ספיחה תחילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבלשנות, סְפִיחָה תְּחִלִּיתלועזית: פְּרוֹתֵזָה או פְּרוֹסְתֵזָה), או סְפִיחַת הֶגֶה תְּחִלִּי, היא הוספה של צליל או הברה לפני מילה מבלי לשנות את משמעותה של המילה. בכך שונה הספיחה התחילית מן התחילית המוספית. הספיחה התחילית נוספת ביצירת מילים אשר מקורן בשפה קדומה יותר או בשפה זרה. במקרים רבים מקלה הספיחה התחילית על הגיית המילה הנפתחת בצרור עיצורים.

הספיחה התחילית הנפוצה ביותר בשפה העברית היא א' מקדימה (א' פרוסתטית). א' זו קיימת עוד מתקופת העברית המקראית, וישנן מילים אשר נכתבות עם הא' המקדימה ובלעדיה במקומות שונים במקרא. שתי דוגמאות לכך הן המילים "אתמול" ו"אצעדה":

שמות זרים אחרים, כמו המלך חשירש אשר הפך במקרא לאחשוורוש, נשאלו מן השפה הפרסית.

במשך הדורות שימשה הא' גם ביצירה של מילים שאולות, לרוב שמקורן ביוונית, לעיתים לאחר שהתגלגלה מן היוונית אל הערבית ומשם אל העברית. דוגמאות לכך הן המילים אצטדיון ואסכולה, אשר הד להיעדר הא' המקדימה במקור ניכר בגלגוליהן אל השפה האנגלית: stadium ו-school, בהתאמה. בתחילת המאה העשרים הייתה מקובלת בעברית הצורה "אספורט" במקום הצורה "ספורט" הנהוגה כיום.[1]

בערבית מופיעה גם כן אליף מקדימה בצורת הציווי בבניין فَعَلَ (בניין 1), בצורות העבר, הציווי והמקור בבניינים إِنْفَعَلَ (7), إِفْتَعَلَ (8), إِفْعَلَّ (9) ו-إِسْتَفْعَلَ (10) וב"עשרת השמות", קרי, עשר מילים המתחילות ב-إِ (إسم, إست, إبن ו-إبنة, إثنان ו-إثنتان, إمرؤ ו-إمرأة, إيمن الله ו-إيم الله). כאשר צורות אלה באות באמצע המשפט, הופכת ההמזה על האליף המקדימה מהמזת אל-קטע להמזת אל-וסל, והאליף הופכת להיות אות שותקת. כמו בעברית, גם מילים שאולות ושמות זרים עשו את דרכן אל הערבית תוך הוספת האליף המקדימה, לדוגמה שם הפילוסוף אפלטון, שם אשר התגלגל בצורה זו אל העברית.

בשפות הרומאניות נוספה e מקדימה למילים שבמקורן הלטיני מתחילות באות s ולאחריה עיצור. למשל, המילה status בלטינית הפכה ל-estado בספרדית ו-état או été בצרפתית. האנגלית, אשר שאלה מילים אלה, השמיטה את הספיחה התחילית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ”האספורט טופח בהצלחה רבה ובתחילתו על ידי הסתדרויות אחרות ואחראיות” (מסע לפולניה בשנת תרצ"ד, נחום סוקולוב)