סלאבישה ויינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלאבישה ויינר
Славиша Вајнер
סלאבישה ויינר
סלאבישה ויינר
לידה 27 ביוני 1903
נובי וינודולסקי, דלמטיה, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
נהרג 21 בינואר 1942 (בגיל 38)
סמוך לכפר פיינובאץ, ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה  ממלכת יוגוסלביה הכבושה
כינוי צ'יצ'ה (Чича מסרבית: "הדוד הזקן")
השכלה אוניברסיטת בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הפרטיזנים היוגוסלבים
תקופת הפעילות 19411942
דרגה קפיטאן
תפקידים בשירות
הפרטיזנים היוגוסלבים: מפקד יח' הפרטיזנים באזור רומאנייה צפונית לסרייבו
עיטורים
גיבור יוגוסלביה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סלאבישה ויינרסרבו-קרואטית: Slaviša Vajner, בסרבית קירילית: Славиша Вајнер; ‏27 ביוני 1903, נובי וינודולסקי, דלמטיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 21 בינואר 1942, סמוך לפיינובאץ, ממלכת יוגוסלביה הכבושה) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה אשר נהרג בקרבות לשחרור יוגוסלביה. ב-1944 זכה לעיטור גיבור יוגוסלביה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאבישה ויינר נולד בכפר נובי וינודולסקי ורכש השכלה תיכונית בעיירה קופריבניצה. הוא למד הנדסה באוניברסיטת זאגרב והיה פעיל בקרב חוגי המפלגה הקומוניסטית. במהלך שנות ה-30 עבד בסרייבו וכיהן כיושב ראש אגודת המהנדסים בעיר. ב-1940, הפך לחבר מן המניין במפלגה הקומוניסטית. במהלך מלחמת העולם השנייה, באפריל 1941, עם כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הצטרף ויינר לכוחות הפרטיזנים היוגוסלבים ונשלח לאזור רומאנייה(אנ') כדי לארגן כוח פרטיזנים במקום.

הוא פיקד על יח' הפרטיזנים בקרבות באזור בוסניה ובהמשך שרת במטה הכללי של כוחות הפרטיזנים באזור בוסניה. תעוזתו בקרבות הוציאה את שמעו למרחוק והוא נודע בכינויו "הזקן מרומאנייה". ב-21 בינואר 1942, בסמוך לכפר פיינובאץ הותקפו כוחות הפרטיזנים ובכללם חברי המטה הכללי בבוסניה על ידי כוחות גרמניים עדיפים. 59 פרטיזנים נהרגו, סלאבישה ויינר נפצע קשה ושם קץ חייו כדי לא ליפול בשבי הגרמנים. בהמשך, אותרו שרידי גופתו והוא נקבר בסרייבו. סלאבישה ויינר הפך לגיבור עממי והונצח בשירים ובקטעי עיתונות שונים.[1]

ב-25 בנובמבר 1944 זכה לעיטור גיבור יוגוסלביה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזקן מהרי רומאניה, באתר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות, אוחזר ב-22 באוגוסט 2014.