל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
- פול ורלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פול ורלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ורלן, ארתור רמבו, נובו, קרוס, בודלר, מבחר תרגומי שירה של מקוללים צרפתים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2021
- ^ התרגום כאן באתר פרויקט בן יהודה