סלעית חלודת זנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסלעית חלודת זנב
סלעית חלודת זנב
סלעית חלודת זנב
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: סלעית
מין: סלעית חלודת זנב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Oenanthe moesta
ליכטנשטיין, 1823
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלעית חלודת הזנב (שם מדעי: oenanthe moeste) היא מין של ציפור שיר מהסוג סלעיות שבמשפחת החטפיתיים המצויה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, לרבות בישראל.

בנוסף לשמה הלטיני, מתווספים לה עוד שני שמות: "buff rumped wheatear" ו"red rumped wheatear"- היכול להשתייך גם לסלעית קירגיסטנית. אורכה הוא 15–18 ס"מ ומשקלה 20–24 גרמים, ולמרות משקלה הקטן היא גדולה בהרבה משאר הזנים המערביים הרגילים.[2]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הוא 15- 18 ס"מ ומשקלה 20- 24 גרמים. רוחב כנפיה הוא 25- 29 ס"מ והיא גדולה בהרבה משאר הזנים המערביים הרגילים. צבע ראשה חום בהיר וגחונה לבן. גבו, גרונו ולחייו של זכר הסלעית שחורים וראשו, עורפו וגחונו לבנים, בניגוד לגבה, לראשה ולעורפה של הנקבה, שצבעם חום חלודי-אפרפר. צבעה של זנב הסלעית הוא חום חלודי עד שחור המשמש כסימן ההיכר של הציפור, זאת ניתן לראות בשמה- סלעית חלודת זנב.[3]

קינון ודגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלעית דוגרת בחורים עזובים של מכרסמים או במדרונים. היא יכולה לדגור על ארבע ביצים בסך הכל. גם מחוץ לעונת הדגירה היא שומרת על טריטוריה גדולה.[3]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 הסלעית נפוצה באזורי מדבר סוריה עד צפון סיני. על פי חוקר הטבע הנרי טריסטרם, הסלעית דוגרת במדבר יהודה ובצפון הנגב. היא נמנעת ממקומות יבשים למדי, ואוהבת לחיות באזורים שטוחים, ובעיקר באזורים שוממים ומלוחים[4]3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלעית חלודת זנב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סלעית חלודת זנב באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ the Internet Bird Collection | HBW Alive, www.hbw.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 לכסיקון זואולוגי- מנחם דור, דביר, 1964
  4. ^ לכסיקון החיי והצומח / כרך 2, משרד הביטחון, 1995