הירונימוס בוש

הירונימוס בוש
Jheronimus Bosch

ציור של בוש מסביבות 1550
לידה	1450 דן בוס, הולנד
פטירה	אוגוסט 1516 (בגיל 66 בערך) דן בוס, הולנד
מקום קבורה	דן בוס
שם לידה	Jheronimus van Aken
מדינה	Northern Low Countries
שם עט	Aeken, Hieronymus van, Aken, Jheronymus van, Aquen, Jheronimus, Aken, Jeroen Anthoniszoon van, Aken, Hieronymus van, Bos, Jeronimus
יצירות ידועות	גן התענוגות הארציים, The Marriage Feast at Cana, The Haywain Triptych, Visions of the Hereafter, The Last Judgment, Ecce Homo, The Seven Deadly Sins and the Four Last Things, ספינת השוטים (הירונימוס בוש), הקוסם (ציור)
תחום יצירה	ציור רנסנס, אמנות חזותית, Gothic painting
זרם באמנות	הפלמים הפרימיטיביים, הרנסאנס הצפוני
תקופת פעילות	1474–1516 (כ־42 שנים)
בת זוג	Aleyt Goyaerts van den Meerveen
חתימה

הירונימוס בוש (בהולנדית: Jheronimus Bosch, נקרא גם Jeroen Bosch‏; 1450 – 9 באוגוסט 1516) היה צייר הולנדי שיצר ציורים ורישומים חשובים רבים בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16. יצירותיו מתאפיינות במראות פנטסטיים ויצורים מוזרים, והוא ידוע בשל כמה ציורים מפורסמים, ביניהם "גן התענוגות הארציים".

מעט מאוד ידוע על קורות חייו, ועוד פחות מכך על אישיותו או על מחשבותיו באשר למהות אומנותו. הוא לא הותיר אחריו מכתבים או רשימות, וגם לא רישומים של ציוריו. ריבוי הציורים שיוחסו לו - המתאפיינים בסצנות קודרות ופנטסטיות ובדמויות משונות - עורר במרוצת השנים שלל ניסיונות לפרש את עבודתו מנקודות מבט שונות ומגוונות.

עם זאת, תיעוד שמו במספר רישומים עסקיים מאפשר לשחזר בקווים כלליים את מהלך חייו. כמו כן, עם התפתחות טכנולוגיות שונות לזיהוי ציורים, מתאפשר כיום להבחין ביתר דיוק בין יצירות מקוריות לבין העתקות וזיופים, ובשנים האחרונות מתקבלת תמונה בהירה יותר של מכלול יצירתו. תהליך זה אף הביא לכך שציורים רבים שיוחסו לו בעבר אינם נכללים עוד בגוף יצירתו. כיום מקובל לייחס לבוש רק כ-25 ציורים, ותוצאה מכך השתנתה גם הפרשנות לאומנותו, וכיום מקובל לראות את עבודותיו כחלק מן המסורת האיקונוגרפית הנוצרית.

קורות חייו

תאריך לידתו של בוש לא נקבע בוודאות. הוא מוערך בסביבות שנת 1450, על סמך דיוקן מצויר ביד (שעשוי להיות דיוקן עצמי) שצויר זמן קצר לפני מותו. רשומה בחשבונות של "אחוות גבירתנו" מתעדת את הוצאות הקבורה של בוש ב-9 באוגוסט 1516. שמו האמיתי היה Hieronymus (Jeroen) van Aken. הוא חתם על חלק מיצירותיו בשם Bosch (ההגייה בהולנדית: "בוס") על שם עיר הולדתו 'ס-הֶרטוֹחֶנבּוֹס ("היער של הדוכס"), או, בקיצור, דֶן בּוֹס, עיר במרכז הולנד.

הוא נולד למשפחת ציירים פלמיים, ובילה את רוב שנותיו בדן בוס ובסביבתה. אביו, אנטוניס ואן אקן (Anthonis van Aken), היה צייר, וכך גם סבו יאן ואן אקן (Jan van Aken), ואבי סבו, שהגיע להולנד מאאכן בגרמניה (מכאן שם המשפחה). שלושה מדודיו ואחיו עבדו גם הם בסדנא המשפחתית. כשמת האב, ירש אחיו הבכור את הבית, אולם המשפחה המורחבת המשיכה לגור בו וישנן עדויות לאלייט, אימו של בוש, וקטלין, אשת אחיו.

