סנדק (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סנדק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סַנְדָּק הוא תפקיד סמלי-דתי ביהדות. לפי ספר הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט"

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה

ה"סנדק" הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה. בנוסף לתפקיד המעשי בעת טקס הברית מילה, הסנדק נתפש כנותן חסות (פטרון) של בן סנדקאותו. בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח. הסנדק מכונה גם "בעל הברית" והאמונה העממית אומרת שסנדקאות מביאה לעושר, לכן לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים (להביא לחלוקת העושר). ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס"

יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה[1].

קוואטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". הרב שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:‏‏[2]

הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.

אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנדק, באנציקלופדיה יהודית דעת
  • שמואל פנחס גלברד, שער א: ברית מילה, בתוך: אוצר טעמי המנהגים, פתח תקוה: תשנ"ו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סנדק באנציקלופדיה יהודית דעת
  2. ^ ‏גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' תיג-תיד‏