מינסוטה טימברוולבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מינסוטה טימברוולבס
Minnesota Timberwolves
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 1989
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אולם ביתי טארגט סנטר (19,006 מושבים)
מיקום מיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית
ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הצפון-מערבי
בעלים גלן טיילור
נשיא טום ת'יבודו
מנכ"ל סקוט ליידן
מאמן טום ת'יבודו
צבעי תלבושת שחור, כחול, לבן, ירוק ואפור
תלבושת
מדי בית וחוץ של מינסוטה טימברוולבס
Kit body minnesotah.png
תלבושת מדי בית
Kit shorts minnesotah.png
צבעי הקבוצה
מדי בית
Kit body minnesotaa.png
תלבושת מדי חוץ
Kit shorts minnesotaa.png
צבעי הקבוצה
מדי חוץ
אתר הקבוצה

מינסוטה טימברוולבסאנגלית: Minnesota Timberwolves), הידועה גם בכינוי "טי-וולבס" (באנגלית: T-Wolves), היא קבוצת כדורסל אמריקנית מהעיר מיניאפוליס שבמינסוטה. הקבוצה משחקת בבית הצפון-מערבי שבאזור המערבי בליגת ה-NBA. הקבוצה נוסדה בשנת 1989, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם הטארגט סנטר.

כמו רוב קבוצות ההרחבה, הטימברוולבס השתרכו מאחור בתחילת דרכם; אך לאחר הגעתו של קווין גארנט בדראפט 1995, הצליחה הקבוצה להעפיל אל הפלייאוף שמונה פעמים ברציפות משנת 1997 ועד שנת 2004. אף על פי הפסידו בסיבוב הראשון בכל 7 הפעמים הראשונות שבהן העפילו אל הפלייאוף, הצליחו הטימברוולבס לזכות בתואר אליפות "הבית הדרום-מערבי" ולהגיע אל סדרת גמר המערב בשנת 2004. כמו כן גארנט נבחר ל-MVP של העונה הסדירה בסיום אותה עונה. הקבוצה נכנסה לתהליך של בניה מחדש לאחר מעברו של גארנט לבוסטון סלטיקס בשנת 2007.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבת ליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת ה-NBA חזרה לעיר מיניאפוליס בשנת 1989, לראשונה מאז עזבה מיניאפוליס לייקרס לעיר לוס אנג'לס בשנת 1960. ב-22 באפריל 1987 העניקה הנהלת הליגה את אחד מארבעת זיכיונות ההרחבה (שלושת האחרים היו: אורלנדו מג'יק, השארלוט הורנטס, והמיאמי היט) לבעלים המקוריים של המועדון מארב וולפסון והארווי ראת'ר. בעבר היו שתי קבוצות כדורסל במינסוטה ששיחקו בליגת ה-ABA, המינסוטה מוזיקיס, בין השנים 1967–1968, והמינסוטה פייפרס, בשנים 1968–1969. המועדון ערך תחרות לבחירת שם לקבוצה החדשה ובסופו של דבר צומצמה הרשימה לשני שמות "טימברוולבס" ו"פולאריס" בחודש דצמבר, 1986. המועדון ביקש אז את הכרעתם של 842 חברי מועצת העיר מינסוטה לבחירת השם, חברי המועצה בחרו את השם "טימברוולבס" ביחס של 2 ל-1. הקבוצה נקראה בשם "מינסוטה טימברוולבס" באופן רשמי ב-23 בינואר 1987. השם הנבחר מתייחס לזאבי היער שריכוזם הגבוה ביותר בין 48 המדינות הראשונות להצטרף לארצות הברית, הוא במינסוטה.

1989-1995: השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטימברוולבס ערכו את הופעת הבכורה ב-3 בנובמבר 1989, בהפסד חוץ, 109-94, לסיאטל סופרסוניקס. חמישה ימים לאחר מכן, ערכו הטימברוולבס את משחק הבית הראשון בתולדותיהם, באולם הסופרדום, משחק בו הפסידו 84–96, לשיקגו בולס. יומיים לאחר מכן ב-10 בנובמבר, זכו הטימברוולבס בניצחון הראשון בתולדותיהם, כאשר גברו על הפילדלפיה 76' במשחק בית 118–125. הטימברוולבס בהובלתו של טוני קמפבל שהשיג 23.2 נקודות בממוצע למשחק, סיימו את העונה הסדירה במאזן 22–60, כשהם מסיימים במקום ה-6 בבית הצפון-מערבי. כאשר עברו הטימברוולבס לשחק באולם המטרו דום, משכה קבוצת ההרחבה ממינסוטה, יותר ממיליון אוהדים למשחקי הבית שלה,[1] כולל 49,551 שנכחו במשחק בית ומהווים את הכמות השלישית בגודלה בהיסטוריה של ה-NBA, וראו את הטימברוולבס מפסידים לדנוור נאגטס 99-88 במשחק האחרון של העונה.

