ספינת השוטים (משל)

ספינת השוטים, או משל הקברניט, הוא משל שהופיע ב'ספר המדינה' של אפלטון.

המשל מתאר את הבעייתיות שבשלטון לא מריטוקרטי, קרי שלטון שאינו מבוסס על כישורים – כגון דמוקרטיה, אוליגרכיה וכדומה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגומו של יוסף גרהרד ליבס לכתבי אפלטון, המשל מופיע בכרך ב', עמודים 384–385:^[1]

תאר לך אניות רבות או אניה אחת שתהיה נתונה במצב כדלהלן:
בעל האנייה עולה בגודלו ובכח גופו על כל יורדי האנייה, אלא שהוא כבד שמיעה, וכמו כן פגומה ראייתו, ובקיאותו בענייני הים אינה אלא כיוצא בזה; ואילו המלחים רבים זה עם זה על הנהגת האנייה, וכל אחד מדמה בנפשו שעליו לתפוס את ההגה, בלא שלמד אמנות זו מימיו, ובלא שיהא בידו לנקוב בשם מורהו, או לציין את פרק הזמן בו למד; ולא עוד אלא שטוענים הם כי הדבר אינו ניתן ללימוד, ואף לא יהססו לגזור לגזרים את כל האומר שכן; ותמיד הם מקיפים את בעל האנייה עצמו ומפצירים בו ועושים כל מעשה שבעולם כדי שימסור בידיהם את ההגה;
ולעיתים כשהוא נכנע לאחרים ולא להם, יהרגו את האחרים הללו או ישליכו אותם מתוך האנייה; ואת בעל האנייה שהינו כמות שהוא יכניעו לרצונם בסם שינה או ביין או בתחבולה אחרת, וכך הם משתלטים על האנייה ונזקקים לכל מה שיש בה, ואגב משתאות ומסיבות הם מפליגים בים כדרך שמסתבר שכמותם; ולא עוד אלא שהם משבחים כל איש שיש בכוחו לסייעם שיתפסו את השלטון מתוך שידול בעל האנייה וכפייתו, והמסוגל לכך - יקראו לו ימאי וקברניט מומחה ובקי בענייני הספנות; ומי שאין בכוחו לסייעם בהשתלטות זו יגנוהו כאיש לא יצלח;
ואילו בדבר הקברניט האמיתי אינם מבינים אף זאת: שחייב הוא לתת דעתו על תקופות השנה ושעות היום, על שמיים וכוכבים ורוחות וכל מה ששייך לאותה אמנות, אם עתיד הוא להיות לאמיתו של הדבר איש הראוי לשלוט באנייה; ואילו שיתפוס אדם את ההגה, בין על דעת האחרים ובין בעל כורחם - יכולת זו, סבורים הם, אי אפשר להשיגה בשום אומנות שאדם ילמד ובשום אימון שיתאמן בו, אלא בחכמת הקברניט.
ואם זהו המעשה שנעשה באניות - כלום אינך מאמין שהקברניט האמיתי אמנם ייקרא צופה- שחקים, ומדבר-הבלים ואיש-אין-חפץ-בו, בפי מלחי האנייות שהכך עלה להן?

במשל, בעל האנייה משול למדינה, המלחים משולים לשלטון דמוקרטי או אוליגרכי – שנוהגים בכוח או בפופוליזם – והקברניט משול לשלטון של מלך-פילוסוף, שיודע כיצד למשול.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1494, ברוח הרנאנס והחזרה לכתבים העתיקים, פרסם הסאטיריקן הגרמני סבסטיאן ברנט את הפואמה ספינת השוטים בהשראת המשל. בסוף המאה ה-15 הירונימוס בוש צייר ציור שנושא את שם הפואמה.

המשל, וכן הפואמה, מוזכרים פעמים רבות גם בתרבות הפופולרית, דוגמת הספר והסרט ספינת השוטים (סרט), וכן במוזיקה דוגמת שיריהם של הדלתות (1970), גרייטפול דד (1974), ג'ון קייל (1974), וורלד פארטי (1987), רוברט פלאנט (1988) ואירייז'ר (1988).