לדלג לתוכן

סטיוארט כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיוארט כהן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בן 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טובה כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיוארט א' כהן (נולד ב-1946) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביחסים בין-לאומיים, צבא וחברה, בדיפלומטיה ובתולדות הציונות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד באנגליה, ולאחר שהשלים את לימודיו האקדמיים לתואר דוקטור בדיפלומטיה מאוניברסיטת אוקספורד עלה לישראל בשנת 1972 וכיהן כפרופסור מן המניין למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, וכחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. כן שימש כחוקר אורח באוניברסיטת קייפטאון ובאוניברסיטת אוהיו. בשנים 2012–2015 כיהן כראש החוג לפוליטיקה וממשל במכללת אשקלון.

נשוי לחוקרת הספרות טובה כהן ואב לארבעה בנים, אחד מהם הוא פרופסור עמיחי כהן, משפטן בקריה האקדמית אונו.

כהן הוא כותב פעיל ופורה. הוא כתב עשרה ספרים, ערך שבעה ספרים נוספים, ופרסם תשעים מאמרים אקדמיים. הוא כתב בשורה ארוכה של תחומים אקדמיים לאורך הקריירה שלו, המתפרסת על פני יותר מחמישים שנה.

בין היתר כתב מערכי לימוד עבור קורסים של האוניברסיטה הפתוחה. ב-2005 העלה כהן במסגרת מאמר במערכות את הדעה, בישמו מודל ליחסי הצבא והדרג האזרחי שפיתח א. ר. לקהאם, כי ביחסים בין הדרג המדיני ובין הצבא במדינת ישראל סובל הצבא מ"כפיפות יתר" העלולה לפגוע בתפקודו[1]. פרופסור כהן קיבל בפברואר 2022 אות הוקרה על מפעל חיים מטעם אגודת חוקרי צבא חברה בישראל.

היסטוריה דיפלומטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עבודת הדוקטורט, שלאחר מכן התפרסמה בספר The Formulation of British Policy in Mesopotamia[2], הקדיש כהן להיסטוריה דיפלומטית, ובמיוחד להיסטוריה הדיפלומטית הקולוניאלית של בריטניה בעיראק בראשית המאה ה-20 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

כהן לימד נושא זה במשך שנים ארוכות, ובשנת 2019 פרסם בהוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה מחקר מקיף בשלושה כרכים בנושא ההיסטוריה הדיפלומטית של המחצית הראשונה של המאה ה-20, בשם עולם במלחמה[3].

יהדות בריטניה והציונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמדה המקובלת במחקר גרסה לאורך שנים כי יהדות בריטניה תמכה בציונות ובהצהרת בלפור. במחקרו המקיף, המבוסס על מקורות ראשוניים רבים, הראה כהן כי למעשה יהדות בריטניה – המעצמה החשובה בעולם באותה עת – הייתה מפולגת בשאלת הציונות, ולא הייתה בה תמיכה כוללת במתן הצהרת בלפור. בספרו English Zionists and British Jews[4] שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון תיאר כהן את המחלוקות והפוליטיקה הפנימית של הקהילה היהודית בדרך שהובילה להצהרת בלפור.

מבנים פוליטיים של העם היהודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש ליהדות עמדה ביחס למבנים פוליטיים? עד לשנות השמונים לא היה מחקר סדור בנושא זה. במחקרו של כהן, שנכתב ביחס עם פרופ' דניאל אלעזר, פיתחו כהן ואלעזר בספרם The Jewish Polity (1985) את היסודות לתחום המחקר של מבנים פוליטיים של העם היהודי. בהתבסס על מקורות יהודיים וחיצוניים, ובשילוב מחקר עדכני בתחום מדע המדינה, פיתחו כהן ואלעזר את רעיון הברית כרעיון היסוד של הפוליטיקה היהודית.

כהן המשיך לפתח רעיונות אלו. בספרו The Three Crowns[5], שיצא לאור בשנת 1992 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' הוא מראה כי תפיסת חז"ל את המבנה הפוליטי הראוי לעם היהודי הייתה מבוססת על רעיון של חלוקת הכוח בין שלושה "כתרים" – כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. כהן מראה כיצד התבטאה עמדת חז"ל בספרות הרבנית, ובמיוחד בתגובתם של חז"ל למאורעות הפוליטיים של זמנם. מודל ניתוח זה של ההיסטוריה הפוליטית של תקופת חז"ל משמש עד היום כמודל המקובל לניתוח תפיסתם הפוליטית.