בעונה שלאחר מכן, עברו הטימברוולבס לאולם הביתי הקבוע שלהם, הטארגט סנטר, הקבוצה השתפרה מעט, וסיימה את העונה הסדירה במאזן 29–53. אך אף על פי שיפור זה פיטרה הקבוצה את מאמנה ביל מוסלמן. תחת יורשו של מוסלמן, מאמנה לשעבר של הבוסטון סלטיקס ג'ימי רוג'רס, סיימה הקבוצה את 1991/1992 במאזן הגרוע בתולדותיה 15–67. בציפייה לשנות את מצבם, שכרו הטימברוולבס את הג'נרל מנג'ר לשעבר של הדטרויט פיסטונס ג'ק מקולסקי לאותו התפקיד, אך גם עם בחירות סיבוב ראשון ראויות לציון ככריסטיאן לייטנר ואייזיאה ריידר, לא הצליחו הטימברוולבס לחקות את "הבחורים הרעים" של מקולסקי מתקופתו בדטרויט בעיר התאומים, כשהם מסיימים את שתי העונות הבאות במאזנים 19–63 ו 20–62 (בהתאמה). אחת מנקודות האור היחידות מאותה התקופה הייתה כאשר אום הטארגט סנטר שימש למשחק האולסטאר של שנת 1994, בו זכה שחקן הטימברוולבס, אייזיאה ריידר בתחרות ההטבעות.

תוצאות חיוביות המשיכו לחמוק מהטימברוולבס, דבר שהביא את בעלי הקבוצה להציע בשנת 1994 מעבר לעיר ניו אורלינס, הצעה שנדחתה בידי בעלי הקבוצות האחרים של הליגה לבסוף, קנה גלן טיילור את המועדון ומינה את שחקן העבר של הבוסטון סלטיקס קווין מקהייל לתפקיד הג'נרל מנג'ר. הטיברוולבס סיימו את עונת 1994/1995 במאזן 21–61, והעתיד נראה עגום.

1995-2007: תקופת קווין גארנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווין גארנט שיחק במדי המינסוטה טימברוולבס בין השנים 1995–2007 ובין השנים 2015-2016.

בדראפט 1995 בחרו הטימברוולבס במקום החמישי את קווין גארנט שהעדיף לוותר על לימודי הקולג' ולעבור ישירות לליגת ה-NBA, כמו כן מינתה הנהלת המועדון את פליפ סונדרס כמאמן הראשי של הקבוצה. כריסטיאן לייטנר הועבר בטרייד יחד עם שון רוקס לאטלנטה הוקס תמורת אנדרו לאנג וספאד ווב. כמו כן, בחירת הסיבוב הרשון דונייל מרשל הועבר בטרייד עונה קודם לכן לגולדן סטייט ווריורס תמורת טום גוגליוטה. טרייד זה אפשר להפוך את קווין גארנט לשחקן המרכזי בהתקפת הטימברוולבס. גארנט השיג 10.4 נקודות בממוצע למשחק בעונת הרוקי שלו והוולבס סיימו במקום החמישי בבית המערב-התיכון, במאזן 26–56.

בשנת 1996, הוסיפו הוולבס כוכב נוסף דרך הדראפט, כאשר הם מעבירים את הזכויות בעבור ריי אלן למילווקי באקס ומקבלים בתמורה את הזכויות בעבור סטפון מרבורי, כבחירה הרביעית. התוספת של מרבורי יצרה אפקט חיובי על כל הקבוצה, כאשר קווין גארנט ותום גוגליוטה הפכו לשחקני הוולבס הראשונים הנבחרים למשחק האולסטאר. גוגליוטה וגארנט הובילו את הטימברוולבס בנקודות כאשר הקבוצה הגיעה לראשונה בהיסטוריה של המועדון למשחקי הפלייאוף, כאשר היא מסיימת את העונה הסדירה במאזן 40–42. אך, ההופעה בפלייאוף 2007 הייתה קצרה, כאשר הוולבס הודחו בסוויפ לאחר שלושה משחקים בידי היוסטון רוקטס. הוולבס שינו גם את סמל המועדון ומדי הקבוצה באותה העונה כשהם מוסיפים את הצבע השחור למדי המועדון, ומחליפים את סמל המועדון המקורי לזאב נוהם המיילל מעל שדה מלא עצים. כמו כן, בעונה זו החלו הוולבס לשחק על ריצפת פרקט באולמם הביתי.

