ספר הגולגולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר הגולגולות מאת רוברט סילברברג, הוצאת לדורי

ספר הגולגולותאנגלית: The Book of Skulls) מאת הסופר רוברט סילברברג פורסם לראשונה בשנת 1972 ותורגם לעברית על ידי נוגה ברוקס בהוצאת לדורי.

הספר קיבל את פרסי נבולה (בשנת 1972) והוגו (בשנת 1973) על הספר הטוב ביותר.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את מסעם הפיזי והנפשי של ארבעה צעירים אל הזכייה בחיי נצח. מסעם מתחיל בחופשת הפסחא של האוניברסיטה, מצפון לניו יורק ומסתיים באריזונה החמה והיבשה, בה מקווים הארבעה למצוא את המקום המתואר ב"ספר הגולגולות", כתב ישן שמצא הבלשן שבחבורה בספריית האוניברסיטה, ותרגמו לאנגלית.

החברים בני ה-20 עד 22 דרים בכפיפה במעונות האוניברסיטה והם שונים מאוד איש מרעהו:

  • טימוטי בעל אילן היוחסין היוקרתי המושרש היטב בארצות הברית
  • אוליבר יפה התואר, נער החווה מקנזס
  • נד ההומוסקסואל שבא מרקע קתולי קשה
  • אלי, היהודי הטיפוסי ממנהטן, הבלשן שמדביק את שאר החבורה אחד אחרי השני, בלהט המסע אל חיי הנצח.

אך לכל דבר יש מחיר ומחיר חיי הנצח של שניים מן החבורה הנו מות השניים האחרים וכך כתוב במסתורין התשיעי: שניים ימותו ושניים יזכו בחיי נצח - על אחד מהם להקריב עצמו מרצונו (להתאבד), ואת השני יקריבו הנותרים.

בתחילת המסע נראה כי זהו המחיר היחידי אך תוך כדי המסע, על מנת להשלימו, עליהם לשלם בחשבון נפש עמוק ויקר.

הספר כתוב בגוף ראשון מפי כל אחד מן הארבעה, בסבב: אלי, נד, אוליבר וטימוטי. אופן זה של הגשת הסיפור מביא את הקורא לנבכי נפשו של כל אחד מהגיבורים ומאפשר לו לראות את המתרחש מנקודת מבטו של המספר.

ספר הגולגולות: הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הגולגולות מאת רוברט סילברברג, הוצאת Del Rey, ינואר 2006

בהוליווד הייתה כוונה ליצור סרט על פי הספר.

על הכריכה הקדמית של הספר בהוצאה Del Rey (ינואר 2006) פורסמה הודעה המכריזה על בואו של הסרט. הסופר רוברט סילברברג הסביר בהודעה בפורום בו כותב ביאהו כי הבמאי המיועד היה ויליאם פרידקין, אך הפרויקט לא הגיע אל סיומו.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל המנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי, בחור כחוש שלומד שפות באוניברסיטה על חשבון מלגה שזכה בה לאחר פרסום מאמר שהרשים מאוד את אנשי המקצוע בתחום זה, מגלה כתב ישן בשם "ספר הגולגולות" בספריית האוניברסיטה, והבטחת חיי הנצח המונחת לפניו בכתב זה לא תניח את דעתו עד שיממש אותה.

אלי מתחיל להסתודד עם נד בנושא זה. למרות ההבדלים המהותיים בין הארבעה, יש מן הדמיון בין נד לבין אלי: שניהם נמוכי קומה, שניהם רוחניים מאד, שניהם כביכול מסומנים על ידי החברה (הומוסקסואל ויהודי).

לאט לאט השניים האחרים, אוליבר וטימוטי, נכנסים לסוד הספר והארבעה מגלים עניין משותף להגיע למקום, למנזר, בו נכתב כתב עתיק זה, מקום בו יזכו לחיי הנצח.

נראה שכל אחד נכנס להרפתקה זו מסיבה שונה. טימוטי נשאר סקפטי לאורך רב הדרך; עבורו זו הרפתקה של טיול לאזור מדברי, בילוי חופשת הפסחא (תרגום כותר הספר מספרדית הינו "חופשה במדבר"). אפשר לומר שטימוטי הוא ההפך הגמור של אלי. אוליבר, נער החווה מקנזס שהציב לעצמו אתגרים על מנת לברוח ממוצאו שהביש אותו, ואף הצליח בכך, הינו סטודנט מצטיין לרפואה. הוא מעוניין בחיי הנצח כדבר הבא שעליו להשיג בדרך אל ההצטיינות, וכדרך לנצח את המוות ולהדבירו - הסיבה בגללה בחר להיות רופא מלכתחילה. מות אביו בהיותו בן 11 מזין ומתדלק רצונו זה.

