מלקרת
 | |
| דמותו של מלקרת על חצי שקל צורי | |
| כינוי | בעל צור |
|---|---|
| תרבות | פיניקים, כנענים, קרתחדשתים |
| אלים מקבילים | הרקלס |
.jpg)
מלקרת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור. השם מלקרת הוא קיצור של "מלך־קרת", מלך העיר.[1] אחד משמותיו האחרים היה בעל צור.[2] מלקרת נחשב לאבי יורדי הים.[3] בתכונותיו ובפולחנו הוא היה דומה או זהה לבעל הכנעני.
במיתולוגיה ובהיסטוריוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלקרת הקביל להרקלס היווני.[4] הרודוטוס הזכיר בכתביו את "הרקלס הצורי", הוא מלקרת.[5] הוא סיפר שכהני מלקרת בצור העידו לו שכשהעיר נוסדה בסביבות 2,700 לפנה"ס, נוסד גם מקדש מלקרת־הרקלס בעיר.[6] בתאסוס הקדומה, שנוסדה על־ידי פיניקים שנסעו בחיפוש אחר אירופה ובראשם תאסוס (אנ') הפיניקי, הוקם מקדש למלקרת בו נעבד, וכל זה קרה לפני ימיו של הרקלס אמפיטריאון.[6] בכך, לדברי הרודוטוס, נבדל הרקלס האל, הוא מלקרת, שקורבנותיו מוקרבים לו כבן אלמוות, מהרקלס בן התמותה, שקורבנותיו מוקרבים לו כגיבור מת.[6] פאוסניאס סיפר גם הוא שאנשי תאסוס הם ממוצא פיניקי, ואנשי האי סיפרו לו שבעבר עבדו הרקלס זהה לזה שהצורים עובדים, אך לאחר שנכללו בין היוונים אימצו את פולחן הרקלס בן אמפיטריאון.[7]
פאוסניאס הוסיף שבעיר אריתראי (אנ') היה מקדש עתיק ביותר להרקלס, בו פסל הרקלס לא היה דומה לפסלים יווניים אלא לפסלים "מצריים", והאל הגיע לאותו מקום על דוברת עץ מהעיר צור, שעוד נמצאת במקדש.[8] אותו הרקלס אולי נקרא "הרקלס מהדקטילים האידאיים (אנ')" שהיו לו מתחמי קודש באריתראי ובצור.[9]
בממצא הארכאולוגי והאפיגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי שלטון בית תלמי על קפריסין היה בלפט מקדש למלקרת, כפי שמעידה כתובת על מצבה שנמצאה באתר.[10] לאל נידרו הקיפוסים של מלקרת ממלטה. העיר צ'פלו שבסיציליה נקראה על־ידי הפיניקים שיישבו אותה "רש מלקרת", כלומר "הראש המוקדש למלקרת",[11] ועל מטבעות היישוב היווני בעיר נמצאה דמותו של הרקלס.[12]
כאשר יסדו יורדי־הים הצורים את העיר קרתחדשת בצפון אפריקה הפך מלקרת לאל מרכזי בעיר ועל שמו נקרא בין היתר חמלקרת ברקה, אביו של חניבעל. גם השם בומילקר (בפיניקית: בדמלקרת)[13] נגזר משמו של האל. לפי הופעתו בשמות תאופוריים הוא נעבד גם בכתיון,[14] מטוא (אנ'),[15] אנטס (אנ'),[16] אולביה,[17] אביניון,[18] איביזה,[19] קרתחדשת,[20] קונסטנטין,[21] לפטיס מגנה[22] ומכתר (אנ').[23]
בהריסות הרומאיות בבורייג' (7 ק"מ מצפון לחלב) נמצאה מצבה (Melqart stele) עם תבליט אל וכתובת ארמית, לפיה את המצבה נדר "בר הדד מלך ארם" ל"מלקרת אדונו", בסגנון דומה לכתובות נדר פיניקיות.[24][25] יש המייחסים את הכתובת לבן־הדד הראשון,[26] אולם פירוש זה שנוי במחלוקת.[27]
לפי חלק מהחוקרים, שמו של האל (בצורה האכדית Mi-il-qar-tu) נזכר בחוזה שנכרת בין אסרחדון למלך צור בעל הראשון (Esarhaddon's Treaty with Ba'al of Tyre), בין האלים שבשמם מקלל אסרחדון את המלך המורד בו;[28] אולם שתי האותיות האחרונות (-qar-tu) מטושטשות ואינן וודאיות.[29]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- René Dussaud, Melqart, Syria. Archéologie, Art et histoire 25, 1946, עמ' 205–230 doi: 10.3406/syria.1946.4467
- Denis Van Berchem, Sanctuaires d'Hercule-Melqart. Contribution à l'étude de l'expansion phénicienne en Méditerranée, Syria 44, 1967, עמ' 73–109; Denis Van Berchem, Sanctuaires d'Hercule-Melqart (suite et fin), Syria 44, 1967, עמ' 307–338
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלקרת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 189
- ^ KAI 47: הקיפוסים של מלקרת
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 148
- ^ ראו הקיפוסים של מלקרת – נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 125
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 160
- ^ 1 2 3 הרודוטוס, היסטוריות, 2.44 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 5, פרק 25, פסקה 12–13 (5.25.12–5.25.13)
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 7, פרק 5, פסקה 5 (7.5.5)
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 9, פרק 27, פסקה 8 (9.27.8)
- ^ KAI 43
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 311
- ^ Kephaloidion, Sicily, ancient coins index with thumbnails - WildWinds
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 260
- ^ KAI 36
- ^ KAI 296, 297
- ^ KAI 299
- ^ KAI 68
- ^ KAI 70 (הכתובת הפיניקית מאביניון)
- ^ KAI 72
- ^ KAI 77, 81, 85, 90, 96
- ^ KAI 110
- ^ KAI 119, 122, 127, 129, 130
- ^ KAI 145
- ^ Wayne T. Pitard, The Identity of the Bir-Hadad of the Melqart Stela, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1988, עמ' 3–21 doi: 10.2307/1356783
- ^ KAI 201
- ^ W. F. Albright, A Votive Stele Erected by Ben-Hadad I of Damascus to the God Melcarth, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1942, עמ' 23–29 doi: 10.2307/1355460
- ^ K. A. Kitchen, On the reliability of the Old Testament, Grand Rapids, Mich.: W.B. Eerdmans, Pbk. ed, 2006, מסת"ב 978-0-8028-0396-2
- ^ SAA 02 005. Esarhaddon’s Treaty with Baal, King of Tyre באתר Open Reachly Annotated Cuneiform Corpus (ORACC), מתוך Simo Parpola and Kazuko Watanabe, Neo-Assyrian Treaties and Loyalty Oaths (State Archives of Assyria, 2), 1988
- ^ S. Langdon, A Poenician Treaty of Assarhaddon: Collation of K. 3500, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 26, 1929, עמ' 194
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד (וסת'־בעל) • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות | |
| כתבים דתיים | שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת | |
| פולחן | במות • תרפים • מצבה • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב | |
| הנהגה דתית | כהנים • קדשים | |