בשנת 1997, קווין גארנט וסטפון מרבורי ביססו את עצמם כשניים מהכוכבים הנוצצים העולים של ליגת ה-NBA. גארנט השיג 18.5 נקודות -9.6 כדורם חוזרים בממוצע למשחק, בעוד מרבורי משיג 17.7 נקדות ומגיש 8.6 אסיסטים בממוצע למשחק. למרות כי איבדו את הקלע המוביל טום גוגליוטה לחצי עונה עקב פציעה, הצליחו הטיברוולבס להשיג מאזן חיובי 37–45 ומצליחים להעפיל לפלייאוף עונה שנייה ברציפות. לאחר שהפסידו במשחק הראשון בחוץ לסיאטל סופרסוניקס הצליחו הוולבס לזכות בניצחון פלייאוף ראשון בתולדותיהם במשחק השני בסיאטל 98-93. כאשר הסדרה עברה למינסוטה, הצליחו הטימברוולבס לנצח גם במשחק השלישי בתוצאה 90–98. אך, הוולבס הפסידו במשחק הרביעי בבית והסוניקס המשיכו ונצחו גם את המשחק החמישי והמכריע בסיאטל וזכו בסדרה.

בשנת 1998, שנה לאחר החתמתו של קווין גארנט על חוזה חסר תקדים ל-6 שנים תמורת 126 מיליון דולר, נחשדו הטימברוולבס בבזבזנות חסרת אחריות לאחר שהליגה נכנסה לשביתה בת ארבעה חודשים שמחקה חלק ניכר מהעונה. כאשר הם סובלים מסכומי שכר גבוהים מדי לשחקניהם, נאלצו הוולבס לשחרר את כוכבם טום גוגליוטה חלקית בשל רצונם לפנות מקום מתחת תקרת השכר כדי שיוכלו להחתים את סטפון מרבורי על חוזה ארוך טווח וחלקית כיוון שגוגליוטה לא רצה להמשיך לשחק יחד מרבורי. אך, צעד זה התברר כלא מוצלח, מרבורי דרש להיות הכוכב הראשי של המועדון ואילץ את הנהלת הטימברוולבס לבצע טרייד באמצע העונה כיוון שסירב לחתום על הארכת חוזה. בטרייד אמצע העונה שכלל 3 קבוצות נשלח מרבורי לניו ג'רזי נטס והוולבס קיבלו בתמורה את טרל ברנדון מהמילווקי באקס ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 1999 (שהתבררה כבחירה השישית). הוולבס העפילו אל הפלייאוף עונה שלישית ברציפות כשהם מסיימים במקום הרביעי במאזן 25-25. בפלייאוף נוצחו הוולבס בידי האלופה הנכנסת הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

1999-2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, בחרו הטימברוולבס את וולי שצ'רביאק כבחירה השישית בדראפט. בעונת הרוקי שלו שצ'רביאק היציג יכולת יציבה וסיים שלישי ברשימת הקלעים של הוולבס כשהוא קולע 11.6 נקודות בממוצע למשחק. הקלע המוביל של העונה היה קווין גארנט, שקלע 22.9 נקודות וקלט 11.8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, הטימברוולבס נהנו מעונה של 50 ניצחונות וסיימו במקום השלישי במערב במאזן 32–50. אך, בסיבוב הראשון של הפלייאוף שוב הודחו הטימברוולבס, בידי הפורטלנד טרייל בלייזרס בארבעה משחקים.

בקייץ שנת 2000, נהרג הפורוורד מליק סאלי על ידי נהג שיכור. הנהג שנהג בניגוד לכיוון התנועה בכביש מהיר פגע בצורה קטלנית ברכב הלאנד רובר של סאלי, שנהג עם כיוון התנועה. לזכרו של סאלי הוציאה הנהלת הטיברולבס לגמלאות את מספר הגופייה של סאלי (2) עם שמו על דגל שנתלה מתקרת אולם הטארגט סנטר. הנהג השיכור האושם בהריגה ונידון לארבע שנות מאסר. הוא נעצר בעבר, בשנת 1997, במדינת איווה לאחר שנהג בשכרות ומאז המקרה נעצר עוד פעמיים באשמת נהיגה תחת השעת סמים בשנים 2006 ו-2008.[2]

כמו כן באותה עונה, בוטל חוזהו של השחקן החופשי ג'ו סמית' לאחר שהנהלת הליגה פסקה כי הטימברוולבס הפרו תהליכים תקינים במהלך החתימה על החוזה. הנהלת הליגה ביטלה לטימברוולבס חמש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בין השנים 2001–2005, לאחר מכן הופחת העונש לשלוש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בשנים 2001, 2002, ו-2004, כמו כן נקנס המועדון ב-3.5 מיליון דולר והג'נרל מנג'ר קווין מקהייל הושעה לשנה. סמית' חתם בסופו של דבר בדרויט ובשנת 2001 חתם שוב במינסוטה. למרות הבעיות הגיעו הוולבס למשחקי הפלייאוף שנה חמישית ברציפות לאחר שסיימו את העונה הרגילה במאזן 35–47. בפלייאוף הודחו הטימברוולבס בסיבוב הראשון בידי הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

