לדלג לתוכן

הקריה האקדמית אונו

הקריה האקדמית אונו
הקריה האקדמית אונו
מכללה
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' שלמה נוי
יו"ר משה בן-חורין
רקטור דודי שוורץ
מנכ"ל רנן הרטמן
צוות נשיא המועצה האקדמית העליונה פרופ' ירון זליכה
משנה לנשיא למחקר: פרופ' שמואל האוזר
סטודנטים
כלל הסטודנטים 14,148[1]
סטודנטים לתואר ראשון 10,176[1]
סטודנטים לתואר שני 3,972[1]
מיקום
מיקום קריית אונו, אור יהודה, ירושלים וחיפה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°02′57″N 34°51′43″E / 32.04919722°N 34.86205556°E / 32.04919722; 34.86205556
http://www.ono.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מימין: מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו רנן הרטמן, שר החינוך לשעבר גדעון סער, נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין וראש העיר קריית אונו ישראל גל, בוועידת "חינוך עכשיו", אוגוסט 2016

הקריה האקדמית אונו היא מכללה אקדמית שאינה מתוקצבת, ללימודי תואר ראשון ושני. הקמפוס המרכזי שלה שוכן בקריית אונו, והמכללה מפעילה קמפוסים בירושלים, בחיפה, בנתניה, קמפוס חרדי באור יהודה וקמפוס חרדי בירושלים. המכללה היא עמותה רשומה.

הקריה האקדמית אונו הוקמה בשנת 1995 ביוזמת רנן הרטמן ועמו פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' דוד הרטמן, פרופ' מרשל סרנת ואחרים. בתחילת דרכו היה המוסד שלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, ופעל תחת השם "שלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר בישראל". ביום 1 בנובמבר 1998 נערך טקס הענקת התארים למחזור הראשון של בוגרי לימודי המשפטים ומנהל העסקים במוסד. אורחי הכבוד בטקס היו נשיא המדינה עזר ויצמן, שר המשפטים צחי הנגבי, וראש לשכת עורכי הדין דרור חטר־ישי. עם זאת מספר תלמידים, מהמחזור הראשון, הגישו תביעות כנגד המוסד על הונאה, מאחר שנרשמו ללימודים על סמך הבטחה כי "שלוחת מנצ'סטר בישראל מעניקה הכשרה משפטית אקדמית, תוך עמידה בדרישות החוק בישראל, בכל הקשור לזכאות לגשת לבחינות ללשכת עורכי הדין". בפועל באותה העת המועצה להשכלה גבוהה, טרם הכירה בשלוחה כמוסד ישראלי ובוגרי לימודי המשפטים חויבו לעבור בחינות והכשרה מיוחדות, בדומה לבעלי תארים מחו"ל, כדי לעסוק במשפט בישראל[2][3]. גם לשכת עורכי הדין התנגדה להצעת החוק שהוגשה לכנסת, לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, שיאפשר הכרה אוטומטית בבוגרי שלוחה למשפטים של מוסדות מחוץ לישראל, דוגמת "שלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר בישראל"[4].

בשנת 1999, פתחה המכללה מרכז לימודים בחיפה[5]. בשנת 2000 הוקם מרכז לגישור וניהול סכסוכים[6]

בשנת 2001 קיבלה המכללה הכרה כמוסד לימודים ישראלי מהמועצה להשכלה גבוהה בישראל, והפכה למוסד אקדמי עצמאי פרטי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהמועצה להשכלה גבוהה העניקה היתר לשלוחה של מוסד זר להפוך למוסד ישראלי עצמאי להשכלה גבוהה[7].

בשנת 2002 הוקם החוג לחשבונאות בראשותו של ירון זליכה[8].

בשנת 2004 נפתחה שלוחה באור יהודה לציבור החרדי[9] והרב יחזקאל פוגל חלוץ תחום "האקדמיה החרדית" נקרא לעמוד בראש השלוחה.

