נגיפי שפעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנגיפי שפעת
B00528-Swine-flu.png
מיון מדעי
מערכה: Negarnaviricota
מחלקה: Insthoviricetes
סדרה: Articulavirales
משפחה: נגיפי שפעת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Orthomyxoviridae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחת נגיפי השפעת (שם מדעי: Orthomyxoviridae) היא משפחה של נגיפי RNA. המשפחה כוללת 7 סוגים: Influenzavirus A‏, Influenzavirus B‏, Influenzavirus C‏, Influenzavirus D‏, Isavirus‏, Thogotovirus ו-Quaranjavirus.

ארבעת הסוגים הראשונים עשויים לגרום למחלת השפעת בחולייתנים, כולל עופות, בני אדם ויונקים אחרים. Isaviruses מדביק דגי אלתית, thogotovirus מדביק חולייתנים וחסרי חוליות כגון קרציות ויתושים[1][2][3].

ארבעת הסוגים, המאופיינים באמצעות הבדלים אנטיגניים בחלבוני גרעין ובחלבוני המטריקס (אנ') מדביקים חולייתנים כך:

  • Influenzavirus A מדביק אדם, יונקים אחרים ועופות, וגורם למגפות השפעת.
  • Influenzavirus B מדביק אדם וכלבי ים
  • Influenzavirus C מדביק אדם, חזירים, וכלבים.
  • Influenzavirus D מדביק חזירים ובקר.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיפי השפעת משויכים לקבוצת נגיפי ה-RNA החד-גדילי השלילי. בסדרה Articulavirales.

נגיפי שפעת – סוגים, מינים וסרוטיפים
סוג מינים סרוטיפ/זן מאכסן
Influenza virus A Influenza A virus* H1N1, H1N2, H2N2, H3N1, H3N2, H3N8, H5N1, H5N2, H5N3, H5N8, H5N9, H7N1, H7N2, H7N3, H7N4, H7N7, H7N9, H9N2, H10N7 בני-אדם, חזירים, עופות, סוסים, עטלפים
Influenza virus B Influenza B virus* Victoria, Yamagata‏[4] בני-אדם, כלבי ים
Influenza virus C Influenza C virus* בני-אדם, חזירים, כלבים
Influenza virus D Influenza D virus* חזירים, בקר
Isavirus Infectious salmon anemia virus* אלתית אטלנטית
Thogotovirus Thogotovirus* קרציות, יתושים, יונקים (כולל בני אדם)
Dhori virus Batken virus, Bourbon virus, Jos virus
Quaranjavirus[5]
Quaranfil virus,* Johnston Atoll virus תרנגולים, עכברים, בני-אדם, עופות ימיים

טיפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיווג נגיף השפעת

לפי שיטת הסיווג המקובלת, יש 4 סוגים של נגיפי שפעת הייחודיים לחולייתנים, וכל אחד מהם כולל מין אחד בלבד. Influenza A ו- Influenza C מדביקים מגוון רחב של מינים, ואילו Influenza B מדביק כמעט אך ורק בני אדם ו- influenza D מדביק בקר וחזירים[6][7][8].

Influenza A[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגיפים שבסוג Influenza A מסווגים על בסיס חלבוני המעטפת המגלוטינין (H או HA) ונוראמינידאז (NA או N).

מוכרים 16 טיפוסים של H ו-9 טיפוסים של N ב-Influenza A.

החלוקה הבאה והמפורטת לזנים נעשית על ידי ציון מין הנגיף, המקום הגאוגרפי הראשון בו הוא בודד, מספק סידורי של הדגימה, שנה, וטיפוס HA ו-NA‏[9][10].

לדוגמה:

  • (A/Brisbane/59/2007 (H1N1
  • (A/Moscow/10/99 (H3N2

כאשר הנגיף בודד ממאכסן לא אנושי, גם המאכסן מופיע אחרי מין הנגיף, לדוגמה (במקרה שהזן בודד מברווז): A/duck/Alberta/35/76[11].