עם הגעתם של שחקנים חדשים גארי טרנט, לרון וודס, מוריס אוונס, וחזרתו של ג'ו סמית'; הוולבס התחילו את העונה בסערה כשהם מנצחים בששת המשחקים הראשונים של העונה ומציגים מאזן שיא לפתיחת העונה עם 30.10. בין ניצחונות הקבוצה נמצא גם ניצחון בן 53 נקודות יתרון על השיקגו בולס במהלך חודש נובמבר. הוולבס סיימו את העונה במאזן 32–50, העונה השנייה בהיסטוריה של המועדון עם 50 ניצחונות, שבשיאה הופיע קווין גארנט שוב במשחק האולסטאר ובפריצתו של שצ'רביאק שנבחר לראשונה למשחק האולסטאר. שוב, הפסידו הוולבס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כשהם מפסידים בסוויפ של שלושה משחקים לדאלאס מאבריקס.

נראה היה כי עונת 2002/2003 תהווה עונת שיא עבור המועדון, קווין גארנט הציג עונת שיא, כשהוא מגיע למקום השני בבחירת ה-MVP של העונה כשהוא משיג 23 נקודות ו-13.4 כדורים חוזרים בממוצע למשחק כאשר הטימברוולבס מסיימים במקום השלישי במערב במאזן של 31–51. כתוצאה מכך, זכו הוולבס ביתרון ביתיות בפלייאוף לראשונה בהיסטוריה של המועדון כשהם פוגשים את אלופת שלוש השנים האחרונות הלוס אנג'לס לייקרס. לאחר שהתפוצצו במשחק הראשון בבית, היה לטימברוולבס הזדמנות לעלות ליתרון 1–3 במשחק הרביעי שהתקיים בלוס אנג'לס כשהם מחזיקים ביתרון עמוק בתוך הרבע הרביעי. אך, הלייקרס התעשתו והצליחו לחזור ולנצח במשחק ואת הסדרה כולה בשישה משחקים, והטימבר וולבס סיימו שוב את דרכם בסיבוב הראשון של הפלייאוף עונה שביעית ברציפות.

2003-2007: גארנט, ספריוול, וקאסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, ביצעו הטימברוולבס שני מהלכים גדולים במהלך הפגרה, כשהם מעבירים בטרייד את ג'ו סמית' ואת הגארד הפצוע טרל ברנדון בעסקה מרובת שחקנים וקיבלו בתמורה את ארווין ג'ונסון, סם קאסל ולטרל ספריוול.

במהלך עונת 2003/2004, הפכו הטימברוולבס לקבוצה אותה יש לנצח באזור המערב. את העונה הסדירה סיימו הוולבס במקום הראשון בדרוג לפלייאוף במאזן 24–58, וגברו על הדנוור נאגטס והסקרמנטו קינגס בשני הסיבובים הראשונים בדרך לגמר המערב. קווין גארנט העפיל לראש טבלת הקלעים עם סיומה של הסדרה מול הסקרמנטו קינגס במשחק השביעי והמכריע, אחד הרגעים המגדים בהיסטוריית הפלייאוף של המועדון. אך לרוע המזל, ריצת הפלייאוף של הטימברוולבס הסתיימה בגמר הפלייאוף לאחר שנוצחו בידי המועדון הקודם ששיחק בעיר, הלוס אנג'לס לייקרס. עקב פציעה בירך, ששיחק סם קאסל חלקית בלבד בסדרה מול הלייקרס. קווין גארנט זכה בפעם הראשונה בקריירה בתואר ה-MVP לאחר שסיים את הפלאוף עם 24.2 נקודות, 13.9 כדורים חוזרים, ו-5 אסיסטים בממוצע למשחק.

בעונת 2004/2005, שמרו הוולבס על סגל השחקנים מהעונה הקודמת. הקבוצה הוטרדה עקב מחלוקות בחוזיהם של לטרל ספריוול, סם קאסל, וטרוי הדסון, המאמן פליפ סונדרס הוחלף באמצע העונה ביידי הג'נרל מנג'ר קווין מקהייל, ולקח על עצמו את תפקיד המאמן הראשי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 38–44, והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מזה שמונה שנים. הוולבס החמיצו את הפלייאוף במשחק אחד בלבד לממפיס גריזליס.

במהלך הפגרה שלפני עונת 2005/2006, החלו קווין מקהייל והטימברוולבס בחיפוש אחר מאמן ראשי חדש. לאחר סדרת ראיונות ארוכה של עוזרי מאמנים מקבוצות שונות וכמה מאמני עבר. ב-17 ביוני 2005, נפל הפור על עוזר המאמן של הסיאטל סופרסוניקס, דוויין קייסי כמאמן הראשי של הקבוצה. זאת הייתה הפעם הראשונה בקייסי נמצא בתפקיד המאמן הראשי. קייסי הפך למאמן השביעי בהיסטוריה של הטימברוולבס.

