ויליאם פרידקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם פרידקין
William Friedkin
פרידקין, 2012
פרידקין, 2012
לידה 29 באוגוסט 1935
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
פטירה 7 באוגוסט 2023 (בגיל 87)
בל אייר, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1962–2023 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Senn High School עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מגרש השדים
הקשר הצרפתי
בן או בת זוג
  • Kelly Lange (7 ביוני 19871990)
  • לזלי אן דאון (19821985)
  • שרי לנסינג (6 ביולי 19917 באוגוסט 2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
    • Jennifer Nairn-Smith (19731976)
  • Kitty Hawks עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר, שני פרסי גלובוס זהב
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם פרידקיןאנגלית: William Friedkin;‏ 29 באוגוסט 19357 באוגוסט 2023) היה במאי קולנוע, מפיק ותסריטאי יהודי-אמריקאי. זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1971 על בימוי הסרט "הקשר הצרפתי". ביים את הסרט "מגרש השדים" בעבורו זכה בפרס גלובוס זהב שני, וכן את הסרטים "קילר ג'ו", "ניצוד", "חיים ומוות בלוס אנג'לס", "שוטטות" ו"פקודה לא חוקית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידקין נולד בשיקגו שבאילינוי, בנם של רייצ'ל, אחות מומחית בחדר ניתוח ולואיס פרידקין, סוחר בגדים. הוריו היו יהודים ממוצא יהודי אוקראיני.

קריירת בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 עבר פרידקין לעבוד בהוליווד ובשנת 1967 הוציא לאקרנים את סרט הביכורים שלו, המיוזיקל "זמנים טובים" בכיכובם של הצמד המוזיקלי המצליח "סוני ושר" - סוני בונו ושר. ב-1968 יצר שני סרטים: העיבוד הקולנועי למחזה "מסיבת יום ההולדת" ו"The Night They Raided Minsky's", שלא זכו להצלחה משמעותית.

בשנות ה-70 היה פרידקין לאחד מהבמאים הטובים והנחשבים ביותר בהוליווד. הוא זכה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב בשנת 1971 על בימוי המותחן "הקשר הצרפתי" שזכה בחמישה פרסי האוסקר. פרידקין קיבל מחמאות רבות על סגנון הסרט שהיה מציאותי ופחות הוליוודי קלאסי. הצלחת הסרט הפכה את פרידקין לאחד מהבמאים הבולטים בזרם שנקרא "New Hollywood" ושאף לסרטים מציאותיים שבהם ניכר מגע ידו האישי של הבמאי. בשנת 1973 ביים פרידקין את סרט האימה "מגרש השדים", סרט ששינה את ז'אנר סרטי האימה ונחשב לאחד מסרטי האימה הטובים בהיסטוריה. "מגרש השדים" היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר מתוכן מועמדות שנייה לפרידקין לפרס הבמאי הטוב ביותר. פרידקין זכה על עבודתו בסרט בפרס גלובוס הזהב השני שלו לבמאי הטוב ביותר. ביים בנוסף את הדרמה הקומית "הנערים בחבורה", מהסרטים ההוליוודים הראשונים שעסקו בנושא ההומוסקסואליות ובו הוצגו דמויות הומוסקסואליות.

הצלחת שני הלהיטים הקולנועיים שלו הציבה את פרידקין ברשימה אחת עם גדולי הבמאים בהוליווד באותה תקופה: פרנסיס פורד קופולה, רוברט אלטמן וג'ורג' לוקאס. אולם סרטיו הבאים לא זכו לאותה הצלחה. "מכשף", העיבוד ההוליוודי של פרידקין בכיכובו של רוי שיידר למותחן הצרפתי המצליח "שכר האימה" קיבל ביקורות אוהדות ביותר אך לא הצליח מבחינה מסחרית. כך גם לגבי קומדיית הפשע "The Brink's Job" שנכשלה מסחרית וביקורתית. את החותמת לירידה באיכויותיו המקצועיות קיבל פרידקין בשנת 1980 לאחר צאת מותחן הפשע המשטרתי בכיכובו של אל פצ'ינו "שוטטות", פרידקין שביים וכתב את הסרט הושמץ בקרב ארגונים לזכויות הגייז והועמד לשני פרסי פטל הזהב לבמאי הגרוע ביותר ולתסריט הגרוע ביותר.