Influenza A הוא הפתוגן האלים ביותר בין נגיפי השפעת הפוגעים באדם, וגורם לרוב המקרים הקשים. סרוטיפים שזוהו באדם (לפי סדר מקרי מוות פנדמיים):

מגפות שפעת ידועות[15][16][17]
שם המגפה שנים מקרי מוות אחוז מקרי מוות תת-זן אינדקס פנדמי
מגפת השפעת האסיאתית 1889–1890 1889–1890 1 מיליון 0.15% ככל הנראה H3N8
או H2N2
NA
השפעת הספרדית 1918–1920 20 מיליון–100 מיליון 2% H1N1 5
השפעת האסיאתית 1957–1958 1 מיליון–1.5 מיליון 0.13% H2N2 2
שפעת הונג קונג 1968–1969 750 אלף–1 מיליון <0.1% H3N2 2
השפעת הרוסית 1977–1978 אין מספר מדויק N/A H1N1 N/A
מגפת השפעת ב-2009 2009–2010 105,700–395,600 0.03% H1N1 NA


Influenza B[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיף influenza B מדביק ייחודי כמעט אך ורק לאדם, והוא שכיח פחות מ-influenza A. היונק הנוסף היחיד הידוע כבעל פוטנציאל הידבקות מהנגיף הוא כלב הים[18]. הסוג הזה של הנגיף עובר מוטציה בקצב נמוך פי שניים–שלושה מנגיף influenza A[19], ולכן המגוון הגנטי אצלו קטן יותר ויש לו סרוטיפ בודד[6]. בגלל המגוון הגנטי הנמוך שלו, החיסוניות נגדו נרכשת לרוב בגיל צעיר. עם זאת, שיעור המוטציות גבוה מספיק בכדי שהחיסוניות לא תחזיק מעמד במשך לאורך זמן רב[20]. קצב המוטציות הנמוך יחסית ומגוון המכסנים הנמוך מביא לכך שסוג זה של הנגיף לא מתפתח לפנדמיה[21].

Influenza C[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגיף מסוג influenza C מדביק בני אדם וחזירים, ועלול לגרום למחלה קשה ולהתפרצויות מקומיות[22]. עם זאת, influenza C שכיח פחות מהסוגים האחרים ולרוב גורם למחלה קלה בילדים[23][24].

Influenza D[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג הזה סווג ב-2016, נגיפים מהסוג בודדו לראשונה ב-2011[25]. הסוג דומה יחסית ל- influenza C, שממנו הוא התפצל לפני כמה מאות שנים[26]. יש לפחות שני זנים בסוג זה[27]. המאכסן העיקרי שלו הוא הבקר, אך הוא מדביק גם חזירים.

Isavirus[עריכת קוד מקור | עריכה]

Isavirus גורם לאנמיה קשה בדגים. בניגוד לתאי דם אדומים בוגרים ביונקים, החסרים גרעין, לתאי דם אדומים בוגרים של דגים יש גרעין, ולכן הם עשויים להיות מודבקים על ידי נגיפים[28]. הדג מפתח זימים חיוורים ועשוי לשחות קרוב לפני המים. עם זאת, לפעמים אין תסמינים חיצוניים ניכרים, ושומר על תיאבון בריא, ומת בפתאומיות.

Thogotovirus[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מהסוגים הקודמים, Thogotovirus, מועבר על ידי פרוקי-רגליים, לרוב קרציות. הנגיף יכול להתרבות גם בתאי הקרצייה וגם בתאי חולייתנים. תת-זן מסוים אחד מיתושים. מכיוון שהנגיף מועבר לחולייתנים באמצעות מוצצי דם, הוא שונה מניפי המשפחה האחרים המועברים דרך מערכת הנשימה[29].

Quaranjavirus[עריכת קוד מקור | עריכה]

Quaranjavirus מדביק פרוקי רגליים וחולייתנים. בין פרוקי הרגליים המכסן השכיח ביותר הוא קרצייה רכת-גוף[30]. בין החולייתנים המאכסנים השכיחים הם עופות ארקטיים המקננים במושבות, ביניהם סולת גנט, שחפיתיים ואנפתיים[30].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויריון הוא פלאומורפי (רב-צורתי). המעטפת עשויה להיות בצורה כדורית או חוטית. באופן כללי צורת הוויריון אלפיסואידית עם חלקיקים בקוטר 80–120 ננומטר או ויריונים חוטיים בקוטר 80–120 באורך עד 20 מיקרומטר[31].

יש כ-500 בליטות שונות דמויות-זיזים במעטפת, הבולטות כ-10–14 ננומטר מפני שטח המעטפת, בצפיפות משתנה. בליטות הגליקופרוטאין HA נחצצות בצורה לא סדורה על ידי אשכולות של נוראמנידאז (NA). יחס HA ל-NA הוא 4–5 ל-1.