בדראפט 2005, בחרו הטימברוולבס את רשאד מקנטס קלע מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל כבחירה ה-14 בסיבוב הראשון של הדראפט. הוולבס בחרו גם את הגארד ברייסי רייט מאוניברסיטת אינדיאנה כבחירה ה-47.

במהלך הפגרה, הועבר סם קאסל בטרייד ובחירת סיבוב ראשון מוגנת בדראפט ללוס אנג'לס קליפרס תמורת מארקו יאריץ' וליונל צ'אלמרס, כמו כן החתימו הוולבס את השחקן החופשי ניקולוז צכיטישווילי.

ב-26 בינואר 2006, העבירו הוולבס את וולי שצ'רביאק, הסנר דוויין ג'ונס, ומייקל אולווקנדי, ובחירת סיבוב ראשון עתידית לבוסטון סלטיקס, בתמורה קיבלו הוולבס את ריקי דייוויס, הסנטר מארק בלונט, הפורווד ג'סטין ריד, והגארד מרכוס בנקס, ושתי בחירות סיבוב שני עתידיות. בטרייד נוסף באותו היום העבירו הוולבס את צכיטישווילי לפיניקס סאנס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2006. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 33–49 והחמיצו את הפלייאוף עונה שנייה ברציפות.

בדראפט 2006, בחרו הוולבס את מישיהפך להיות רוקי השנה ברנדון רוי כבחירה השישית, את קרייג סמית' במקום ה-36, בובי ג'ונס במקום ה-37, ואת הסנטר לוקאס מאברוקפאלידיס כבחירה ה-57. הטימברוולבס העבירו בטרייד את ברנדון רוי לפורטלנד טריילבלייזרס תמורת רנדי פוי ופיצוי כספי. הוולבס העבירו גם את בובי ג'ונס בטרייד לפילדלפיה 76' תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2007 ותמורה כספית.

ב-23 בינואר, פחטר קווין מקהייל הג'נרל נג'ר של הטימברוולבס את המאמן הראשי דוויין קייסי והחליפו ברנדי ויטמן. מקהייל הסביר במסיבת עיתונאים כי הייתה זו חוסר ההמשכיות מצידו של קייסי שהביאה לפיטוריו. מאזנו של קייסי בזמן שהותו במינסוטה היה 53–69. את עונת 2006/2007 סיימו הוולבס במאזן 32–50, שאיפשר להם להחזיק בבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2007.

2007-2010: אחרי גארנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 2007, הגיעו הטימברוולבס לעסקת טרייד בה העבירו את קווין גארנט לבוסטון סלטיקס תמורת אל ג'פרסון, ת'יאו ראטליף, ג'רלד גרין, סבסטיאן טלפייר, ראיין גומס, שתי בחירות סיבוב ראשון ופיצוי כספי. טרייד זה היה השילוב הגדול ביותר ששולם בעבור שחקן בודד בהיסטוריה של ה-NBA. גארנט והסלטיקס המשיכו וזכו באליפות לעונת 2007/2008 בשישה משחקים מול הלוס אנג'לס לייקרס.

באותו הקיץ, העבירו הטימברוולבס בטרייד מייק ג'יימס וג'סטין ריד ליוסטון רוקטס תמורת ג'וואן האוורד.[3] בחודש אוקטובר אותה שנה, ניפו הוולבס את האוורד אחר שהגיעו להסכמה על קניית החוזה, בשווי 10 מיליון דולר מתוך חוזה שהוערך ב-14.25 מיליון דולר, אותם התחייבו הוולבס לשלם. הוולבס העבירו בטרייד גם את ריקי דייוויס ומארק בלונט למיאמי היט תמורת אנטואן ווקר, מייקל דוליאק, ויין סימיאן ובחירת סיבוב ראשון מובטחת בדראפט 2008.

בדראפט 2007 בחרו הטימברוולבס את קורי ברואר, כריס ריצ'רד מאלופת ה-NCAA בשנתיים שקדמו לכן אוניברסיטת פלורידה

את משחקי הקדם עונה החלה מינסוטה בשני משחקים שהתקיימו בלונדון ובאיסטנבול, כחלק מסע משחקים שנערך ביבשת אירופה. ב-10 באוקטובר הפסידו הוולבס לקווין גארנט והבוסטון סלטיקס המתחדשת 81–92. את העונה החלו הולבס עם חמישה הפסדים רצופים, שבסתיימו בניצחון על סקרמנטו קינגס. בצורת הניצחונות של תחילת העונה הביאה לחרושת שמועות לגבי מעמדו של המאמן רנדי ויטמן. הקבוצה הצעירה בליגה החלה מתרגלת למצבה החדש לאחר עזיבתו שלקווין גארנט לבוסטון, בינתיים משחקת ללא הכשרון המתפתח רנדי פוי במחצית הראשונה של העונה. הגארדים סבסטיאן טלפייר ומארקו יאריץ' חילקו את תפקיד הרכז הפותח בהיעדרו של פוי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 22–60. רק קומץ מועט של משחקים במהלך העונה הראו הוולבס ניצוצות של פונטציאל מנצחים כמה משחקים צמודים עם יריבות המדורגות גבוה מהם.

