סלבדור סגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המצבה על קברו של סגי

סלבדור סגי רובינט (קטלאנית: Salvador Seguí Rubinat;‏ 1886 - 10 במרץ 1923) מנהיג מתון בארגון האנרכו-סינדיקטי (ה-CNT) בקטלוניה שבספרד.

סגי נולד בליידה ונאלץ לצאת לעבודה בגיל צעיר. הוא עבד כצבע של בתים ונודע בכינוי "ילד הסוכר". סגי הושפע מכתבי ניטשה ונודע כרטוריקן מעולה וכריזמטי[1]. נתמנה למזכיר איגוד פועלי הבניין של ברצלונה וארגן ספריה ופעילות תרבותית עבור הפועלים. סגי היה סינדיקליסט, אך האמין באחדות של כל הפועלים ותמך בשנת 1910 בחזית משותפת עם הארגון הסוציאליסטי UGT. בשנים 1916 ו-1917 ניהל שיחות לשיתוף פעולה עם ה-UGT. מצד שני, סגי תמך בעצמאות ארגוני הפועלים ממפלגות פוליטיות ופעל בכיוון זה נגד מפלגתו הרדיקלית של אלחנדרו לרו והאנרכיסטים הממוסדים. סגי התנגד לפעולות טרור של עמיתיו האנרכיסטים. סגי היה קטלאני לאומי, וטען שעל הפועלים לעמוד לצידם של עמים הדורשים אוטונומיה או עצמאות מספרד.

במרץ 1919 הוא היה זה שקרא לעובדים לחזור לעבודה לאחר השביתה הכללית בברצלונה לאור ההסכמות שהושגו עם המושל האזרחי של העיר. הפרת ההסכמות לגבי שחרור העצורים על ידי הצבא הביאה לירידה בכוחו בארגון ה-CNT ולעליית כוחם של הקיצוניים בארגון. עם זאת, בדצמבר 1922 הוא נתמנה למזכיר הכללי של ה-CNT, וזכה לביקורת מצד אנרכיסטים טהורים על קשריו עם פוליטיקאים בשמאל הפוליטי הקטלני.

סגי נרצח ב-10 במרץ 1923, בהוראתו של מושל קטלוניה מרטינז אנידו[2]. לאחר מותו דמותו הועלתה על נס על ידי מספר מפלגות בשמאל של ספרד, שכל אחת טענה לקרבה רעיונות אליו, גם אם בחייו הם בקרו אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלבדור סגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]