סמפור (רכבת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיז סמפורים בתצוגה במוזיאון רכבת ישראל. שתי הזרועות העליונות מתייחסות לתנועה רכבות בשתי מסילות החולפות בתחנה. הזרוע התחתונה (עם עיגול) מיועדת לפעולות עיתוק רכבות בתוך התחנה. הזיז הותקן בתחנה בשנות ה-30 והיה בשימוש עד לשנת 1994
סמפור בתחנת הרכבת הוותיקה "מרילונד" (Marielund) בשבדיה

סֶמָפוֹריוונית: (σῆμα (sêma - סימן, ‏ (φορέω (phoreó- לשאת) הוא מתקן מכני המיועד לתת לנהגי רכבת הוראות נסיעה משתנות באופן חזותי. זהו אחד מהאמצעים הראשונים שפותחו לשליטה ובקרה על תנועת רכבות והוא נמצא בשימוש מאמצע המאה ה-18 ועד לימינו, למרות שבמערכות רכבות מודרניות הוא מוחלף במערכות איתות אלקטרוניות כגון סימנורים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמפור נמצא בדרך כלל על עמוד בצד המסילה והוא מורכב משני חלקים:

  • זרוע עם צבע בולט (בדרך כלל אדום ולבן) שהזווית שלה ביחס לעמוד יכולה להשתנות.
  • זוג עדשות צבעוניות הנמצאות בסמוך לציר של הזרוע ותנועת הזרוע מזיזה אותן ביחס למקור אור הנמצא מאחוריהן כך שהאור משנה את צבעו.

הזרוע משמשת לסימון בשעות היום והאורות הצבעוניים בשעות הלילה כאשר קשה לראות את הזרוע. בעבר, הפעלת הסמפור בוצעה על ידי מערבת מנופים וכבלים שנשלטה ממבנה איתות שעמד בסמוך ומקור התאורה של הסמפור היה מנורת נפט או שמן. אופן פעולה זה דרש נוכחות מתמדת של איש מקצוע (אתת) בסמוך לכל סמפור לאורך רשת המסילות. כיום ניתן לשלוט בסמפורים מרחוק באמצעות מנועים חשמליים ונורות חשמליות מחליפות את מנורות הלהבה הפתוחה.

קיימים שני סוגים עיקריים של סמפורים:

  • סמפור רביע תחתון - זרוע הסמפור יכולה להיות ניצבת לעמוד או להצביע כלפי מטה.
  • סמפור רביע עליון - זרוע הסמפור יכולה להיות ניצבת לעמוד או להצביע כלפי מעלה.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני סוגי הסמפורים הסימון המקובל הוא שכאשר הזרוע ניצבת לעמוד על הרכבת המגיעה לסמפור לעצור במקומה וכאשר הזרוע נוטה מעלה או מטה ניתן להמשיך בדרך. האור שיראה הסמפור יהיה בהתאמה אדום או ירוק. בעבר היה גם שימוש בסמפורים בהם לזרוע היו שלושה מצבים ביחס לעמוד:

  • ניצב - עצור!
  • 45° (כלפי מעלה או כלפי מטה על פי סוג הסמפור) - המשך בזהירות (במהירות מוגבלת).
  • מקביל - המשך.

כיום רוב הסמפורים הם בעלי שני מצבים בלבד ולשם הגבלת מהירות או אזהרה ניתן להשתמש בסמפור בצבע שונה (בדרך כלל צהוב) בצרוף עם סמפור רגיל (אם יש מצב בו נדרשת עצירה מלאה) או בלעדיו.

בנוסף, קיימים סמפורים לצורכי עיתוק בתחנות רכבת ולהם בדרך כלל זרועות קצרות יותר עם סימון מיוחד להבחנה מהסמפורים של הקו הראשי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת ישראל ירשה את מערכת האיתות של הרכבת המנדטורית שכללה סמפורים מסוג רביע תחתון. המערכת הייתה בשימוש עד לשנות ה-90 ואז הוחלפה בהדרגה על ידי מערכת איתות אלקטרונית המשתמשת בסימנורים.