בדראפט 2008, בחרו הטימברוולבס את או.ג'יי. מאיו מאוניברסיטת דרום קליפורניה כבחירה השלישית. כאשר הסתיים הדראפט, העבירו הטימברוולבס את מאיו, אנטואן ווקר, גרג באקנר ומארקו יאריץ' לממפיס גריזליס תמורת הבחירה החמישית קווין לאב, מייק מילר, ג'ייסון קולינס ובראיין קרדינל במהלך אותו כינה ג'ים סטאק, "עסקה לה לא יכולנו לסרב".

בשנת 2008, בחגיגות ה-20 למועדון, חשפה הקבוצה סמל ומדים חדשים. העיצוב החדש הופיע לראשונה במשחק טרום העונה נגד השיקגו בולס שנערך ביונייטד סנטר ב-14 באוקטובר 2008.

ב-8 בדצמבר 2008, לאחר הפסד ב-23 נקודות הפרש ללוס אנג'לס קליפרס הוריד את הוולבס למאזן 4–15, פיטרו טימברוולבס את המאמן רנדי ויטמן ומקהייל תפס את מקומו. כמו כן ויתר מקהייל על חובותיו כסגן נשיא המועדון לפעולות הכדורסל. לא היה זה ברור אם עתידו של מקהייל תלוי בהצלחתה ובהתקדמותה של הקבוצה אותה הרכיב ובנה בשנים האחרונות.

זאלות אלה נראה היה כי קיבלו תשובה כאשר הטימברוולבס השתפרו והשיגו מאזן של 4–10 במהלך חודש ינואר, נותנים למקהייל את תואר מאמן החודש. אך ב-8 בפברואר 2009, קרע כוכב הקבוצה אל ג'פרסון את הרצועה הצולבת הקידמית בברכו הימנית במשחק מול הניו אורלינס הורנטס, שהשביתה אותו למשך שארית העונה. עד לפציעה נתן ג'פרסון את העונה הטובה בקריירה שלו עד עתה, כשהוא משיג 23 נקדות, 11 כדורים חוזרים, ו-2 חסימות בממוצע למשחק. ללא ג'פרסון וקורי ברואר (שסבל גם הוא מפציעה שסיימה עבורו את העונה), נעצרו הוולבס, וסיימו את העונה במאזן 24–58.

קווין לאב הפך לשחקן החמישי בהיסטוריה של הטימברוולבס הנבחר למשחק האולסטאר.

ב-17 ביוני 2009, נשיא פעולות הכדורסל החדש של המועדון, דיוויד קאהן, הודיע כי מקהייל לא יחזור לתפקידי המאמן הראשי של הקבוצה. קאהן לא נתן הסבר מפורט לפיטוריו של מקהייל כשהוא רק מציין, "זאת הולכת להיות תקופת מעבר". מצידו טען מקהייל כי הוא היה מעוניין לחזור לתפקיד אך לא הוצע לו כל חוזה. מאוחר יותר, בחודש אוגוסט, הוגיע הטימברוולבס על החתמתו של קורט רמביס, אז עוזר המאמן בלוס אנג'לס לייקרס, על חוזה ל-4 שנים תמורת 8 מיליון דולר, כמאמן הראשי החדש של הטימברוולבס. בעונתו הראשונה של רמביס, הדרדרו הוולבס למאזן למאזן השני הגרוע ביותר בליגה, כשהם מסיימים את העונה הסדירה במאזן 15–67, כרק לניו ג'רזי נטס יש מאזן גרוע יותר של 12–70.

2010-2014: תקופת קווין לאב וריקי רוביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביולי 2010, קיבלו הטימברוולבס בטרייד את מייקל ביזלי ממיאמי היט, הבחירה השנייה בדראפט 2008‏.[4] ב-12 בנובמבר 2010, במשחק שלא שודר בטלוויזיה המקומית, השיג קווין לאב שיא מועדון חדש, כאר קלע 31 נקודות והוריד 31 כדורים חוזרים, מאזן של 30-30 הראשון מזה 28 שנים בליגת ה-NBA‏.[5]