בחודש אוקטובר 2017 נפתח קמפוס של הקריה האקדמית אונו במקומו של המרכז האקדמי כרמל[10] בחיפה, שנסגר בהוראת המועצה להשכלה גבוהה בשל רמה אקדמית ירודה ושיעור הצלחה נמוך[11].

בחודש מאי 2020 החלה הקמתו של קמפוס חדש שיאחד את קמפוס של הקריה האקדמית אונו בקריית אונו ואת הקמפוס החרדי באור־יהודה[12].

בשנת הלימודים ה'תש"ף החלו את לימודיהם במכללה למעלה מ־15,000 סטודנטים. עד לשנת 2019 סיימו את לימודיהם בקמפוסים השונים של המכללה למעלה מ־32,000 בוגרים ומוסמכים[13] (ראו רשימת בוגרי המכללה בעלי ערך בוויקיפדיה).

פקולטות ויחידות אקדמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית קולומביה: הפקולטה למשפטים מציעה סמסטר קיץ בשיתוף בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה. מרצים מאוניברסיטת קולומביה מעבירים קורסים מרוכזים בקריה.

הקמפוס החרדי באור יהודה

הקמפוס החרדי: הקריה האקדמית אונו היא המוסד האקדמי הראשון שהתאים עצמו, בשנת תשס"ב (2002), לאוכלוסייה החרדית. הקמפוס החרדי הוא קמפוס נפרד, הממוקם באור יהודה ובירושלים ומאפשר לבני הקהילה החרדית, גברים ונשים, ללמוד לתואר בנפרד מבני המין השני. בקמפוס החרדי לומדים למעלה מ־2,500 סטודנטים, לתארים בוגר ומוסמך במשפטים, לתארים בוגר ומוסמך במנהל עסקים, וכמו כן תוכניות לימוד למכינות קדם אקדמיות.

מינהל הציונות הדתית: מטפל בקבוצה של כ־1,000 סטודנטים דתיים לאומיים. במסגרת זו, התלמידים מקבלים הכשרה תורנית אקדמית לצד התחומים המקצועיים אותם הם לומדים.

מנהיגי ארבע הדתות בישראל: תוכנית לימודים המיועדת למנהיגים רוחניים־דתיים מארבע הדתות בישראל (יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית) הלומדים יחד לתואר בוגר במשפטים.

תוכנית להיות סטודנט: תוכנית שהושקה בשנת 2017, מציעה הזדמנויות נרחבות לאנשים עם מוגבלות שאינם מתקבלים כסטודנטים מן המניין. מאפשרת בחירת מסלול לימודים בהתאמה אישית החל מטעימה של קורס אקדמי אחד ועד ללימודים לקראת תואר מלא. בחירת מסלול הלימודים, קצב הלימודים וההתאמות הנדרשות נקבעות באופן אישי. לצד הלימודים המשולבים יתקיימו סדנאות להקניית אסטרטגיות למידה ומיומנויות אקדמיות שונות הנחוצות להתנהלות הסטודנטים במרחב האקדמי.

תוכנית לקידום יהודי אתיופיה: התוכנית, שהושקה בשנת 2002, מיועדת לקידום השכלה גבוהה בקרב סטודנטים מצטיינים, בני הקהילה האתיופית, במסלולי הלימוד: משפטים, מנהל עסקים ומקצועות הבריאות. תוכנית זו נועדה לאפשר לבני הקהילה להשתלב בחברה הישראלית.

תוכנית מצפ"ן: נועד להידוק קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה, במסגרתו ניתנת לסטודנטים ההזדמנות ליישם פרויקט בחברה או בארגון, בתחום שבחרו.

תוכנית אופ"ק: תוכנית מיוחדת עבור אנשי כוחות הביטחון המיועדים לתפקידים בכירים.

רואים רחוק[23][24]: תוכנית הכשרה מקצועית לבוגרים על הספקטרום האוטיסטי המעוניינים לשרת בצה”ל כמתנדבים, או להשתלב בשוק האזרחי במקצוע בו יש להם יתרון יחסי[25].