ככל הנראה, בסוף שנת 1480 נישא בוש, שהיה אז כבן שלושים, לאלייט (Aleyt ולעיתים Aleid) גויארט ואן דן מירבן. היא הייתה מבוגרת ממנו בכמה שנים, ובהיותה בת למשפחת סוחרים אמידה, הביאה עמה כסף ורכוש וכן רשת קשרים והשפעה. עשרים שנה לאחר מכן, הוא כבר היה בין משלמי המיסים הגבוהים ביותר בדן בוס בזכות עסקי מכירת העצים מצד אשתו, ויצירות האומנות שלו.

כמו רוב מוחלט של תושביה האמידים של דן בוס, הצטרף גם לאחוה של גבירתנו הקדושה, שכללה כמרים, אנשים מהאצולה הנמוכה, סוחרים, בעלי מלאכה, ונציגי ממשל העיר. רישומים על סעודות דתיות שהשתתף בהן ואף מימן אותן, מוכיחים כי הוא נמנה עם החוג הפנימי המצומצם שלה (יש לזכור כי העיר הקתולית התנגדה בעוז לרפורמציה). יש סיבה להאמין כי היה אדם דתי ומשכיל, ועבודותיו מראות עדות לידע מפורט בספרות דתית כמו חיי הקדושים וכתבים פרשניים ומיסטיים.

יצירתו

למרות שהגיע ממשפחת ציירים והושפע כמובן ממסורת הציור הפלמי המוקדם, היה בוש בעל סגנון מקורי. המראות הפנטסטיים שאופיינים ליצירותיו מדגימים מושגים ונרטיבים דתיים, שהבולטים בהם הם מקור הרוע, החטא והליקויים במוסר האדם, והצורך בחסד בעקבות נפילת האנושות.

המקוריות של בוש נעוצה בעמדתו באשר לרעיון מקור הרוע. הוא מקדיש יותר תשומת לב לנפילת המלאכים המורדים ונפילת האנושות, מאשר לסצנות הבשורה, הלידה או הערצת האמגושים הרווחות כל כך אצל ציירים פלמים מוקדמים אחרים. אפילו "יום הדין האחרון" שלו מלא בגופרית בוערת ושדים, ויוצר רושם שונה לחלוטין מקבלת ההחלטות הקוסמיות המאוזנת של ואן דר ויידן או ממלינג.

בוש זכה להערכה כאומן כבר בחייו. הוא היה אחד הציירים הבודדים מצפון אירופה שג'ורג'ו וזארי כלל בחיבורו על האומנים הדגולים. עדות לכך ניתן לראות בעובדה שהוזמנו אצלו כמה וכמה טריפטיכונים - ציורים על שלושה לוחות עץ, אשר מהווים קישוט למזבח בכנסיות. המפורסם שבהם הוא "גן התענוגות הארציים". עדות נוספת להערכה שרחשו לו ברחבי אירופה היא העבודה שכבר במהלך חייו, עבודותיו נאספו בהולנד, אוסטריה וספרד. בזמנו הייתה עירו תחת שלטון בית האבסבורג, ופיליפה השני מלך ספרד רכש רבים מציוריו של בוש. כתוצאה מכך, מוזיאון הפראדו במדריד מחזיק כיום ביצירות "הערצת האמגושים", "גן התענוגות הארציים", "שבעת החטאים וארבעת הדברים האחרונים" ו"טריפטיך השייט".

בוש לא תיארך את ציוריו, אך שלא כמקובל בתקופתו, חתם על כמה מהם. לאור פרסומו נוצרו כמה וכמה ציורים שהתיימרו להיות שלו ונושאים את חתימתו, אולם בשנים האחרונות הוכח כי מדובר ביצירות של חקיינים או מעריצים.

השפעתו של בוש ניכרת בציוריו של הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב שצייר מספר ציורים בסגנון דומה, ביצירותיהם של אמנים רבים שפעלו אחריו, ואף בזרם הסוריאליזם באמנות.