מאוחר יותר נבחר לאב למשחק האולסטאר של עונת 2010/2011, הבחירה הראשונה מהטימברוולבס מאז קווין גארנט בשנת 2007. ב-8 בפברואר 2011, במשחק מול היוסטון רוקטס שבר קווין לאב את שיאו של קווין גארנט כאשר השיג 37 משחקים רצופים במאזן של דאבל-דאבל (נקודות-כדורים חוזרים). ב-8 במרץ 2011, השיג לאב את משחקו ה-52 ברציפות עם מאזן של דאבל-דאבל, כשהוא עובר את מוזס מלון כשחקן עם המספר הרצוף הגבוה ביותר של משחקי דאבל-דאבל מאז המיזוג בין ליגת ה-NBA לליגת ה-ABA בניצחון על האינדיאנה פייסרס. בסופו של דבר נקטע רצף הדאבל-דאבל לאחר 53 משחקים והגיע לסיומו ב-13 במרץ, במשחק בו השיג לאב 6 נקודות ו-12 כדורים חוזרים בהפסד הוולבס 77–100 לגולדן סטייט ווריורס באוקטובר 2011, דורג לאב במקום ה-16 בקרב שחקני ה-NBA הפעילים בידי ערוץ ESPN.

ב-21 בפברואר 2011, הועברו קורי ברואר וקוסטה קופוס בטרייד לניו יורק ניקס והדנוור נאגטס, בתאמה, תמורת אנתוני רנדולף ואדי קרי מהניקס (ובנוסף 3 מיליון דולר במזומן מהניקס ובחירת סיבוב שני בדראפט 2015 מהנאגטס) כחלק מעסקה גדולה יותר ששלחה את כרמלו אנתוני מדנוור לניו יורק.[6]

מצד שני, עם הפסד 102–121 ליוסטון רוקטס, ירדו הטימברוולבס למאזן 17–65, מסיימים אחרונים באזור המערב עונה שנייה ברציפות. כמו כן היה זה המאזן הגרוע בליגה לעונה זו. במהלך הפגרה, הצליחו הוולבס להחתים סוף סוף את הבחירה החמישית בדראפט 2009, ריקי רוביו הספרדי. בדראפט 2011, עם הבחירה השנייה, בחרו הוולבס את דריק ויליאמס מאוניברסיטת אריזונה. הוולבס העבירו אז את הגארד ג'וני פלין ואת הזכויות על דונטאס מוטיאיונאס (הבחירה ה-20) ליוסטון רוקטס תמורת הסנטר בראד מילר, זכויות הדראפט על ניקולה מירוטיץ' (הבחירה ה-23), צ'נדלר פארסונס (הבחירה ה-38) ובחירת סיבוב ראשון עתידית. הוולבס העבירו את הזכויות על מירוטיץ' לשיקגו בולס תמורת הזכויות על נוריס קול (הבחירה ה-28) ומלקולם לי (הבחירה ה-43). לאחר מכן מכרו הוולבס חזרה את הזכויות על פארסונס לרוקטס. הוולבס ביצעו טרייד על נוריס קול למיאמי היט תמורת זכויות הדראפט על בויאן בוגדנוביץ' (הבחירה ה-31 בדראפט), בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי, מאוחר יותר הועבר בוגדנוביץ' לניו ג'רזי נטס תמורת בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי.

ב-12 ביולי 2011, פוטר קורט רמביס מתפקיד המאמן הראשי לאחר שהשיג מאזן של 32–132 בשתי העונות בהן אימן את הקבוצה. ב-13 בספטמבר 2011, הוגיע הנהלת הטימברוולבס על העסקתו של ריק אדלמן כמאמן הראשי החדש של הקבוצה.[7]

2014 - הווה: בניה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהעבירו את לאב בטרייד משולש לקליבלנד הצליחו הטימברוולבס לשים את ידם על אנדרו וויגנס, רוקי צעיר ובמבטיח שזכה בפרס רוקי העונה ב-2014. ב-2014 בחרו בנוסף במקום ה13 את זאק לאבין שזכה פעמיים ברציפות בתחרות ההטבעות של ה-NBA. ב-2015 קיבלו הטימברוולבס את בחירת הדארפט הראשונה ובחרו בקארל אנתוני-טאונס שזכה באותה שנה בתחרות הכשרונות ובפרס רוקי העונה. אף על פי שהשלישייה הצעירה בשילוב עם גארנט ורוביו סיימה את עונת 2015/2016 במאזן של 29 ניצחונות מול 53 הפסדים, קיים פוטנציאל בסגל הוולבס.

לפני תחילת עונת 2016/2017 הודיע קווין גארנט שנחשב לסמל של מיניסוטה על פרישה מכדורסל מקצועי לאחר שחזר לקבוצה ב-2015.

