אסתר עובדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסתר חיים אהרן עובדיה
Estreya Ovadia.jpg
אסתר עובדיה
לידה 25 בדצמבר 1923
ביטולה, ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1944 (בגיל 20)
קיימאקצאלאן, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ביטולה
כינויים נוספים מָרָה
ידועה בשל היותה פרטיזנית
עוטרה בתואר "גיבורת יוגוסלביה"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר ("אסתריה") עובדיהמקדונית: Естреја Овадија;‏ 25 בדצמבר 1923, ביטולה, ממלכת יוגוסלביה26 באוגוסט 1944, קיימאקצאלאן, ממלכת בולגריה) הייתה פרטיזנית יהודייה, חברת השומר הצעיר ובהמשך חברת תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. לאחר כיבוש מקדוניה בידי הבולגרים הצטרפה לכוחות הפרטיזנים, התקדמה לדרגת קומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים ונהרגה בקרב מול הצבא הבולגרי בפסגת קיימאקצאלאן. אסתר עובדיה אשר כינויה המחתרתי היה "מָרָה" הפכה לגיבורה לאומית ביוגוסלביה ולאחד מסמלי המאבק החמוש נגד הכיבוש הבולגרי והגרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר עובדיה נולדה בביטולה (מונאסטיר) למשפחה קשת יום. היא עבדה ככובסת במקביל ללימודיה בבית הספר היסודי והצטרפה לקן תנועת השומר הצעיר בעירה. ב-1938 בסיוע ארגון ויצו, נשלחה ללימודי מקצוע בבלגרד בירת הממלכה ובה הושפעה מחוגי השמאל הפוליטי, עד שהצטרפה לתנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית. ב-1941 לאחר כיבוש יוגוסלביה בידי גרמניה הנאצית ומסירת מקדוניה לחזקת בולגריה בשל הצטרפותה להסכם התלת-צדדי, שבה אסתר לביטולה והצטרפה למחתרת שפעלה בעירה. היא חמקה ממעצר והצטרפה לכוחות הפרטיזנים.

ב-11 במרץ 1943 ביצעו הבולגרים אקציה בביטולה ועצרו 3,296,[1][2] מיהודי ביטולה וכלאו אותם במחנה המעבר מונופול שהוקם בתוך מפעל לטבק בסקופיה. מקצת מיהודי העיר נמלטו לפני האקציה לאלבניה. ב-29 במרץ נשלחו יהודי העיר והאזור ישירות למחנה ההשמדה טרבלינקה. עובדיה הצליחה להימלט מהאקציה ומצאה ביחד עם חברתה ז'מילה קולונומוס, מסתור בביתו של סטויאן-בוגויה סיליאנובסקי שהיה בעל חנות לממכר טבק בעיר. לימים העניק ארגון יד ושם לסיליאנובסקי את עיטור חסיד אומות העולם.[3]

גדוד הפרטיזנים בו לחמה אסתר ניהל קרבות שונים מול חיילי הצבא האיטלקי, הבולגרי והוורמאכט והסב אבידות כבדות יחסית לכוחות השונים. בינואר 1944 מונתה אסתר לקומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים. במרץ 1944, תקפה חטיבת פרטיזנים ובכללה גדודה של אסתר את תחנת הרכבת בעיירה ריסטובאץ הסמוכה לווראניה, הצליחה לכובשה ולפגוע קשות בכוחות הבולגרים והגרמניים שהגנו על המקום. פעולותיה של אסתר עובדיה בקרב זה הוציאו את שמעה למרחוק. ב-26 באוגוסט 1944, בעת הסתערות כוח פרטיזנים על עמדות הצבא הבולגרי בפסגת קיימאקצאלאן, נפגעה אסתר מכדור בראשה ונהרגה במקום.

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר עובדיה הפכה גיבורה לאומית ביוגוסלביה והונצחה בכתבים ובשירים עממיים שנכתבו לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-11 באוקטובר 1953 העניק לה נשיא יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו את עיטור "גיבורת יוגוסלביה". רחוב ברמת בית הכרם בירושלים מנציח את שמה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הרחוב על שם אסתר עובדיה בירושלים
פרוטומה של אסתר עובדיה בעיר ביטולה, מקדוניה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר עובדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 124.
  2. ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
  3. ^ סטויאן-בוגויה סיליאנובסקי, באתר יד ושם.