גן התענוגות הארציים

ערך מורחב – גן התענוגות הארציים

בוש יצר לפחות 16 טריפטיכונים. הטרפטיכון הידוע ביותר שלו הוא "גן התענוגות הארציים", בהולנדית Tuin der lusten. בלוח האמצעי הגדול מוצגים תענוגות החיים על ידי קבוצת גברים רכובים על חיות משונות במעגל אקראי, ועוד דמויות עירומות, פירות רבים וציפורים. במרכז המעגל נמצאת בריכה ובה נשים הרוחצות להנאתן. בלוח השמאלי נראים אדם וחוה בגן העדן יחד עם חיות פרי דמיונו של הצייר. בלוח הימני נראה הגיהנום, ובו החוטאים נידונים למיתות משונות ונוראות.

כאשר הלוח הימני והשמאלי סגורים, נראה על גבם כדור המתאר את בריאת העולם, ובה הארץ היא מישור בתוך הכדור. ככל הנראה הסצנה היא היום השלישי טרם הופעת החיים על פני האדמה. בוש, אשר עסק רבות במקור הרוע, מציב בציור את רוח הקודש ולצידה העננים השחורים שמייצגים את המלאכים המורדים, שהופיעו טרם החיים וטרם החטא הקדמון.

שטח הפנים של הציורים הוא גס ומחוספס, וזאת בניגוד לסגנון הציור הפלמי שבו שטח הפנים של הציור הוא בדרך כלל חלק.

שלושת הלוחות של הטריפטיכון "גן התענוגות הארציים", והציור כשהלוחות סגורים

• 
  גן התענוגות, הלוח הימני
• 
  גן התענוגות, הלוח האמצעי
• 
  גן התענוגות, הלוח השמאלי
• 
  הציור כשהלוחות סגורים, כמקובל בצבעים מונוכרומטיים אפורים-חומים

יצירות נוספות

ריפויו של פולי

טריפטיכון הפיתוי של אנתוני הקדוש במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה

לקראת סוף ימיו השתנה סגנון ציורו, והוא החל לצייר ציורים בהם מספר קטן של דמויות תופסות שטח גדול יותר בציור כולו, ונראות קרובות יותר לצופה, כגון בציור "ריפויו של שגעון" (או: "הוצאת אבן הטירוף"). כמו כן משתקפות בציוריו של בוש בעיות שהעסיקו את בני תקופתו, ורוב הסמלים שצייר לקוחים מתורות המסתורין של האלכימיה, שבה לכל צורה וצבע ישנו פירוש נסתר. לדוגמה, הביצה הענקית שהיא נקודת השיא של השרשרת האלכימית.

בוש לא תיארך את ציוריו, חתם רק על מעט מהם, ורבות מעבודותיו אבדו ונהרסו בזמן ההתקפה הקנאית של הרפורמציה. נותרו רק כ-25 ציורים המשויכים לו. פליפה השני, מלך ספרד קנה רבים מציוריו אחרי מות הצייר, ולכן רבים מציוריו של בוש נמצאים במוזיאון הפראדו שבמדריד, בהם גם "גן התענוגות הארציים".

השפעתו של הירונמוס בוש ניכרת בציוריו של הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב שצייר מספר ציורים בסגנון דומה, ביצירותיהם של אמנים רבים שפעלו אחריו, ואף בזרם הסוריאליזם באמנות.

קונצרט בביצה

מחקר ושימור

אף שרוב תשומת הלב במחקר על בוש ניתנה לפרשנות המשמעויות הסמליות של ציוריו, נושאים כגון טכניקת הציור, זיהוי היוצר (בוש עצמו או עוזריו ותלמידיו), ומצב השתמרות היצירות נדונו פחות. עם זאת, להבנת משמעותן של התמונות, שלעיתים קרובות הן חידתיות, חיוני להשיג את התמונה המדויקת ביותר שלהן. משום כך מוקד העשייה הראשוני של פרויקט BRCP הוא תיעוד מדעי קפדני ואחיד של הציורים.