חדר עסקאות: הקריה האקדמית אונו והבנק הבינלאומי הראשון הקימו חדר עסקאות בו לומדים סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים במסגרת ההתמחות במימון ושוק ההון, קורס התמחות בניהול השקעות גלובליות[26]. לרשות הסטודנטים הועמדה קרן השקעות בהיקף של 1,000,000 ש"ח[27][28][דרושה הבהרה], אותה מנהלים הסטודנטים ומבצעים פעילויות השקעה באפיקי ההשקעה השונים בבורסות. הפעילות מתבצעת בפיקוח של מומחים לשוק ההון.

תוכנית כפיר[29]: תוכנית המאפשרת לאנשים מהמגוון האוטיסטי להשתלב בלימודים אקדמיים לתואר ראשון במנהל עסקים בהתמחויות: מערכות מידע, חשבונאות, מימון ושוק ההון ונדל"ן.

תוכנית קשב[30]: הקריה האקדמית אונו מפעילה תוכנית מעטפת לליווי סטודנטים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

גוונים באונו: תוכנית המאפשרת הכשרת צעירים עם מוגבלות לעבודה בקריה האקדמית אונו וחשיפה לאקדמיה, תוך מתן מעטפת וליווי מלאים הכוללים: תעסוקה (הכשרה לעולם התעסוקה דרך התנסויות תעסוקתיות שונות, תעסוקה קבועה בשכר הולם, סדנאות וליווי פרטני), לימודים (הרחבת ידע וחשיפה לתחומים שונים דרך השתלבות בקורסים אקדמיים), כישורי חיים (פיתוח כישורים חברתיים תקשורתיים, עצמאות, ייצוג עצמי דרך התנסויות תעסוקתיות ואקדמיות, סדנאות וליווי פרטני) וליווי אישי וקבוצתי של רכזי הקבוצה בכל שלבי התכנית.

מרכזי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרכז מחקר לשיווק ופרסום
  • מרכז מחקר לניהול מערכות מידע
  • מרכז מחקר לחשבונאות
  • מרכז מחקר ליזמות ואסטרטגיה
  • מרכז מחקר להתנהגות ארגונית ו־HR
  • המרכז למשפט רפואי וביו־אתי
  • המרכז למחקר משפטי השוואתי
  • מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה
  • המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה – בראשותו של הרב ד”ר שרון שלום. מטרות הקתדרה לתעד ולחקור את מורשתה ותרבותה של יהדות אתיופיה. הקתדרה פועלת לקדם מחקרים, פרסומים והוראה בכל הנושאים הקשורים ליהדות אתיופיה, מקיימת ימי עיון וכנסים ומארחת חוקרים מכל רחבי העולם בנושא יהדות אתיופיה.

מרכזי ייעוץ וסיוע משפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנ"א – מרכז לתמיכה ולנגישות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז התמיכה והנגישות האקדמית (מתנ”א), מסייע לסטודנטים עם לקות למידה, מוגבלות, או קשיי לימודים אחרים[31]. למרכז שלוחות הפועלות בקמפוסים של הקריה האקדמית אונו, ומרכז טכנולוגי שהוקם בסיוע המוסד לביטוח לאומי וקרן קרטן.

מרכז אונו למשפט חברתי קליני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מרכז אונו למשפט חברתי קליני

מרכז אונו למשפט חברתי קליני הוא מרכז התנדבותי, בו עורכי דין, בליווי סטודנטים למשפטים מעניקים סיוע משפטי לאוכלוסיות חלשות, למטרות חברתיות או לגופים ציבוריים. במסגרת המרכז פועלים כ־20 קליניקות בתחומים שונים. בראש המרכז עומדת ד"ר ג'ודי ברודר.