ממברנות כלוסטרול עם גליקופרוטאנים בולטים עוטפות את הנוקלאוקפסידים. נוקלאופרוטאינים עם לולאה בקצה של כל אחד מהם. הארגון הפנימי של הוויריון אינו ברור. החלבונים הריבונקלאריים חוטיים בטווח אורך של 50–130 ננומטר ובקוטר של 9–15 ננומטר, ולהם סימטרייה סלילית (הליקאלית).

גנום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנגיפים במשפחה גנום הכולל 6–8 מקטעים ליניארים של RNA חד-גדילי שלילי[32].

אורך הגנום המלא 12,000–15,000 נוקלאוטידים.

אורכי המקטעים:

מקטע חלבון מקודד גודל (נוקלאוטידים) גודל חלבון מקודד (חומצות אמינו)
PB1 פולימראז 2,300–2,500 757 + 87 (F2)
PB2 פולמיראז 2,300–2,500 759
PA פולימראד 2,200–2,300 716
HA המגלוטין 1,700–1,800 550
NP נוקלאופרוטאין 1,500–1,600 498
NA נוראמינידאז 1,400–1,500 454
M חלבוני ממברנה 1,000–1,100 252 + 97
NS חלבונים לא מבניים 800–900 230 + 121

במקטעי הגנום יש רצפים חוזרים בשני הקצוות. הרצף החוזר בקצה ה-5' הוא באורך 12–13 נוקלאוטידים. רצף הנוקלאוטידים בקצה ה-3' זהה. ב- PB1-F2 נוצר כתוצאה משינוי במסגרת הקריאה של PB1.

הגנים M ו-NS מייצרים שני חלבונים שונים כתוצאה משחבור חליפי[33].

מחזור ההכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים מחזור ההכפלה (יחסי הגדלים לא בפרופרציות האמיתיות)

לרוב, נגיפי השפעת, מארבעת הסוגים הייחודיים לחולייתנים, מועברים מיונקים נגועים דרך האוויר בעקבות שיעול או עיטוש המפזרים רסס נוזלי המכיל נגיפים, ומעופות דרך הלשלשת. הנגיפים עשויים להיות מועברים גם באמצעות רוק, נזלת, צואה או דם.

ההדבקה מתרחשת כתוצאה ממגע בנוזלי גוף אלה או במשטחים מזוהמים. מחוץ למאכסן, נגיפי שפעת יכולים להישאר מידבקים למשך כשבוע בטמפרטורת הגוף, מעל 30 יום בטמפרטורת 0°C,וללא הגבלת זמן בטפרטורות נמוכות ביותר (כמו באגמי צפון-מזרח סיביר). ניתן בקלות להשמיד את הנגיפים באמצעות חומרים מחטאים ודטרגנטים[34][35][36].

הנגיפים נקשרים לתאים באמצעות אינטראקציה בין ההמגלוטינין ומלוקולות החומצה הסיאלית שעל פני תאי האפיתל בריאות ובגרון[37]. התא מכניס את הנגיף באמצעות בליעה תאית (מס' 1 בתרשים) . באנדוזום החומצי חלק מחלבון ההמגלוטינין מאחה את המעטפת הנגיפית עם הממברנה של הבועית, וה-RNA הנגיפי (vRNA), חלבוני-עזר ו-RNA רפליקאז משתחררים לציטופלזמה[38]. החלבונים האלה וה-vRNA יוצרים מבנה שחודר לגרעין התא (מס' 3 בתרשים). לאחר החדירה לגרעין, ה-RNA רפליקאז מתחיל לתעתק גדיל משלים חיובי (cRNA)[39] (מס' 4א בתרשים). ה-cRNA יוצא מהגרעין לציטופלזמה (מס' 5 בתרשים) ועובר תרגום לחלבון או נשאר בגרעין. חלבונים נגיפיים חדשים שמסונתזים, מופרשים באמצעות מערכת גולג'י (מס' 6ב בתרשים) אל ממברנת התא (במקרה של המגלוטינין ונואמינידאז), או חוזרים אל תוך גרעין התא (מס' 6א בתרשים) ונקשרים ל-vRNA ויוצרים מבני חלקקים עם הגנום.

