ססר איירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ססר איירה
Cesar Aira Wikipedia.jpg
לידה 23 בפברואר 1949 (בן 70)
קורונל פרינגלס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה César Tomás Aira González עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, דרמה, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות כך הפכתי לנזירה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ חורחה לואיס בורחס, אוסוולדו למבורגיני, מרסל דושאן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1996)
  • פרס מנואל רוחס (2016)
  • פרס קונקס (1994)
  • פרס קונקס (2004)
  • Roger Caillois Price (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ססר איירהספרדית: César Aira, נולד ב-23 בפברואר 1949) הוא סופר ארגנטינאי, מחברם של למעלה ממאה ספרים אותם הוא מכנה "מעשיות דאדאיסטיות" או "צעצועים ספרותיים למבוגרים".

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בעיירה קורונל פרינגלס שבפרובינציית בואנוס איירס. ב-1967 עבר לעיר בואנוס איירס כדי ללמוד ספרות, ושם הכיר את אלחנדרה פיסארניק ואוסוולדו למבורגיני. עבד למחייתו כמתרגם מאנגלית וצרפתית. ספריו הראשונים, שהחלו להתפרסם בשנות השמונים, היו בפורמט המקובל של למעלה ממאתיים עמודים; אולם החל משנות התשעים הוא מפרסם כמעט כל שנה בין 2 ל-5 רומנים קצרים בני כמאה עמודים ואף פחות.

במהלך שנות התשעים הוכר בארגנטינה כסופר חשוב ומשפיע. בשנות האלפיים החל להיות מתורגם בתכיפות לשפות רבות ולזכות בהכרה בין לאומית. ב-2015 היה בין המועמדים הסופיים לפרס מאן בוקר הבינלאומי ושמו מוזכר תדיר כמועמד לזכייה בפרס נובל. לעומת זאת, בישראל התקבלותו פחות נלהבת.[1][2][3][4]

ספריו שיצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כך הפכתי לנזירה, תרגום: אורית קרוגלנסקי, הוצאת כתר, 2009
  • השיש, תרגום: רינת שניידוור, הוצאת תשע נשמות, 2018
  • וראמו, תרגום: רינת שניידוור, הוצאת תשע נשמות, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יותם ראובני, עם נדר: "כך הפכתי לנזירה" מתיש, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2009
  2. ^ אילי אבידן אזר, איפה הילד(ה) | "כך הפכתי לנזירה", באתר הארץ, 8 ביולי 2009
  3. ^ איתן גלס, "השיש" ו"וראמו": שני ספריו של ססר איירה הם תרגילים בהולכת שולל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2018
  4. ^ דור בביוף, ‏יצירת המופת הנעלמה, באתר ‏mako‏‏, ‏25 בספטמבר 2018‏