ג'ון קייל
.jpg) | |
| לידה |
9 במרץ 1942 (בן 81) גרנרט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
John Davies Cale |
| מוקד פעילות | גרנאט, אמנפורד, קרמרת'נשייר, ויילס |
| תקופת הפעילות | 1965–הווה (כ־58 שנים) |
| מקום לימודים |
גולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, בית הספר אמאנפורד |
| זרם |
פלוקסוס |
| סוגה |
רוק אקספרימנטלי פוסט פאנק ארט רוק |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית, ולשית |
| כלי נגינה |
ויולה, גלוקנשפיל, קבסה, משולש, קסילופון, מרימבה, צ'מבלו, פסנתר חשמלי, פעמוני מזחלת, מלוטרון, דוגם צלילים, קלאבינט, סרינדה, גיטרת בריטון, מקלדת אלקטרונית, כלי הקשה, עוגב כנסייה, גיטרה, עוגב, גיטרה בס, פסנתר, כלי מקלדת, מכונת תופים, סינתיסייזר, גיטרה חשמלית, הרמוניום, ויולה אלקטרונית, אורגן האמונד, גיטרה אקוסטית, צ'לסטה |
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס, וורב רקורדס, ריפרייס, איילנד, IRS, זה, בגרס בנקט, אופל/האחים וורנר,, ROIR, Crepuscule האניבל, ריינו, EMI |
| בן או בת זוג |
Betsey Johnson (אפריל 1968–1971) Cynthia Wells (1971–1975) Risé Cale (14 באוקטובר 1981–1997) Claudia Gould (1997–ערך בלתי־ידוע) ג'יין פרידמן (העשור של 1970–העשור של 1980) |
| צאצאים |
Eden Cale |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
|
john-cale | |
| חתימה |
 |
  | |
ג'ון דייוויס קייל (John Cale; נולד ב-9 במרץ 1942) הוא מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ולשי. הוא ידוע כאמן מגוון, בעיקר בתחום הרוק, וכמייסדה של להקת הוולווט אנדרגראונד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קייל נולד בכפר גרנאט שבמחוז קרמרת'נשייר שבוויילס. לאחר שהתגלה כישרונו בנגינת פסנתר הוא למד מוזיקה בלונדון וסיועו ובעידודו של אהרן קופלנד עבר לארצות הברית להמשך לימודיו. הוא נפגש שם עם מוזיקאים רבי השפעה ובין השאר השתתף בצוותא עם ג'ון קייג' במרתון נגינת פסנתר בן 18 שעות שהיווה את הביצוע המלא הראשון של היצירה "Vexations" של אריק סאטי. כמו כן הוא ניגן בלהקת המוזיקה האקספרימנטלית של המלחין לה מונטה יאנג, שהשפיעה מאוד על יצירתו בלהקתו הבאה, הוולווט אנדרגראונד, בה פעל בין 1965 ו-1968.
הוולווט אנדרגראונד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הוולווט אנדרגראונד
קייל ניגן בשני אלבומיה הראשונים של הלהקה (בוויולה, גיטרה בס, פסנתר ואורגן), השתתף בכתיבתם של חלק מהשירים ושר בחלקם כסולן ראשי. לתרומתו הגדולה ביותר נחשבת נגינת הוויולה הפרועה שלו שתרמה רבות לאווירה הניסיונית הכללית שבאלבומים הראשונים. בין קייל וריד התפתחו מחלוקות בנוגע לכיוונה של הלהקה, שהובילו לבסוף לעזיבתו. ישנם מבקרים הטוענים שקייל היה חבר הלהקה שהשפיע יותר מכל על צלילה של הוולווט אנדרגראונד בתחילת דרכה, כאשר הם מצביעים על האלבום הרגוע שהוציאה הלהקה לאחר עזיבתו, "The Velvet Underground", ומאידך על האלבום הקודם "White Light/White Heat" שהתאפיין בנויז רוק ניסיוני. שלושה אלבומים המתעדים את יצירתו הניסיונית המוקדמת של קייל, באחד מהם מלווה אותו גיטריסט הוולווט סטרלינג מוריסון, יצאו לאור ב-2001.
קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שעזב את הוולווט אנדרגראונד הפיק קייל אלבום לניקו ואת אלבום הבכורה של הסטוג'ס. הוא הפיק מספר אלבומי פוסט פאנק חשובים נוספים, ביניהם אלבום הבכורה של פטי סמית'. הוא פתח בקריירת סולו ואלבומו "Paris 1919" מ-1973 זכה לתשבחות. אלבומו המשותף משנת 1990 עם לו ריד, שהוקדש לזכרו של אנדי וורהול, "שירים לדרלה",[1] הוביל מעט אחר כך לאיחודה של הוולווט אנדרגראונד ב-1993, אך איחוד זה לא נמשך זמן רב. הוא ממשיך להוציא אלבומים וכיום יצירותיו מושפעות ממוזיקה אלקטרונית ורוק אלטרנטיבי.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הוולווט אנדרגראונד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
  |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון קייל
בעקבות הופעתו הראשונה בישראל בשנת 1985
יואב קוטנר מציג את ג'ון קייל לקראת ההופעה, סרטון באתר יוטיוב, מתוך התוכנית "זהו זה!"- יוסי חרסונסקי, בנו של כורה הפחם, מעריב, 6 בדצמבר 1985
- יוסי חרסונסקי, ביקורת הופעה: תחושה של עוד, מעריב, 15 בדצמבר 1985
- יוסי חרסונסקי, תמונה מתוך ההופעה, מעריב, 15 בדצמבר 1985
בעקבות הופעתו בישראל בשנת 2011
- אורי זר אביב, ריאיון עם מר ג'ון קייל, Time Out תל אביב, 18 ביולי 2011
- עמי ברנד, "אני כל הזמן מחפש דרכים שונות לשיר את השירים", באתר גלובס, 27 ביולי 2011
- דנה קסלר, רב ג'וני: על ג'ון קייל, באתר nrg, 31 ביולי 2011
- אילת יגיל, ג'ון קייל בהופעה: הקטיפה נשארה במחתרת, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
- אליוט, אחר ומשובח: על ההופעה של ג'ון קייל, באתר nrg, 3 באוגוסט 2011
- עינב שיף, ג'ון קייל בהופעה: רוקנרול נעים ואיכותי, באתר וואלה!, 3 באוגוסט 2011
ג'ון קייל, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ון קייל, ברשת החברתית טוויטר
ג'ון קייל, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ון קייל, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
ג'ון קייל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון קייל, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
ג'ון קייל, באתר ספוטיפיי
ג'ון קייל, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ון קייל, באתר Genius
ג'ון קייל, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שחר בן ברק, שירים לאנדי, מעריב, 18 במאי 1990
| הוולווט אנדרגראונד | ||
|---|---|---|
| ויליאם אלכסנדר • ג'ון קייל • אגנוס מק'ליז • סטרלינג מוריסון • וולטר פאוארס • לו ריד • מורין טאקר • דאג יול | ||
| אלבומים | The Velvet Underground and Nico (1967) • White Light/White Heat (1968) • The Velvet Underground (1969) • Loaded (1970) • Live at Max's Kansas City (1972) • Squeeze (1973) • Live MCMXCIII (1993) • | |
| הוצאות מאוחרות | The Velvet Underground Live (1974) • VU (1985) • Another View (1986) • Peel Slowly and See (1995) • Final V.U. (2001) • Bootleg Series, Vol. 1: The Quine Tapes (2001) • The Very Best of the Velvet Underground (2003) | |
| אנדי וורהול • ניקו • סאדו-מזוכיזם | ||