המוסד פועל כעמותה שכמעט כל הכנסתו משכר לימודים. במשך השנים התגלו במוסד מספר אי סדרים, חריגות שכר ומינויי מקורבים[32][33][34]. בנוסף התגלה בביקורת כי בכירים במכללה השתמשו בכרטיסי אשראי של המכללה להוצאות פרטיות[35]. בשנת 2019 הקריה האקדמית אונו נכנסה לתהליך הבראה. שעות ההוראה צומצמו, משכורות המרצים בדרגי הביניים קוצצו ב־10%, חברי סגל נדרשו גם ללמד ללא תשלום, שכר ההוראה לשעה ירד וחברי סגל ומינהלה פוטרו[36].

באפריל 2022 התאגדו 750 מרצי המכללה במסגרת בהסתדרות הפועל המזרחי ובמאי 2022 הכריזו על סכסוך עבודה, אחרי שתביעותיהם לא נענו[37].

נושאי תפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רנן הרטמן, מנכ"ל ומייסד הקריה האקדמית אונו
  • פרופ' גבריאלה שלו מרצה ולשעבר דקנית הפקולטה למשפטים
  • פרופ' שלמה נוי – נשיא הקריה האקדמית אונו
  • פרופ' דודי שוורץ – רקטור הקריה האקדמית אונו
  • פרופ' ירון זליכה– נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש החוג לראיית חשבון
  • הרב שי פירון – סגן נשיא לפיתוח חינוכי, יו"ר חבר הידידים, חבר סגל ומרצה בחוג לחינוך וחברה
  • ד"ר ריבי כהן – סגנית נשיא הקריה האקדמית אונו
  • פרופ’ שמואל האוזר, סגן הנשיא למחקר
  • פרופ' שירה ילון־חיימוביץ – דקנית הסטודנטים וראש המכון לאקדמיה שוויונית
  • הרב יחזקאל פוגל - יו"ר הקמפוסים החרדיים של אונו
  • עו"ד גאולה אבידן – דקנית הסטודנטים בקמפוסים החרדיים
  • הרב משה רייס – ראש מינהל הציונות הדתית.

אגודת הסטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הסטודנטים של הקריה האקדמית אונו היא עמותה רשומה, אשר נוסדה במרץ 1997 ושהוקמה מתוך מטרה לפעול למען ציבור הסטודנטים בקריה האקדמית בתחומים חברתיים כלכליים ותרבותיים[38] האגודה פועלת לייצוג ציבור הסטודנטים הלומדים בקריה מול הנהלת הקריה וכלפי כל רשות, מוסד או גוף אחר. הנהלת האגודה נבחרת אחת לשנתיים בבחירות דמוקרטיות. יושב ראש האגודה חבר בהתאחדות הסטודנטים הארצית. אגודת הסטודנטים אונו היא הגדולה ביותר מבין אגודות הסטודנטים של המכללות בישראל, ונכון לשנת 2015 חברים בה כ־9,000 סטודנטים.

לקריה האקדמית אונו יש ארגון בוגרים שמציע לחברים בו השתלמויות מקצועיות ושירותי השמה וקריירה לבוגרי הקריה האקדמית אונו.