חלבונים נגיפיים אחרים הם רב-תפקידיים בתא המכסן, כולל פירוק mRNA תאי ושימוש בנוקלאוטידים החופשיים לסינתזת vRNA (מס' 4ב בתרשים) ומעכבים תרגום mRNA של התא המאכסן[40].

vRNA שלילי היוצר את הגנום של נגיפים חדשים, RNA רפליקאז וחלבונים נגיפיים אחרים נאספים אל תוך הוויריון. המגלוטינין ונוראמינידאז נאספים יחד בממברנת התא. ה-vRNA וחלבוני הליבה הנגיפיים יוצאים מהגרעין ונכנסים לבליטת הממברנה (מס' 7 בתרשים). הוויריון מנץ מתוך התא דרך הממברנה הפוספוליפידית, כשהוא סופח אליו את ההמגלוטינין והנוראמינידאז עם המעטפת הממברנלית[41] (מס' 8 בתרשים). כמו קודם הנגיף החופשי נצמד לתא באמצעות ההמגלוטינין. הנגיפים הבוגרים מתנתקים כשהנוראמינדאז שלהם מבקע את שיירי החומצה הסיאלית מהתא המאכסן[37]. לאחר שחרור של נגיפים חדשים, התא המאכסן מת.

נגיפי שפעת הם אחת משתי המשפחות של נגיפים בעלי גנום RNA, שההכפלה שלהם נעשית בגרעין התא (המשפחה הנוספת היא משפחת הרטרו-וירוסים), וזאת מפני שנגיפי השפעת אינם יכולים לייצר את ה-mRNA של עצמם. הם משתמשים בתחלי ה-RNA התאיים להתחלת סינתזת ה-mRNA הנגיפי בתהליך חיטוף כיפה (cap snatching (אנ'))‏[42]. כאשר בגרעין ה-RNA פולימראז, PB2, מאתר את ה-pre-mRNA התאיו נקשר לקצה ה-5' Cap שלו, ה-RNA פוילמראז, PA, חותך את ה-mRNA בתאי ליד הקצה ה-5' Cap ומשתמש במקטע כתחל (פריימר) לתעתוק שאר הגנום הנגיפי ל-mRNA‏[43]. תהליך זה נצרך מפני ה-mRNA זקוק ל-5' Cap כדי שיזוהה על ידי הריבוזום התאי ויתורגם לחלבון.

מאחר שאין חלבוני הגהה (proofreading) ל-RNA, ה-RNA רפליקאז מכניס טעות בערך כל 10,000 נוקלאוטידים (כלומר בערך טעות אחת או קצת יותר לגנום המלא של נגיף השפעת), לכן כמעט כל נגיף חדש יכיל מוטציה בגנום[44]. החלוקה של הגנום לעד שמונה מקטעים נפרדים מאפשרת ערבוב מקטעים מנגיפים שונים שחדרו לתא. כתוצא מכך השונות בין הנגיפים גדולה, וקומבינציות מקטעים שונות יותרות התנהגות שונה, שלעיתים באה לידי ביטוי ביכולת להדביק מאכסן חדש, או להתגבר על המערכת החיסונית הנרכש המכירה את המינים המקוריים ומסוגלת להתמודד איתם (תהליך הקרוי העברה אנטיגנית)[15].

שרידות וחיטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיפי השפעת ממקור יונקים נוטים להיות בלתי-יצבים, אך עשויים לשרוד מספר שעות בליחה[45]. נגיפי שפעת העופות יכולים לשרוד 100 ימים במים מזוקקים בטמפרטורת החדר, ו-220 ימים בטמפרטורה של 17°C. נגיף שפעת העופות מנוטרל במהירות רבה יותר בזבל אורגני, אך יכול לשרוד על לשבועיים בצואה בכלובים, וללא הגבלת זמן במצב קיפאון[45]. כל נגיפי השפעת נפגעים על ידי חומרי הלבנה, אתנול 70%, אלדהידים, גורמי חמצון ותרכובות אמוניום רביעוניות.

הנגיפים מנוטרלים בשהייה בחום של 56°C למשך שעה לפחות, וברמת pH הקטנה מ-2‏[45].

חיסון וטיפול מונע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים חיסונים ותרופות למניעת שפעת. החיסונים מורכבים מוויריונים מתים או מוחלשים של influenza A מטיפוסי H1N1 ו-H3N2 ומוויריונים של influenza B.

מכיוון שהאנטיגניות של זן הבר משתנה, מייצרים חיסונים חדשים בכל שנה עם זנים חדשים.

