סינקרטיזם

סינקרטיזם (ביוונית: Συγκρητισμός, סינקרטיסמוס פירושו "איחוד קהילות כרתים") הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות. השימוש במונח זה רווח בייחוד בקשר לניסיון למזג וליצור אנלוגיות בין כמה מסורות שבמקורן נוצרו במקומות שונים, בעיקר בתאולוגיה ובמיתולוגיה של דת, ובכך לטעון לקיומו של בסיס משותף. דוגמה מודרנית לסינקרטיזם אפשר לראות בדת הקנדומבלה בברזיל בעלת הסממנים הפגאניים שמקורה אפריקני, אבל מאמיניה רואים עצמם גם כנוצרים קתולים לכל דבר. דוגמה מודרנית נוספת היא דת הקאו דאי בווייטנאם המשלבת בין דתות מזרחיות ומערביות שונות.

אלכסנדר הגדול ניסה ליצור דת ממוזגת, הדת ההלניסטית. המיזוג התבטא בשילוב בין הדת היוונית לדתות המזרח כמו במציאת קווי דמיון בין משפחות האלים והתכונות של מרכיביהם ^{[דרוש מקור]}. כך יצא שהתפתחו זהויות מהותיות וחיצוניות בין אלי יוון ודמויות מן המיתולוגיה היוונית לבין אלו שבמזרח.

סינקרטיזם ביהדות

סינקרטיזם ביהדות היה תופעה דתית בתקופת בית ראשון שמשתקף בתנ"ך ובממצאים ארכאולוגיים מהתקופה, המעידים על עבודה של אלים נוספים במקביל לעבודת אלוהי ישראל. הנביאים, חז"ל והוגים יהודיים אחרים התנגדו לסינקרטיזם בכל תוקף, וחשבו שהדרך הנכונה היא להאמין ולעבוד את אלוהי ישראל לבדו.

דוגמאות לתיעוד סינקרטיזם בתנ"ך אפשר לראות בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ד': "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו היטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים"; ובהמשך הפסוק נכתב: "ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוהיו כלבב דוד אביו". בספר מלכים א', פרק י"ח דורש אליהו מהעם להפסיק לדלג מאמונה לאמונה והוא יוצא כנגד התפיסה הזאת. ככלל, ספר מלכים הוא פולמוס כנגד הסינקרטיזם. נאום המחבר מביע את היחס של ה' לסינקרטיזם שרווח בממלכת יהודה ובממלכת ישראל.

בחפירות שנעשו על ידי אוניברסיטת ת"א בכונתילת עג'רוד נמצאה חצר פנימית ובתוכה חרסים עם כתובות בכתב עברי עתיק המתוארכות למאות תשיעית-שמינית לפנה"ס. על אחד הקירות נמצא מעל ציור (ציור א') כתב עברי עתיק: "ברכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו". לפי הפירוש, הכוונה היא לאלה אשרה, הכתובת משקפת פולחן סינקרטיסטי של האלים כבני זוג.

בתקופת מלכותו של חזקיהו חל שינוי תפיסתי דתי ביחס לסינקרטיזם. חזקיהו ערך רפורמה דתית על ידי ביטול כל הבמות ועבודת האלילים השונים, והחליפם בקיום פולחני מרוכז במקדש בירושלים, "הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן". בנו של חזקיהו, המלך מנשה, ביטל את הרפורמה של אביו והשיב את הפולחן הסינקרטי על כנו, וזה התקיים עד חורבן בית המקדש הראשון ואף תקופה מסוימת מעבר לו.

ראו גם

• יזידים
• סיקיזם

קישורים חיצוניים

• סינקרטיזם, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• סינקרטיזם (דת), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.