מוזיאון רכבת ישראל
 |
|
| מידע | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לתחבורה |
| שנת ההקמה | 1983 |
| כתובת | תחנת הרכבת חיפה מזרח |
| בעלות | רכבת ישראל |
| קואורדינטות | 32°48′40″N 35°00′24″E / 32.811191666667°N 35.006711111111°E קואורדינטות: 32°48′40″N 35°00′24″E / 32.811191666667°N 35.006711111111°E |
| מוזיאון רכבת ישראל | |
|
(למפת חיפה רגילה)
 מוזיאון רכבת ישראל
|
|
 |
|
מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון הרכבת הלאומי בישראל. המוזיאון נמצא בבעלות רכבת ישראל וממוקם בתחנת הרכבת חיפה מזרח. תחנה זו הייתה בעבר תחנת הרכבת העיקרית בחיפה והיום אין בה עוד תנועת נוסעים. המוזיאון נפתח בחודש מרץ 1983 כיוזמה של מנכ"ל הרכבת דאז, צבי צפריר, ומר אילן פלקוב מנהלו הראשון של המוזיאון.
המוזיאון נמצא משני עבריו של מגרש המסילות בתחנת חיפה מזרח והמעבר מחלק אחד של המוזיאון למשנהו מתאפשר על גבי גשר להולכי רגל, ממנו ניתן לצפות על תנועת הרכבות ואף על חלקים מן העיר חיפה. בעבר שכנו במקום גם משרדי הנהלת רכבת ישראל שעברו אל תחנת הרכבת - תל אביב מרכז.
תוכן עניינים
אוספי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מציג את ההיסטוריה של התחבורה המסילתית בישראל ובמדינות השכנות החל מתחילתה בשנת 1892. למיקומו של המוזיאון חשיבות היסטורית, המבנה בו מוצג ציוד נייד שימש בעבר כמוסך קטרים של הרכבת החיג'זית, אשר פעלה במקום החל משנת 1905 ואילו המבנה בו מוצגים קטנים יותר, שימש בעבר כאחד המחסנים בתחנת הרכבת בימי השלטון העות'מאני. במוזיאון אוספים של ציוד נייד כולל קרונות, קטרים וציוד הנדסי, שלטי רכבות, כרטיסי רכבות מתקופות שונות, אוסף בולי רכבות, ועוד. חלק מן התצוגות במוזיאון נמצאות במבנים וחלקם בחצרות המוזיאון. למוזיאון ספריה הכוללת ספרות מגוונת בנושאי הרכבת.
מוצגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרון נוסעים מס' 98. הקרון נבנה באנגליה בשנת 1922 עבור קציני הרכבת המנדטורית ואורחים חשובים. הוא שימש בין היתר את הקיסר היילה סלאסי מאתיופיה, את המלכה אליזבת מבלגיה ואת וינסטון צ'רצ'יל (לימים ראש ממשלת בריטניה).
- קרון אמבולנס מס' 4720, שימש בעת מלחמת העולם הראשונה את הצבא המלכותי הבריטי להעברת חיילים פצועים. הוא נבנה בבלגיה בשנת 1893 עבור הרכבת המצרית.
- קטר קיטור מס' 10 מדגם 0-6-0 המיועד למסילה צרה, הוא קטר הקיטור האחרון שנותר בישראל. הקטר נבנה על ידי חברת קראוס בגרמניה ושימש לעיתוק רכבות ברכבת החיג'זית.
- קטר דיזל-הידראולי מס' 212 מתוצרת חברת אסלינגן הגרמנית. נועד בעיקר לעבודות עיתוק רכבות.
- שני מנופי קיטור מימי המנדט הבריטי ששימשו להרמת קטרים שנשמטו מן המסילה.
- קטר מס' 102 מתוצרת SAFB הבלגית, מראשוני קטרי הדיזל בישראל.
- קטר מס' 163 מדגם G-16, מתוצרת ג'נרל מוטורס, היה בבעלות הרכבת המצרית עד למלחמת ששת הימים, אז נפל שלל והועבר לשירות רכבת ישראל.
- טנדר של קטר קיטור P-class משנת 1935.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוזיאון רכבת ישראל |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל רכבת ישראל | ||
 |
פורטל חיפה | ||
- על המוזיאון, באתר רכבת ישראל
- רכבת מלאה בהפתעות, מאמר התרשמות וגלריית תמונות