כאשר יש חוסר התאמה בין הזנים ששימשו להכנת החיסון ובין הזנים שמדביקים בפועל, החיסון נכשל. גם כאשר יש התאמה, לעיתים קרובות מתרחשות מוטציות שחומקות מהחיסון.

בין התרופות נמנות האמנטדין והרימנטדין המעכבות את הסרת המעטפת על ידי הפרעה לחלבון הנגיפי M2, ואוסלטמיוויר (המוכרת בשם המסחרי טמיפלו), זנמיוויר ופרמיוויר שמעכבות את שחרור הוויריונים מהתא הנגוע כל ידי הפרעה לנוראמינידאז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגיפי שפעת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jones LD, Nuttall PA (1989). "Non-viraemic transmission of Thogoto virus: influence of time and distance". Trans. R. Soc. Trop. Med. Hyg. 83 (5): 712–14. PMID 2617637. doi:10.1016/0035-9203(89)90405-7. 
  2. ^ Ely, Barry (1999). "Infectious Salmon Anaemia". Mill Hill Essays. National Institute for Medical Research. אורכב מ-המקור ב-2007-08-24. בדיקה אחרונה ב-14 בספטמבר 2007. 
  3. ^ Raynard RS, Murray AG, Gregory A (2001). "Infectious salmon anaemia virus in wild fish from Scotland". Dis. Aquat. Org. 46 (2): 93–100. PMID 11678233. doi:10.3354/dao046093. 
  4. ^ Biere B, Bauer B, Schweiger B (אפריל 2010). "Differentiation of influenza B virus lineages Yamagata and Victoria by real-time PCR". Journal of Clinical Microbiology 48 (4): 1425–7. PMC 2849545. PMID 20107085. doi:10.1128/JCM.02116-09. 
  5. ^ ICTV Taxonomy History, ICTV, 2014, בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2006 
  6. ^ 1 2 Hay A, Gregory V, Douglas A, Lin Y (29 בדצמבר 2001). "The evolution of human influenza viruses". Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci 356 (1416): 1861–70. PMC 1088562. PMID 11779385. doi:10.1098/rstb.2001.0999. 
  7. ^ "Avian Influenza (Bird Flu)". Centers for Disease Control and Prevention. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2007. 
  8. ^ Kumar, Binod; Asha, Kumari; Khanna, Madhu; Ronsard, Larance; Meseko, Clement Adebajo; Sanicas, Melvin (אפריל 2018). "The emerging influenza virus threat: status and new prospects for its therapy and control". Archives of Virology 163 (4): 831–844. ISSN 1432-8798. PMID 29322273. doi:10.1007/s00705-018-3708-y. 
  9. ^ Atkinson W, Hamborsky J, McIntyre L, Wolfe S, ed. (2007). Epidemiology and Prevention of Vaccine-Preventable Diseases (מהדורה 10th). Washington DC: Centers for Disease Control and Prevention. 
  10. ^ "Avian Influenza (Bird Flu): Implications for Human Disease". Center for Infectious Disease Research & Policy, University of Minnesota. 27 ביוני 2007. בדיקה אחרונה ב-14 בספטמבר 2007. 
  11. ^ Types of Influenza Viruses, the CDC website
  12. ^ Wang TT, Palese P (יוני 2009). "Unraveling the Mystery of Swine Influenza Virus". Cell 137 (6): 983–85. PMID 19524497. doi:10.1016/j.cell.2009.05.032. 
  13. ^ Taubenberger, JK, Morens, DM (אפריל 2009). "Pandemic influenza – including a risk assessment of H5N1". Rev. Sci. Tech. Off. Int. Epiz. 28 (1): 187–202. PMC 2720801. PMID 19618626. doi:10.20506/rst.28.1.1879. 
  14. ^ Fouchier R, Schneeberger P, Rozendaal F, Broekman J, Kemink S, Munster V, Kuiken T, Rimmelzwaan G, Schutten M, Van Doornum G, Koch G, Bosman A, Koopmans M, Osterhaus A (2004). "Avian influenza A virus (H7N7) associated with human conjunctivitis and a fatal case of acute respiratory distress syndrome". Proc Natl Acad Sci USA 101 (5): 1356–61. Bibcode:2004PNAS..101.1356F. PMC 337057. PMID 14745020. doi:10.1073/pnas.0308352100. 
