סטייסי קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטייסי קינג
Stacey King
לידה 29 בינואר 1967 (בן 53)
לוטון, אוקלהומה, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.11 מטרים
מספר 21, 33, 34, 41
מכללה אוניברסיטת אוקלהומה
דראפט בחירה שישית, 1989
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן
1989–1994
1994–1995
1995
1995–1996
1996–1997
1997
1997
1997
1997–1998
1998
1998–1999
שיקגו בולס
מינסוטה טימברוולבס
ארסיום מילאן
מיאמי היט
גרנד ראפידס הופס
סו פולס סקייפורס
בוסטון סלטיקס
דאלאס מאבריקס
אנטליה ביוקשהיר
סו פולס סקייפורס
קורדובה אתנאס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1991–1993)
חמישיית הרוקיז השנייה של העונה (1990)
קבוצות כמאמן
2001–2002
2002–2003
רוקפורד לייטנינג
סו פולס סקייפורס

רונלד סטייסי קינגאנגלית: Ronald Stacey King; נולד ב-29 בינואר 1967) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1989–1999. לאורך 8 עונותיו בליגת ה-NBA זכה ב-3 אליפויות כשחקן שיקגו בולס (1991–1993), והעמיד ממוצעים כוללים של 6.4 נקודות ו-3.3 ריבאונדים למשחק.[1]

מאז שנת 2006 משמש כפרשן של שידורי משחקי הבולס.[2]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג נולד וגדל בעיר לוטון שבאוקלהומה, ובין השנים 1985–1989 למד באוניברסיטת אוקלהומה. בעונתו השלישית בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1987/1988, רשם ממוצעים של 22.3 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-2.6 חסימות למשחק,[3] והוביל את הקבוצה לצדם של הארווי גרנט ומוקי בליילוק לשלב רבע גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Elite Eight). במשחק רבע הגמר הפסידו ה"סונרס" מול האלופה שבדרך, אוניברסיטת קנזס, בה שיחקו דני מאנינג וקווין פריצ'רד. בעונה הבאה העמיד קינג ממוצעים של 26.0 נקודות, 10.1 ריבאונדים ו-2.3 חסימות למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American).[4]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1989 נבחר קינג בבחירה השישית, על ידי שיקגו בולס.[5] במהלך עונתו הראשונה בשיקגו קלע 8.9 נקודות בממוצע למשחק, אשר בדיעבד היו שיא הקריירה שלו, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה. בכל 3 העונות הבאות זכה עם הבולס באליפות ה-NBA; לאורך התקופה שותף ב-44 מתוך 58 משחקי הקבוצה בפלייאוף, וקלע 6.0 נקודות למשחק בעונה הסדירה, ו-3.5 נקודות למשחק בפלייאוף.

בפברואר 1994, לאחר כ-4 עונות וחצי בשיקגו, הועבר בטרייד למינסוטה טימברוולבס בתמורה ללוק לונגלי ובחירת דראפט עתידית.[6] ב-18 המשחקים עד לסיום עונת 1993/1994 קלע 11.8 נקודות ואסף 6.1 ריבאונדים בממוצע למשחק עבור הטימברוולבס. בקיץ 1995 שוחרר קינג מהקבוצה.

ב-4 העונות הבאות שיחק לתקופות קצרות עבור מיאמי היט, בוסטון סלטיקס ודאלאס מאבריקס מה-NBA, "גרנד ראפידס הופס" וסו פולס סקייפורס מליגת ה-CBA, "ארסיום מילאן" האיטלקית, "אנטליה ביוקשהיר" הטורקית ו"קורדובה אתנאס" הארגנטינאית.

לאחר הפרישה ממשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2001/2002 אימן את קבוצת "רוקפורד לייטנינג" מליגת ה-CBA, ובעונה העוקבת אימן את סו פולס סקייפורס.

בשנת 2006 מונה באופן זמני לפרשן של משחקי שיקגו בולס ברשת CSN, ושנה לאחר מכן זכה לתפקיד קבוע כפרשן, לצדו של השדרן ג'וני קר. בשנת 2008 החל לשמש כפרשן הקבוצה בשידורי רשת NBC המקומית.[2][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של קינג ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ 1 2 משדר את הזריקות, באתר ESPN,‏ 4 במרץ 2011
  3. ^ הסטטיסטיקות של קינג בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
  4. ^ חמישיות העונה של ליגת המכללות בין 1980–1989, באתר sports-reference.com
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1989, באתר basketball-reference.com
  6. ^ קינג נשלח בטרייד למינסוטה, באתר שיקגו טריביון, 24 בפברואר 1994
  7. ^ אחיו של סטייסי קינג נפטר מקורונה, באתר bleacherreport.com,‏ 3 במאי 2020