אחד המאפיינים שהקשו על קביעת זהות הצייר וקביעת הרצף הכרונולוגי של הציורים הוא העובדה שרישומי הסקיצות בולטים ברבגוניותם: חלקם נעשו ביד ימין, חלקם ביד שמאל, חלקם עם קווקווים אחידים ואחרים עם צולבים, ולעיתים ניכרים כמה סגנונות באותה סקיצה. הדבר אף הוביל להשערה (שטרם הוכחה) שבוש היה אמבידקסטרי, כלומר בעל שליטה בשתי ידיו במידה שווה.

לאורך השנים יוחסו לבוש עבודות רבות והדבר הוביל לשלל הסברים וניתוחים של יצירותיו שחלקם הגדול התגלה כלא רלוונטי שכן הוא נסמך על חיקויים וזיופים. עם השנים ניכרת מגמה מצמצמת בייחוס היצירות לבוש, תוצאה של התקדמות במחקר הטכנולוגי והמתודולוגי — במיוחד הודות לשימוש באמצעים כגון רפלקטוגרפיה באינפרה-אדום, המאפשרת לבחון את הציור התחתון ולהבחין בין ידיו של האמן עצמו לבין עבודת עוזריו. במחצית הראשונה של המאה ה-20 יוחסו לבוש בין שלושים לחמישים ציורים. בשנות ה-80 הצטמצם גוף היצירות לעשרים וחמישה ציורים וארבעה-עשר רישומים בלבד.

פרויקט המחקר והשימור של בוש (Bosch Research and Conservation Project – BRCP) מאגד מומחים מרחבי העולם העוסקים בשיקום לוחות העץ ובשחזור שכבות הצבע, במטרה לגבש הבנה מדויקת ככל האפשר של היצירות ולאפשר מחקר מעמיק שלהן. כך למשל, לאחר כחמש שנים של שחזור ומחקר קבע הפרויקט כי שניים מהציורים המפורסמים ביותר שיוחסו לבוש עצמו, "שבעת החטאים וארבעת הדברים האחרונים" ו"ישו נושא את הצלב" נוצרו כנראה בסדנתו של בוש אולם לא על ידו ישירות אלא על ידי עוזריו.

רשימת ציוריו

(רשימה חלקית: תרגום מהולנדית)

• גן התענוגות הארציים
• יום הדין
• הצלוב המבוזה
• הפיתוי של אנתוניוס הקדוש
• אנתוניוס הקדוש במדיטציה
• מעופו וכישלונו של אנתוניוס הקדוש
• שבעת החטאים הקטלניים וארבעת הדברים האחרונים (צויר כנראה בסדנא של בוש, אך לא על ידי בוש עצמו)
• החתונה בקאנה (אירוע הנס הראשון של ישו)
• עגלת השחת (חציר)
• יוחנן המטביל בערבה
• ספינת השוטים
• הגיהנום
• ג'יימס הקדוש והקוסם

לקריאה נוספת

• Grove Art Online - Bosch, Hieronymus (אנגלית - פרשנות לרבות מיצירותיו)
• Bosch Project (אנגלית - "פרויקט המחקר והשימור של בוש" - המציג את כל יצירותיו של בוש באיכות גבוהה)
• Larry Silver, Hieronymus Bosch, Abbeville Press; 1st edition, 2006. מסת"ב 978-0789209016
• Matthijs Ilsink, Jos Koldeweij, Hieronymus Bosch: Visions of Genius, Mercatorfonds; Illustrated edition, 2016. מסת"ב 978-0300220131
• Margaret D. Carroll, Hieronymus Bosch: Time and Transformation in The Garden of Earthly Delights, Yale University Press, 2022. מסת"ב 978-0300255324

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הירונימוס בוש בוויקישיתוף

• מרכז האמנות של הירונימוס בוש - אתר מרכז האמנות על שם הצייר.
• הירונימוס בוש - ביוגרפיה - ביוגרפיה וציורים באתר ARC.
• Hieronymus Bosch - ביוגרפיה וציורים באתר WebMuseum.
• גן התענוגות הארציים - סיור אינטראקטיבי בציור של הירונימוס בוש.
• הירונימוס בוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)