תרומה תאורטית חשובה של כהן הייתה בניתוח היחסים בין דת לצבא. כהן היה מהראשונים בעולם שיישמו מודלים אנליטיים מחקריים לגבי שאלת היחס בין הדת לצבא, ובמיוחד בסוגיה של חיילים דתיים בצה"ל. בספרו The Scroll of the Sword? (1997)[6] חקר כהן את השירות הצבאי בישיבות ההסדר. ספר פיתח כהן את המודל של שני "מוסדות תובעניים" - הצבא והישיבה, שתלמיד הישיבה המשרת בצבא כפוף להם.

תרומתו משתרעת גם על הניתוח האקדמי המקיף הראשון של שו"ת (שאלות ותשובות של רבנים) ביחס לשירות בצה"ל, נושא הלכתי שבמשך אלפיים שנות הגלות לא נדון כלל בספרות ההלכתית, והתעורר רק עם הקמת מדינת ישראל. בהתבסס על שו"תים אלו גם פרסם כהן את המחקרים האקדמיים הראשונים שביקשו לנתח את היסודות האתיים ביחס למלחמה העולים מהמקורות היהודים ומתשובות הרבנים. מחקריו בתחומים אלו פורסמו בשנת 2013 בספרו Divine Service[7].

פרסומים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. The Formulation of British Policy towards Mesopotamia, 1903-1914. Ithaca Press, New York 1979; 2nd edition Garnet, London. 2008
  2. English Zionists and British Jews: The Communal Politics of Anglo-Jewry, 1895-1918 Princeton University Press: Princeton, 1982
  3. The Jewish Polity: Jewish Political Organization from Biblical Times to the Present (with. Daniel J. Elazar) Indiana University Press, Bloomington, 1985. מהדורה בעברית: עדת בני ישראל, ראובן. מס, ירושלים, 1997
  4. The Three Crowns: Structures of Communal Government in Early Rabbinic Jewry Cambridge University Press: Cambridge, 1992
  5. The Scroll or the Sword? Dilemmas of Religion and Military Service in Israel. Harwood Academic Press for the School of Oriental & African Studies, London, 1997
  6. Israel and its Army: From Cohesion to Confusion. Routledge: London, 2008
  7. Israel's National Security Law: Political Dynamics & Historical Development 1948-2010 (with Amichai Cohen), Routledge: London 2011. מהדורה בעברית יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל. ת"א. ידיעות, 2014.
  8. Divine service? Judaism and Israel's Armed Forces Ashgate: London, 2013.
  9. עולם במלחמה. יחסים בין העמים, 1945-1900. (3 כרכים). למדא, ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, כפר סבא, 2019
  10. מבוא לתולדות המלחמה (2 כרכים). למדא, ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, כפר סבא, 2025.

עריכת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Conflict and Consensus in Jewish Political Life. Vol.2 of Comparative Jewish Politics (with Eliezer Don Yehiya). Bar-Ilan University Press, Ramat Gan. 1986
  2. Armë et nation en Israël: pouvoir civil, pouvoir militaire (with A. Oren, Amir, Y. Ben Meir, M. Heller). Institut français des relationsfvi fvi internationales, Paris, 1999
  3. Democratic Societies and their Armed Forces: Israel in Comparative Context. Frank Cass, London, 1999
  4. Israel: Culture, Religion and Society (with Milton Shain), University of Cape Town, Cape Town. 2004.
  5. Ambivalent Jew: Charles Liebman in Memoriam (with Bernard Susser). New York. Jewish Theological Society of America 2007.
  6. The New Citizen Armies: Israel in Comparative Perspective. Routledge: London, 2010.
  7. Routledge Handbook on Israeli Security (with Aharon Klieman). Routledge, London. 2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סטיוארט כהן, "לקראת כפיפות יתר של צה"ל?: שינוי במערכות היחסים בין הדרג האזרחי לבין הצבא בישראל", מערכות, גיליון 403–404 (כסלו תשס"ו = דצמבר 2005), עמ' 8-21.
  2. ^ Cohen, Stuart (2008). British policy in Mesopotamia, 1903-1914 (באנגלית אמריקאית) (1st pbk. ed.). Reading, UK: Ithaca Press. ISBN 978-0863723254.
  3. ^ סטיוארט כהן, עולם במלחמה, באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ English Zionists and British Jews | Princeton University Press (באנגלית). 19 באפריל 2016. ISBN 978-0863723254. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Cohen, Stuart A. (1990). The Three Crowns: Structures of Communal Politics in Early Rabbinic Jewry. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-37290-9.
  6. ^ Cohen, Stuart A. Scroll Or the Sword ? (באנגלית). ISBN 978-1138981508. נבדק ב-4 בנובמבר 2025. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Divine Service? : Judaism and Israel's Armed Forces (באנגלית). 13 במאי 2016. ISBN 9781315577838. נבדק ב-4 בנובמבר 2025. {{cite book}}: (עזרה)