  15. ^ 1 2 Hilleman MR (אוגוסט 2002). "Realities and enigmas of human viral influenza: pathogenesis, epidemiology and control". Vaccine 20 (25–26): 3068–87. PMID 12163258. doi:10.1016/S0264-410X(02)00254-2. 
  16. ^ Potter CW (אוקטובר 2001). "A history of influenza". Journal of Applied Microbiology 91 (4): 572–9. PMID 11576290. doi:10.1046/j.1365-2672.2001.01492.x. 
  17. ^ "Ten things you need to know about pandemic influenza". World Health Organization. 14 באוקטובר 2005. אורכב מ-המקור ב-23 September 2009. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2009. 
  18. ^ Osterhaus AD, Rimmelzwaan GF, Martina BE, Bestebroer TM, Fouchier RA (מאי 2000). "Influenza B virus in seals". Science 288 (5468): 1051–3. Bibcode:2000Sci...288.1051O. PMID 10807575. doi:10.1126/science.288.5468.1051. 
  19. ^ Nobusawa E, Sato K (אפריל 2006). "Comparison of the mutation rates of human influenza A and B viruses". Journal of Virology 80 (7): 3675–8. PMC 1440390. PMID 16537638. doi:10.1128/JVI.80.7.3675-3678.2006. 
  20. ^ Webster RG, Bean WJ, Gorman OT, Chambers TM, Kawaoka Y (מרץ 1992). "Evolution and ecology of influenza A viruses". Microbiological Reviews 56 (1): 152–79. PMC 372859. PMID 1579108. doi:10.1128/MMBR.56.1.152-179.1992. 
  21. ^ Zambon MC (נובמבר 1999). "Epidemiology and pathogenesis of influenza". The Journal of Antimicrobial Chemotherapy. 44 Suppl B (Suppl B): 3–9. PMID 10877456. doi:10.1093/jac/44.suppl_2.3. 
  22. ^ Matsuzaki Y, Sugawara K, Mizuta K, Tsuchiya E, Muraki Y, Hongo S, Suzuki H, Nakamura K (2002). "Antigenic and genetic characterization of influenza C viruses which caused two outbreaks in Yamagata City, Japan, in 1996 and 1998". J Clin Microbiol 40 (2): 422–29. PMC 153379. PMID 11825952. doi:10.1128/JCM.40.2.422-429.2002. 
  23. ^ Matsuzaki Y, Katsushima N, Nagai Y, Shoji M, Itagaki T, Sakamoto M, Kitaoka S, Mizuta K, Nishimura H (1 במאי 2006). "Clinical features of influenza C virus infection in children". J Infect Dis 193 (9): 1229–35. PMID 16586359. doi:10.1086/502973. 
  24. ^ Katagiri S, Ohizumi A, Homma M (יולי 1983). "An outbreak of type C influenza in a children's home". J Infect Dis 148 (1): 51–56. PMID 6309999. doi:10.1093/infdis/148.1.51. 
  25. ^ Hause BM, Ducatez M, Collin EA, Ran Z, Liu R, Sheng Z, Armien A, Kaplan B, Chakravarty S, Hoppe AD, Webby RJ, Simonson RR, Li F (פברואר 2013). "Isolation of a novel swine influenza virus from Oklahoma in 2011 which is distantly related to human influenza C viruses". PLOS Pathogens 9 (2): e1003176. PMC 3567177. PMID 23408893. doi:10.1371/journal.ppat.1003176. 
  26. ^ Sheng Z, Ran Z, Wang D, Hoppe AD, Simonson R, Chakravarty S, Hause BM, Li F (פברואר 2014). "Genomic and evolutionary characterization of a novel influenza-C-like virus from swine". Archives of Virology 159 (2): 249–55. PMC 5714291. PMID 23942954. doi:10.1007/s00705-013-1815-3. 
  27. ^ Collin EA, Sheng Z, Lang Y, Ma W, Hause BM, Li F (ינואר 2015). "Cocirculation of two distinct genetic and antigenic lineages of proposed influenza D virus in cattle". Journal of Virology 89 (2): 1036–42. PMC 4300623. PMID 25355894. doi:10.1128/JVI.02718-14. 
  28. ^ Roossinck, Marilyn J. (2016). "Infectious salmon anemia virus". Virus: An Illustrated Guide to 101 Incredible Microbes. Princeton University Press. עמ' 116–117. ISBN 978-0-691-16696-4. 
  29. ^ Kochs G, Bauer S, Vogt C (2010), "Thogoto virus infection induces sustained type I interferon responses that depend on RIG-I-like helicase signaling of conventional dendritic cells", Journal of Virology 84 (23): 12344–50, PMC 2976394, PMID 20861272, doi:10.1128/jvi.00931-10 