במסגרת פעילות האגודה, פועל מאז 2016 מועדון מודל האו"ם (OnoMun). מודל האו"ם הוא תוכנית אקדמית חוץ־לימודית לפיתוח מנהיגות והקניית כישורי דיפלומטיה, המובלת על ידי סטודנטים למען סטודנטים, ועוסק בסוגיות עדכניות ביחסים בינלאומיים, דיפלומטיה, משפט בינלאומי וסדר היום של האו"ם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקריה האקדמית אונו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ איתמר לוין, ‏יש תארים בשלוחת מנצ'סטר - אבל האם הם תקפים?, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1998
  3. ^ מיכללת מנצ'סטר לא קיימה הבטחות, באתר גלובס, 1 בפברואר 1998
  4. ^ המיכללות שוב עושות כותרות, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
  5. ^ אוניברסיטת מנצ'סטר תשלם 15 דולר למ"ר בחיפה, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1998
  6. ^ עו"ד שלומית יניסקי-רביד, ‏מרכז גישור אקדמי חדש, באתר גלובס, 28 במאי 2000
  7. ^ זהבה דברת, ‏ותודה לאוניברסיטת מנצ'סטר, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2001
  8. ^ אלי ציפורי, ‏המוסר הכפול של החשב הכללי זליכה, באתר גלובס, 9 בינואר 2005
  9. ^ אלעזר לוין, ‏הקריה האקדמית שכרה ממצלאווי 2,500 מ"ר באור יהודה ב-10 דולר למ"ר לחודש, באתר גלובס, 25 באפריל 2004
  10. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, חברים במועצה להשכלה גבוהה מבקרים בחריפות החלטה לילית חריגה להרחיב מכללה פרטית, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
  11. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, רמה אקדמית ירודה ושיעור הצלחה נמוך: המרכז האקדמי כרמל ייסגר, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2017
  12. ^ גיא נרדי, ‏תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו, באתר גלובס, 27 במאי 2020
  13. ^ חזון הקריה האקדמית אונו, באתר המכללה
  14. ^ הפקולטה למשפטים, באתר הקריה האקדמית אונו
  15. ^ גלעד מורג, זינוק באחוז העוברים בבחינת לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 14 ביולי 2019
  16. ^ אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, התוצאה הגרועה מעולם: 66% מהמתמחים נכשלו בבחינות לשכת עורכי הדין, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2017
  17. ^ גלעד מורג, 70 אחוזים נכשלו בבחינת לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 1 בנובמבר 2016
  18. ^ ליטל דוברוביצקי, 40.3% נכשלו בבחינה של לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 29 בנובמבר 2015
  19. ^ לשכת עורכי הדין
  20. ^ הפקולטה למנהל עסקים, באתר הקריה האקדמית אונו
  21. ^ הפקולטה למקצועות הבריאות, באתר הקריה האקדמית אונו
  22. ^ הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר הקריה האקדמית אונו
  23. ^ אתר האינטרנט הרשמי של תכנית רואים רחוק
  24. ^ על תוכנית "רואים רחוק", באתר הקריה האקדמית אונו
  25. ^ מעין מנלה, חקר המוח האוטיסטי"שילוב אנשים על הספקטרום האוטיסטי נותן ערך לחברה כולה", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2021
  26. ^ בשיתוף עם המוסדות האקדמאיים המציגים, להבין מה עומד מאחורי המספרים, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  27. ^ ידיעון הקריה האקדמית אונו, עמוד 22
  28. ^ תואר שני במנהל עסקים עם התמחות מימון ושוק ההון, באתר הקריה האקדמית אונו
  29. ^ תוכנית כפיר, באתר הקריה האקדמית אונו
  30. ^ תוכנית קשב, באתר הקריה האקדמית אונו
  31. ^ מתנ"א – מרכז תמיכה ונגישות אקדמית, באתר הקריה האקדמית אונו
  32. ^ ספיר פרץ, ‏הקריה האקדמית קיבלה אישור ניהול תקין - למרות שכר העתק לבכירים, באתר גלובס, 6 בינואר 2005
  33. ^ גור מגידו, ‏חקירה באזהרה נגד בכירי הקריה האקדמית אונו, באתר גלובס, 26 במרץ 2015
  34. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, המיליונרים של אונו: המכללה ששילמה לירון זליכה ולזוהר גושן יותר ממיליון שקל ב-2017, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2018
  35. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, הקריה האקדמית אונו מציגה: שכר מפנק, מכוניות יוקרה לבכירים – ופיטורי עובדים, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2017
  36. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, המכללה קיצצה מיליונים לסטודנטים - ושילמה לחמישה מבכיריה 8.3 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2020
  37. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנהלת המכללה החליטה להילחם בעובדיה": סכסוך עבודה בקריה האקדמית אונו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 במאי 2022
  38. ^ אתר אגודת הסטודנטים - הקריה האקדמית אונו