בשנת 1985 חזר פרידקין לתודעה עם סרט הפעולה שלו "חיים ומוות בלוס אנג'לס", הסרט הוערך רבות על ידי מבקרי הקולנוע ואף הושווה בזמנו ל"הקשר הצרפתי". בשנת 1987 ביים, כתב והפיק את דרמת בית המשפט "השתוללות" והועמד לפרס סאטורן לבמאי הטוב ביותר.

בשנות ה-90 ביים פרידקין את סרט האימה "אימה בלילות", את סרט הספורט "Blue Chips" בכיכובו של כוכב הליגת ה-NBA שאקיל אוניל ואת המותחן הארוטי "קשר האופל". הפקתו הטובה ביותר באותו עשור הייתה העיבוד הטלוויזיוני לסרט הקלאסי "12 המושבעים", העיבוד היה להצלחה ביקורתית ופרידקין הועמד על עבודת הבימוי שלו לפרס אמי.

בשנת 2000 ביים פרידקין את דרמת המלחמה "פקודה בלתי חוקית" בהפקת סקוט רודין, הסרט הצליח בקופות אך קיבל ביקורות צוננות ממבקרי קולנוע ומארגוני ערבים אמריקאיים שהאשימו את יוצרי הסרט בגזענות כנגד ערבים. ב-2003 הוציא פרידקין את מותחן הפעולה "מאבק צמוד" בכיכובם של טומי לי ג'ונס ובניסיו דל טורו, הסרט התקבל בתגובות מעורבות ולא הצליח לכסות את תקציב ההפקה.

מאז 1998 עסק פרידקין גם בבימוי אופרות, והציג את פרשנותו למגוון אופרות, קלאסיות ומודרניות כאחד. בין עבודותיו: ווצק" מאת אלבן ברג, "טירת כחול הזקן" מאת ברטוק, "ג'אני סקיקי" מאת פוצ'יני ו"אריאדנה בנקסוס" מאת ריכרד שטראוס. בשנת 2005 ביים פרידקין באופרה הישראלית תל אביב יפו את האופרה "שמשון ודלילה" מאת סן-סנס, ושהה בישראל כחודש ימים.[1]

בשנת 2006 שיתף פרידקין פעולה עם המחזאי טרייסי לטס בסרט האימה הפסיכולוגי העצמאי "באג", הסרט התקבל בתגובות מעורבות בארצות הברית וזכה להצלחה וביקורות אוהדות דווקא בפסטיבל קאן. בשנת 2011 חזר פרידקין לשתף פעולה עם טרייסי לטס בקומדיית הפשע השחורה "קילר ג'ו" בכיכובם של מתיו מקונוהיי ואמיל הירש. הסרט זכה להצלחה ביקורתית רחבה בקרב קהל הקולנוע העצמאי והועמד למספר פרסי קולנוע, מתוכם מועמדות שנייה לפרידקין לפרס סאטורן לבמאי הטוב ביותר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידקין היה נשוי לכוכבת הקולנוע הצרפתייה ז'אן מורו, לשחקנית ולדוגמנית הבריטית לזלי אן דאון ולעיתונאית האמריקאית קלי לאנג. בסוף חייו היה נשוי למפיקה ההוליוודית והשחקנית לשעבר שרי לנסינג. בנו היחיד ג'ק נולד ממערכת נישואיו השניים ללזלי אן דאון.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם פרידקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
1970: פרנקלין שפנר (פטון)
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע
1971: ויליאם פרידקין (הקשר הצרפתי)
הבא:
1972: פרנסיס פורד קופולה (הסנדק)