  30. ^ 1 2 Allison AB, Ballard JR, Tesh RB, Brown JD, Ruder MG (2015), "Cyclic avian mass mortality in the Northeastern United States is associated with a novel orthomyxovirus", Journal of Virology 89 (2): 1389–403, PMC 4300652, PMID 25392223, doi:10.1128/JVI.02019-14 
  31. ^ Noda T (3 בינואר 2012). "Native morphology of influenza virions". Frontiers in Microbiology 2: 269. PMC 3249889. PMID 22291683. doi:10.3389/fmicb.2011.00269. 
  32. ^ "International Committee on Taxonomy of Viruses (ICTV)". אורכב מ-המקור ב-2011-03-11. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2011. 
  33. ^ Bouvier NM, Palese P (ספטמבר 2008). "The biology of influenza viruses". Vaccine. 26 Suppl 4: D49–53. PMC 3074182. PMID 19230160. doi:10.1016/j.vaccine.2008.07.039. 
  34. ^ Suarez DL, Spackman E, Senne DA, Bulaga L, Welsch AC, Froberg K (2003). "The effect of various disinfectants on detection of avian influenza virus by real time RT-PCR". Avian Diseases 47 (3 Suppl): 1091–5. PMID 14575118. doi:10.1637/0005-2086-47.s3.1091. 
  35. ^ "Avian Influenza (Bird Flu) Implications for Human Disease. Physical characteristics of influenza A viruses.". CIDRAP - Center for Infectious Disease Research and Policy. University of Minnesota. 
  36. ^ "Flu viruses 'can live for decades' on ice". The New Zealand Herald. Reuters. 30 בנובמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2011. 
  37. ^ 1 2 Wagner R, Matrosovich M, Klenk H (May–Jun 2002). "Functional balance between haemagglutinin and neuraminidase in influenza virus infections". Rev Med Virol 12 (3): 159–66. PMID 11987141. doi:10.1002/rmv.352. 
  38. ^ Lakadamyali M, Rust M, Babcock H, Zhuang X (5 באוגוסט 2003). "Visualizing infection of individual influenza viruses". Proc Natl Acad Sci USA 100 (16): 9280–85. Bibcode:2003PNAS..100.9280L. PMC 170909. PMID 12883000. doi:10.1073/pnas.0832269100. 
  39. ^ Cros J, Palese P (ספטמבר 2003). "Trafficking of viral genomic RNA into and out of the nucleus: influenza, Thogoto and Borna disease viruses". Virus Res 95 (1–2): 3–12. PMID 12921991. doi:10.1016/S0168-1702(03)00159-X. 
  40. ^ Kash J, Goodman A, Korth M, Katze M (יולי 2006). "Hijacking of the host-cell response and translational control during influenza virus infection". Virus Res 119 (1): 111–20. PMID 16630668. doi:10.1016/j.virusres.2005.10.013. 
  41. ^ Nayak D, Hui E, Barman S (דצמבר 2004). "Assembly and budding of influenza virus". Virus Res 106 (2): 147–65. PMID 15567494. doi:10.1016/j.virusres.2004.08.012. 
  42. ^ "Cap Snatching". ViralZone. expasy. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2014. 
  43. ^ Dias A, Bouvier D, Crépin T, McCarthy AA, Hart DJ, Baudin F, Cusack S, Ruigrok RW (אפריל 2009). "The cap-snatching endonuclease of influenza virus polymerase resides in the PA subunit". Nature 458 (7240): 914–8. Bibcode:2009Natur.458..914D. PMID 19194459. doi:10.1038/nature07745. 
  44. ^ Drake J (1 במאי 1993). "Rates of spontaneous mutation among RNA viruses". Proc Natl Acad Sci USA 90 (9): 4171–5. Bibcode:1993PNAS...90.4171D. PMC 46468. PMID 8387212. doi:10.1073/pnas.90.9.4171. 
  45. ^ 1 2 3 Spickler, Anna Rovid (פברואר 2016). "Influenza". The Center for Food Security and Public Health. Iowa State University. עמ' 7. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.