יש תחושה בתחילת הספר שאלי או נד הם שישימו קץ לחייהם, ונד, המשורר, מתייחס לזה ברומנטיקה ומתוך נקודת מבט אמנותית. נד, הנמוך שבחבורה, ספג בילדותו חינוך קתולי נוקשה ולמרות זאת אינו מסתיר כהוא זה את נטיותיו המיניות ואף גאה בכך.

הספר מתחיל ישר עם מסעם והמאורעות בדרך מהווים הזדמנות לקורא להכיר את הדמויות לעומק.

הקורא מנסה לאורך הספר לנחש מי מהם יקבלו חיי נצח ומי מהם ימותו.

אוליבר מתואר כאל יווני יפה תואר, צעיר מושלם בעל שיער ארוך ובהיר מאד. אולי הוא יזכה לחיי נצח, הלא מתאים לו, לא כן?

טימוטי המדויק, ההחלטי, הריאלי, אם יזכה בחיי נצח אולי יהפוך לשליט רב עוצמה באמצעות הירושות שיש ברשותו.

למה שאלי או נד יזכו בכלל בחיי נצח?

בהגיעם אל המנזר, הם נדרשים לחיות חיי נזירים לא קלים. בסביבה זו אלי ונד פורחים ואילו אוליבר, למרות עליה בתחילה, מתחיל ודועך אט אט, וטימוטי מתרגז מיום ליום על בזבוז הזמן ועל כך שאין כאן שום חיי נצח לזכות בהם.

התפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוויה קשה שארבעתם נאלצים לעבור, וידוי על דבר מה קשה שעשו, מהווה תפנית בגישה שלהם.

טימוטי מתוודה על אונס אחותו הקטנה. אוליבר מתוודה על משכב זכר שחווה בהיותו בן ארבע עשרה. נד מתוודה על כך שהפיק הנאה ממות (התאבדות) שני אנשים שהיו מאוהבים בו, בני זוג הומוסקסואלים שאירחו אותו בביתם לתקופה ממושכת. לאלי הכי קשה להתוודות. הוא מנסה להתחמק בדרכים עקלקלות אך נד, זה שנבחר להקשיב לו, לא מרפה ממנו. לבסוף מתוודה אלי שהמלגה שזכה בה, קיבלה במרמה: הוא גנב מאמר מבלשן רומני מוכשר שהכיר את אביו.

זוגות הוידוי הועלו בהטלת פור: אלי בפני נד, אוליבר בפני אלי, נד בפני טימוטי, טימוטי בפני אוליבר (עבור אוליבר אונס אחות אינו דבר זר – הוא חי במקום קטן בו גילוי עריות היה עניין של מה בכך).

ה"מצעית", הווי אומר ה"רביעייה", מתפרקת כאשר טימוטי מחליט לעזוב בבוז עמוק כלפי השלושה, למרות שהוזהר שאם יעזוב את השטח, יירצח בידי האחים במנזר.

ברגע העזיבה, אלי, אשר הגיע לרמת רוחניות גבוהה, מבין שזהו הרגע להקריב את האחד מתוך הארבעה, ורוצח את טימוטי על ידי ריסוק עורפו בגולגולת. עוד לפני שהם מספיקים לחשוב מי הוא השני שימות, שיתאבד, מתגלה גופתו של אוליבר אשר שם קץ לחייו מאחר שלא יכל עוד לחיות עם עצמו לאחר שגילה על עצמו את האמת: הוא הומוסקסואל והתקרית בגיל ארבע עשרה לא הייתה טעות. אוליבר לא היה מוכן להשלים עם תכונה זו שלו; לילה לפני כן הוא ונד פרקו סוף-סוף את המתח המיני הרב ששרר ביניהם.

וכך הושם המסתורין התשיעי של "ספר הגולגולות" לפיו אחד מתאבד, אחד נרצח בידי אחרים ושניים נותרים מתוך הארבעה.

אבל אז מגיעים רגעי ההיסוס המכרסמים וחוסר האמונה: האם באמת זכו בחיי נצח? איך יוכלו לדעת? איך ידעו כמה זמן עבר מאז הם שם?

תוכניותיו של אלי לאופן בו יבלה את חיי הנצח שלו לא מתממשים והוא נשאר במנזר; האם בגלל הרצח שביצע אינו יוצא את המנזר או מתוך פחד לגלות שכלל לא זכה בחיי נצח?

הספר גורם לקורא, בין היתר, לשקול את האמונה ועד כמה רחוק היא יכולה להביא את המאמין, ומה קורה למוסר כשאתה עלול לחיות חיי נצח?

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]