סיווג בולטימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיווג בולטימוראנגלית: Baltimore classification) הוא שיטה למיון נגיפים לקבוצות על בסיס סוג הגנום שלהם ושיטת השכפול שלהם. השיטה פותחה על ידי הווירולוג דייוויד בולטימור[1].

במאמר המקורי חילק בולטימור את הנגיפים ל-6 קבוצות שונות[1], מאוחר יותר, עם גילוי מנגנוני השכפול הייחודים של נגיפים כדוגמת נגיף הפטיטיס B נוספה קבוצה שביעית למערכת הסיווג.

המיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיווג בוליטמור 7 קבוצות על בסיס סוג הגנום ושיטת השכפול

קבוצות הנגיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולטימור חילק את הנגיפים ל-7 קבוצות:

תהליכים אופייניים לקבוצות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכים
קבוצה יצירת mRNA
(מימין לשמאל)
שכפול
(מימין לשמאל)
I – נגיפי DNA דו-גדילי DNA ויראלי (גנום) > שעתוק mRNA שכפול DNA סטנדרטי
II – נגיפי DNA חד-גדילי חיובי DNA ויראלי (גנום) > יצירת גדיל DNA משלים > שעתוק mRNA יצירת גדיל משלים (שלילי) > יצירת גדיל חיובי חדש
III – נגיפי RNA דו-גדילי RNA ויראלי (גנום) > שעתוק mRNA שעתוק גדיל חיובי > סינתזת גדיל משלים
IV – נגיפי RNA חד-גדילי חיובי
  1. הגנום הויראלי מתפקד בעצמו כ-mRNA
  2. RNA ויראלי (גנום) > יצירת גדיל RNA משלים > שעתוק mRNA
יצירת גדיל משלים (שלילי) > יצירת גדיל חיובי חדש
V – נגיפי RNA חד-גדילי שלילי RNA ויראלי (גנום) > שעתוק mRNA יצירת גדיל משלים (חיובי) > יצירת גדיל שלילי חדש
VI – נגיפי שעתוק לאחור עם RNA חד-גדילי
  1. RNA ויראלי (גנום) > שעתוק לאחור ל-DNA > שעתוק mRNA
  2. RNA ויראלי (גנום) > יצירת גדיל RNA משלים > שעתוק mRNA
שעתוק לאחור ל-DNA > שעתוק גנום RNA מגדיל ה-DNA
VII – נגיפי שעתוק לאחור גם DNA דו-גדילי DNA ויראלי (גנום) > שעתוק mRNA שעתוק RNA > שעתוק לאחור של גנום DNA
7 הקבוצות על פי סיווג בולטימור

ההשערה המקובלת היא שנגיפים התפתחו פעמים רבות, ואינם חולקים נגיף אב קדמון משותף. גם בתוך קבוצות בולטימור השונות יש נגיפים רבים ללא מוצא משותף (מלבד אולי הקבוצה השישית והקבוצה השביעית שאצלם יש דמיון יחסית בארגון הגנום ובאסטרטגיות השכפול)[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיווג בולטימור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]