סמל ואולמות ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל

אולמות ביתיים

מאמני הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם סך הכל שנים ניצחונות הפסדים % ניצחונות משחקים פלייאוף
1 ביל מוסלמן 1991-1989 51 113 31.09% 164 -
2 ג'ימי רוג'רס 1993-1991 21 90 18.91% 111 -
3 סידני לואו 1994-1993 33 102 24.44% 135 -
4 ביל בלייר 1995-1994 27 75 26.47% 102 -
5 פליפ סונדרס 2005-1995 395 260 60.31% 655 2004-1997
6 קווין מקהייל 2005 19 12 61.29% 31 -
7 דוויין קייסי 2007-2005 53 65 44.91% 118 -
8 רנדי ויטמן 2008-2007 38 105 26.57% 143 -
- קווין מקהייל 2009-2008 20 43 31.74% 63 -
9 קורט רמביס 2011-2009 32 132 19.51% 164 -
10 ריק אדלמן 2014-2011 97 133 42.17% 230 -
- פליפ סונדרס 2015-2014 16 66 19.51% 82 -
11 סם מיצ'ל 2016-2015 29 53 35.37% 82
12 טום ת'יבודו 2016-הווה
סה"כ 831 1,249 39.95% 2,080 2004-1997

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2015/2016.

נקודות: 52, מו ויליאמס מול אינדיאנה פייסרס, 13 בינואר 2015.

ריבאונדים: 31, קווין לאב מול ניו יורק ניקס, 12 בנובמבר 2010.

אסיסטים: 17, סידני לואו (1990), פו ריצ'רדסון (1992), מייקל ויליאמס (1993), סטפון מרבורי (1997), צ'אנסי בילאפס (2002) וריקי רוביו (4 פעמים).

חטיפות: 8, טיירון קורבין (1990), טרל ברנדון (2000) וריקי רוביו (פעמיים).

חסימות: 9, רנדי ברואר (1990) וראשו נסטרוביץ' (2003).

שיאי קריירה בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתוני עונה רגילה בלבד. הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2015/2016.[8]

נקודות:

ריבאונדים:

אסיסטים:

חטיפות:

חסימות:


פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה הסדירה

רוקי העונה

השחקן המשתפר של העונה

חמישיית העונה הראשונה

חמישיית העונה השנייה

חמישיית העונה השלישית

חמישיית ההגנה הראשונה

חמישיית ההגנה השנייה

חמישיית הרוקיז הראשונה

חמישיית הרוקיז השנייה

שחקנים במשחק האולסטאר

MVP של משחק האולסטאר

מאמנים במשחק האולסטאר



מספרים שהוצאו לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל שחקנים בעונת 2016/2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה טימברוולבס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
C 45 ארצות הבריתארצות הברית קול אולדריץ' 2.11 מטרים 31 באוקטובר 1988 אוניברסיטת קנזס
SF/PF 88 סרביהסרביה נמניה בייליצה 2.08 מטרים 29 במאי 1988 סרביה
PF/C 5 סנגלסנגל גורג'י ג'נג 2.11 מטרים 18 בינואר 1990 אוניברסיטת לואיוויל
PG 3 ארצות הבריתארצות הברית כריס דאן 1.93 מטרים 18 במרץ 1994 פרובידנס קולג'
PF/C 27 ארצות הבריתארצות הברית ג'ורדן היל 2.08 מטרים 27 ביולי 1987 אוניברסיטת אריזונה
PG 1 ארצות הבריתארצות הברית טיוס ג'ונס 1.85 מטרים 10 במאי 1996 אוניברסיטת דיוק
PG/SG 8 ארצות הבריתארצות הברית זאק לאבין 1.96 מטרים 10 במרץ 1995 UCLA
PG 11 ארצות הבריתארצות הברית ג'ון לוקאס 1.80 מטרים 21 בנובמבר 1982 אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה
SG/SF 15 ארצות הבריתארצות הברית שבאז מוחמד 1.98 מטרים 13 בנובמבר 1992 UCLA
PF/C 33 ארצות הבריתארצות הברית אדריאן פיין 2.08 מטרים 19 בפברואר 1991 אוניברסיטת המדינה של מישיגן
C 14 מונטנגרומונטנגרו ניקולה פקוביץ' 2.11 מטרים 3 בינואר 1986 מונטנגרו
PG 9 ספרדספרד ריקי רוביו 1.93 מטרים 21 באוקטובר 1990 ספרד
SG/SF 4 ארצות הבריתארצות הברית ברנדון ראש 1.98 מטרים 7 ביולי 1985 אוניברסיטת קנזס
C 32 ארצות הבריתארצות הברית קארל-אנתוני טאונס 2.11 מטרים 15 בנובמבר 1995 אוניברסיטת קנטקי
SG/SF 22 קנדהקנדה אנדרו ויגינס 2.03 מטרים 23 בפברואר 1995 אוניברסיטת קנזס
מאמן:

ארצות הבריתארצות הברית טום ת'יבודו


מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מינסוטה טימברוולבס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]