סמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטאדט
סמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטאדט (בגרמנית: Internationale Ferienkurse für Neue Musik, Darmstadt) החל בשנת 1946 ביוזמתו של ווֹלפגנג שְטֵיינֵקֶה (Wolfgang Steinecke) והתקיים מדי שנה עד 1970 ולאחר זאת מדי שנתיים. הסמינר עוסק בהוראת הלחנה ופרשנות וכולל ביצועי בכורה של יצירות חדשות. אחרי מות שטיינקה, בשנת 1961, עבר ניהול הקורסים לידי ארנסט תומאס (1962-81), פרידריך הומל (1981-94), סולף שאפר (1995-2009) ותומאס שאפר (מ-2009). הודות לקורסים אלה, דרמשטאדט היא כיום מרכז ראשי למוזיקה מודרנית, בעיקר למלחינים גרמנים.
מרצים רבים ידועי-שם הופיעו בדרמשטאדט, בהם תאודור אדורנו, מילטון בביט, לוצ'אנו בריו, פייר בולז, ג'ון קייג', כריסטוף קאסקל, מורטון פלדמן, וולפגנג פורטנר, סברינו גאצלוני, אלואיס הבה, הנס ורנר הנצה, הרמן הייס, רודולף קוליש, אלואיס קונטרסקי, ארנסט קרנק, רנה לייבוביץ, ג'ורג' ליגטי, ברונו מאדרנה, אוליבייה מסייאן, לואיג'י נונו, זיגפריד פאלם, אנרי פוסר, היינץ רהפוס, וולפגנג ריהם, הרמן שרכן, אדוארד שטוירמן, קרלהיינץ שטוקהאוזן, דייוויד טיודור, אדגר וארז, מאוריציו קאגל, פרידריך וילדגאנס ויאניס קסנאקיס (תומאס ושליצר 2001).
בשנות החמישים המאוחרות וראשית שנות השישים של המאה ה-20 הייתה אווירת הקורסים טעונה בחוסר עניין מודגש מצד כמה מחסידיו הקנאים של פייר בולז בכל מוזיקה שלא עלתה בקנה אחת עם השקפותיו המודרניות ללא פשרה - "השיעבוד למפלגה" של "אורתודוקסיית הקליקה" ה"כיתתית", במילים של ד"ר קורט הונולקה, שנכתבו בשנת 1962, במאמץ "לשכנע את הציבור, שהמוזיקה המתקדמת ביותר של ימינו הייתה לא יותר משיגיון שבישלה חבורת קושרים תועת-דרך, שאסרה מלחמה על מוזיקה אמיתית" (בהמר 1987, 43). מצב זה הביא לשימוש בביטוי אסכולת דרמשטאדט (שטבע במקור לואיג'י נונו בשנת 1957 (1975, 30) כדי לתאר את המוזיקה הסריאלית שכתבו אז הוא עצמו ומלחינים אחרים כמו בולז, מאדרנה, שטוקהאוזן, בריו ופוסר כמונח של שינוי לרעה, במשמעות של מוזיקה "מתמטית", מבוססת על כללים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Attinello, Paul, Christopher Fox, and Martin Iddon (eds.). 2007. Other Darmstadts. Contemporary Music Review 26, no. 1 [thematic issue].
- Boehmer, Konrad. 1987. “The Sanctification of Misapprehension into a Doctrine: Darmstadt Epigones and Xenophobes”. English translation by Sonia Prescod Jokel. Key Notes 24:43–47.
- Borio, Gianmario, and Hermann Danuser. 1997. Im Zenit der Moderne. Die Internationalen Ferienkurse für Neue Musik Darmstadt 1946-1966. Geschichte und Dokumentation. 4 vols. Rombach Wissenschaft: Reihe Musicae 2. Freiburg im Breisgau: Rombach. ISBN 3-7930-9138-4
- Donin, Nicolas, and Jonathan Goldman. 2005. Souvenirs de Darmstadt: Retour sur la musique contemporaine du dernier demi-siècle Circuit 15, no. 3 [thematic issue].
- Döring, Gerd. 2008. "Experimentelle Klangbastler: 44. Internationale Ferienkurse für Neue Musik in Darmstadt". Allgemeine Zeitung (25 July).
- Nono, Luigi. 1975. Texte, Studien zu seiner Musik. Edited by J. Stenzl. Zürich and Freiburg im Breisgau: Atlantis.
- Thomas, Ernst, and Wilhelm Schlüter. 2001. "Darmstadt". The New Grove Dictionary of Music and Musicians, second edition,eited by Stanley Sadie and John Tyrrell . London: Macmillan Publishers.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטאדט