מוזיאון רכבת ישראל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לתחבורה |
| כתובת | חטיבת גולני 1, תחנת הרכבת חיפה מזרח |
| מיקום |
חיפה  |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | רכבת ישראל |
| מפעיל |
רכבת ישראל |
| מנהל | חן מלינג |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1983 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1983 |
| קואורדינטות | 32°48′40″N 35°00′24″E / 32.811191666667°N 35.006711111111°E |
| מוזיאון רכבת ישראל | |
|
(למפת חיפה רגילה)   מוזיאון רכבת ישראל | |
  | |
מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון הרכבת הלאומי בישראל. המוזיאון נמצא בבעלות רכבת ישראל וממוקם בתחנת הרכבת חיפה מזרח. תחנה זו הייתה בעבר תחנת הרכבת העיקרית בחיפה, והיום אינה פעילה לתנועת נוסעים. באירועים מיוחדים מופעלת רכבת המוזיאון, המורכבת מקרונות מו-דו ספרדיים שהוצאו מפעילות והושמשו לצורך זה, בין תחנת חיפה מרכז לרציף התפעולי בתחנת חיפה מזרח. המוזיאון נפתח בחודש מרץ 1983 כיוזמה של מנכ"ל הרכבת דאז, צבי צפרירי, ומר אילן פלקוב מנהלו הראשון של המוזיאון. מנהלו הנוכחי של המוזיאון הוא חן מלינג.
המוזיאון נמצא משני עבריו של מגרש המסילות בתחנת חיפה מזרח והמעבר מחלק אחד של המוזיאון למשנהו מתאפשר על גבי גשר להולכי רגל, ממנו ניתן לצפות על תנועת הרכבות ואף על חלקים מן העיר חיפה. בעבר שכנו במקום גם משרדי הנהלת רכבת ישראל שעברו אל תחנת הרכבת לוד.
אוספי המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון מציג את ההיסטוריה של התחבורה המסילתית בישראל ובמדינות השכנות החל מתחילתה בשנת 1892. למיקומו של המוזיאון חשיבות היסטורית, המבנה בו מוצג ציוד נייד שימש בעבר כמוסך קטרים של הרכבת החיג'זית, אשר פעלה במקום החל משנת 1905 ואילו המבנה בו מוצגים קטנים יותר, שימש בעבר כאחד המחסנים בתחנת הרכבת בימי השלטון העות'מאני. במוזיאון אוספים של ציוד נייד כולל קרונות, קטרים וציוד הנדסי, שלטי רכבות, כרטיסי רכבות מתקופות שונות, אוסף בולי רכבות, ועוד. חלק מן התצוגות במוזיאון נמצאות במבנים וחלקם בחצרות המוזיאון. למוזיאון ספרייה הכוללת ספרות מגוונת בנושאי הרכבת.
מוצגים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2019 הועברו למוזיאון הרכבת כמה קטרים וקרונות שהוצגו מ-1988 בחצר מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הללו יוצגו מחדש במוזיאון הרכבת מ-2020 לאחר שישופצו וישוחזרו לצורכי התצוגה.
דגמי רכבות בקנה מידה HO המבוסס על הטופוגרפיה של הרי ירושלים.
-
קטר קיטור מסילה צרה 0-6-0 מס' 10, קטר הקיטור האחרון שנותר בישראל. הקטר נבנה על ידי חברת קראוס בגרמניה בשנת 1902 ושימש לעיתוק רכבות ברכבת החיג'זית (רכבת העמק). -
קרון עזר (tender) של קטר קיטור P-class משנת 1935. -
-
קטר עיתוק דיזל-הידראולי מס' 212 מתוצרת חברת אסלינגן הגרמנית. -
![קטר מס' 163 EMD G16 (אנ'), מתוצרת ג'נרל מוטורס, היה בבעלות הרכבת המצרית (ENR (אנ')) עד למלחמת ששת הימים, אז נפל שלל והועבר לשירות רכבת ישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. ב-2019 עבר שיחזור ונצבע בצבעי "הרכבת הלאומית המצרית".[1][2]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3b/IsraelRailwaysLoco163.jpg/200px-IsraelRailwaysLoco163.jpg)
קטר מס' 163 EMD G16 (אנ'), מתוצרת ג'נרל מוטורס, היה בבעלות הרכבת המצרית (ENR (אנ')) עד למלחמת ששת הימים, אז נפל שלל והועבר לשירות רכבת ישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. ב-2019 עבר שיחזור ונצבע בצבעי "הרכבת הלאומית המצרית".[1][2] -
קטר מס' 102 דגם G-12 מתוצרת SAFB הבלגית, מראשוני קטרי הדיזל בישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. בצביעה המקורית, לקראת סוף עבודות השיחזור. -
קרון טרקלין מס' 98. הקרון נבנה באנגליה בשנת 1922 עבור קציני הרכבת המנדטורית ואורחים חשובים. הוא שימש בין היתר את הקיסר היילה סלאסי מאתיופיה, את המלכה אליזבת מבלגיה ואת וינסטון צ'רצ'יל (לימים ראש ממשלת בריטניה). -
קרון אמבולנס מס' 4720, שימש בעת מלחמת העולם הראשונה את הצבא המלכותי הבריטי להעברת חיילים פצועים. הוא נבנה בבלגיה בשנת 1893 עבור הרכבת המצרית. -
-
-
מנופי קיטור מימי המנדט הבריטי ששימשו להרמת קטרים שנשמטו מן המסילה. C-25-1 (האדום) נבנה בשנת 1918 על ידי חברה ".Cowans, Sheldon and Co" באנגליה, עבור חיל ההנדסה המלכותי. C-30-1 (הירוק) נבנה ב-1950 עבור הרכבת המצרית ונפל שלל במלחמת סיני והועבר לשירות רכבת ישראל. -
קרון נוסעים מס' 93, מסדרת קרונות בעלי גוף פלדת אל-חלד (נירוסטה). נבנה ב-1965 על ידי חברת Carel-Fouche עבור הרכבת הצרפתית כקרון מחלקה ראשונה A9 מהסדרה DEV-Inox. באמצע שנות ה-80 הוסב לקרון מחלקה שנייה עם הסימול B10½t. בשנת 1994 נרכש ביחד עם שאר הקרונות מדגם זה, על-ידי חברת 'הארגז', במסגרת חוזה לשיפוץ קרונות של רכבת ישראל, ובהמשך הועברו לבעלות רכבת ישראל. ברכבת ישראל פעלו 8 קרנות כאלה והם הופעלו רק כמערכים בהם כל הקרונות הם מדגם זה מלבד קרון הכח, קרונות מסוג זה עבדו ברכבת ישראל שנים בודדות, עד תחילת שנות ה-2000. -
-
-
![קטר מס' 163 EMD G16 (אנ'), מתוצרת ג'נרל מוטורס, היה בבעלות הרכבת המצרית (ENR (אנ')) עד למלחמת ששת הימים, אז נפל שלל והועבר לשירות רכבת ישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. ב-2019 עבר שיחזור ונצבע בצבעי "הרכבת הלאומית המצרית".[1][2]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:IsraelRailwaysLoco163.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל רכבת ישראל | ||
|
פורטל חיפה | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון רכבת ישראל- על המוזיאון, באתר רכבת ישראל
- רכבת מלאה בהפתעות, מאמר התרשמות וגלריית תמונות
- תחנת רכבת חיפה מזרח: מוזיאון הרכבת, פרוגרמה ותכנון, 2019-2021, אדריכלית רות ליברטי-שלו, אדריכלית עדי הר-נוי
- קינן כהן, פעילות לפסח: בואו לראות את הג'מבו המצרי במוזיאון הרכבת, באתר וואלה, 1 באפריל 2021
- סברינה דה ריטה, הסיפור מאחורי מוזיאון רכבת ישראל בחיפה, באתר חי פּה, 31 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סידור מחדש של האולם הראשי במוזיאון הרכבת, בעמוד הפייסבוק של מוזיאון רכבת ישראל, 5 בנובמבר 2019
- ^ פעילות לפסח: בואו לראות את הג'מבו המצרי במוזיאון הרכבת, באתר וואלה, 1 באפריל 2021
| רכבת העמק | ||
|---|---|---|
| מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית |  |
| אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
| ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
| תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
| גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
| אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
| הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) | |