סימה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סימה הלוי (סוקניק))
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

סימה הלוי סוקניק, היא רופאה ישראלית, פרופ' ברפואת עור ומין מייסדת ומנהלת מחלקת עור ומין במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נולדה בתל אביב, בתו של הרופא שמואל סוקניק. סיימה בהצטיינות את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1981 סיימה התמחות ברפואת עור ומין בבית חולים בילינסון בו עבדה כרופאה בכירה ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1986 הקימה את מחלקת עור ומין במרכז הרפואי סורוקה ואת המעבדה לחקר העור בסורוקה ועברה לגור בנגב.

בשנת 1996 הוזמנה להיות פרופסור־אורח במחלקה לדרמטולוגיה באוניברסיטת ייל.

בשנים 19972000 שימשה סגנית יושב ראש החטיבה הפנימית בסורוקה ובשנים 20012004 כיהנה כיושבת ראש ועדת החינוך של האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין ונשיאת האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין.

היא חברה בוועדות מקצועיות של המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (ועדת הבחינות של רפואת עור ומין, ועדת בדיקה של המועצה המדעית להכרה בהתמחות), חברה במערכות עיתונים מדעיים רפואיים בישראל ומחוצה לה, סוקרת מאמרים מדעיים והצעות מחקר, יושבת ראש כנסים מדעיים, וחברה בוועדות מארגנות ומדעיות של כנסים מדעיים בישראל ומחוצה לה.

אחיה, פרופ' שאול סוקניק, היה מומחה בראומטולוגיה, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים סורוקה, שימש כיושב ראש חטיבת הפנימיות בבית החולים ויושב ראש האיגוד הישראלי הארצי לראומטולוגיה. הייתה נשואה לפרופ' יונתן הלוי מנהל המרכז הרפואי שערי צדק ולהם שני ילדים משותפים.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא המחקר העיקרי בו מתמקדת הלוי הוא תגובת העור לתרופות, הכולל גילוי רגישות לתרופות. תבחינים מעבדתיים המתבססים על שחרור ציטוקינים, באמצעות מחקר קליני ומחקר אפידמיולוגי.

נושאי מחקר נוספים בהם מתמקדת הלוי הם טיפול אקלימי של פסוריאזיס בים המלח, ריפוי פצע ודלקת עור ממגע.

פרסומים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלוי פרסמה כ־200 פרסומים מדעיים, מרביתם בעיתונות בינלאומית יוקרתית, ופרקים בספרים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 זכתה הלוי בפרס על מפעל חיים מטעם ICSA2015 באירוע שנערך בוונקובר, קנדה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימה הלוי באתר המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]