לדלג לתוכן

נגיף קורונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנגיפי קורונה
Coronaviruses
נגיף קורונה (MERS-CoV) במיקרוגרף אלקטרונים
מיון מדעי
ממלכה: Orthornavirae
מערכה: Pisuviricota
קבוצה: Riboviria
מחלקה: Pisoniviricetes
סדרה: Nidovirales
תת־סדרה: Cornidovirineae
משפחה: Coronaviridae
תת־משפחה: Orthocoronavirinae
סוגים
  • Alphacoronavirus
  • Betacoronavirus
  • Gammacoronavirus
  • Deltacoronavirus
  • Omicroncoronavirus
שם מדעי
Orthocoronavirinae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של אחד מנגיפי קורונה

נגיפי קורונהאנגלית: Coronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.

נגיפי קורונה מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית ביונקים ובעופות. באדם, אחד התסמינים הנפוצים יחסית של הנגיף הוא זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות חולים, או העברה טיפתית.

השם "קורונה", שמשמעותו בלטינית כתר או הילה, ניתן להם בשל המראה האופייני של הנגיפים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, שמזכיר כתר מלכותי, או את הילת השמש.

לנגיפי קורונה גנום ליניארי לא מקוטע, חד-גדילי חיובי (גדיל קריא; נגיפי (+)ssRNA). הגנום ארוך יחסית לנגיפי RNA, ומכיל כ-30 אלף בסיסים.

הגנום כולל 5' Cap ו-3' poly (A) tail, המאפשרים תרגום ישיר של ה-RNA לחלבוני רפליקאז, הנחוץ לשכפול ה-RNA[1].

מבנה הוויריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הוויריון של נגיפי קורונה

לוויריונים מבנה עגול בעל קוטר של כ-125 ננו-מטר, עם זיזים (spikes), בצורה המזכירה קרני שמש או כתר.

בוויריוני קורונה ארבעה מבנים חלבוניים עיקריים: זיזים, ממברנה, מעטפת ונוקליאוקפסיד בעל מבנה ספירלי שאינו אופייני לנגיפי (+)ssRNA[1].

עד לשנת 2009 הוגדר Coronavirus כסוג של נגיף (השם המדעי הישן Coronavirus, מתאים לתבנית שמות הסוגים של הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים).

בשנת 2009 הוא הוגדר כתת-משפחה של נגיפים בשם Coronavirinae, ובשנת 2018 שונה שמה ל-Orthocoronavirinae[2].

השם הישן Coronaviruses מוסיף לשמש כשם לא טקסונומי לחברי תת-המשפחה.

תת-המשפחה Orthocoronavirinae מתחלקת לחמישה סוגים:

  • Alphacoronavirus
  • Betacoronavirus
  • Gammacoronavirus
  • Deltacoronavirus
  • Omicroncoronavirus

נגיף מתת-המשפחה הפוגע באדם תואר לראשונה ביוני 1965 בכתב העת הרפואי בריטיש מדיקל ז'ורנל (אנ') (British Medical Journal-BMJ) על ידי הוירולוג ד"ר דייוויד טיירל (אנ')[3][4]. במאמר צוין שבוצעו למעלה מ-20 ניסויים ולא נמצאה נוכחות של זני נגיפים ידועים, מסקנת המחקר שהזן (שכונה על ידי החוקרים B814) הוא נגיף שאיננו קשור למשפחת נגיפים שהיו מוכרות למדע.

בשנת 1968 פורסם מאמר נוסף מאת הווירולוגית ג'ון אלמיידה (במשותף עם טיירל וחוקרים נוספים) על קבוצת הנגיפים, במאמר הוצע לקרוא להם בשם Coronaviruses (נגיפי קורונה)[5].

זנים הפוגעים בבני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מקרים שבהם נגיפי קורונה עוברים מבעלי חיים לבני אדם. ידועים שבעה זנים הפוגעים בבני אדם:

זנים המייצרים תסמינים קלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Human coronavirus 229E (HCoV-229E) (אנ') - גורם להצטננויות.
  2. Human coronavirus OC43 (HCoV-OC43) (אנ') - כמו הקודם, גם נגיף זה גורם להצטננויות, ולעיתים נדירות עלול לגרום גם לדלקת ריאות או לברונכיוליטיס.
  3. Human coronavirus NL63 (HCoV-NL63) (אנ') - התגלה בשנת 2004 בהולנד וגורם למחלות נשימתיות, שעלולות להיות מסוכנות אצל תינוקות ואנשים בסיכון.
  4. Human coronavirus HKU1 (HCoV-HKU1) (אנ') - התגלה בשנת 2005 בהונג קונג.
  5. SARS-CoV-2 - זן שני של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2019 בעיר ווהאן שבסין, גורם למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19). במגפת הקורונה נדבקו בו למעלה מ-300 מיליון בני אדם ומתו למעלה מ-5.5 מיליון בני אדם ברחבי העולם[6]. בתחילה, הוריאנטים המוקדמים ייצרו תסמינים קשים אשר דמו לאלה של SARS-CoV, אך עם הופעת משפחת האומיקרון (B.1.1.529) ונגזרותיה, היכולת של הנגיף לחדור לתאי הריאות ולגרום למחלה קשה פחתו משמעותית. נצפה כי וריאנטים ממשפחת האומיקרון משתכפלים ביעילות גבוהה בדרכי הנשימה העליונות (האף והלוע), אך נצפה אובדן משמעותי ביכולת שלהם להשתכפל בתאי ריאות מסוג Calu-3 ו-Caco-2, וגם לגרום למחלה קשה בעכברים ובאוגרים. בהתאמה לכך, נמצא כי הדבקה בוריאנטים ממשפחת האומיקרון בבני אדם גורמת למחלה קלה יותר בהשוואה לוריאנטים המוקדמים של הנגיף.[7][8][9][10][11]


זנים המייצרים תסמינים קשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. SARS-CoV - זן ראשון של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2002 בסין, גורם למחלת סארס, מסין עברה המחלה לאירופה ולצפון אמריקה. דווח על יותר מ-8,000 חולים, 774 מהם מתו.
  2. MERS-CoV - התגלה בשנת 2012 בערב הסעודית, מספר המקרים הכולל בהתפרצות הראשונה של הנגיף הגיע לכ-894 עם כ-355 מקרי מוות[12][13].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגיפי קורונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.