סקסטוס יוליוס אפריקנוס
| לידה |
160? איליה קפיטולינה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
240? (בגיל 80 בערך) ירושלים, התקופה הרומית בארץ ישראל |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| יצירות בולטות |
Chronographiai |
| שפות היצירה |
לטינית |
  | |
סקסטוס יוליוס אפריקנוס (בלטינית: Sextus Julius Africanus; 160–240 בערך) היה סופר נוצרי, אחד מאבות הכנסייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפריקנוס היה יהודי[1] יליד הקולוניה איליה קפיטולינה, שהמיר דתו לנצרות. וייפו הציע[2] ש"סקסטוס" הוא עיוות של המילה הלטינית Sectus שמשמעה "החתוך", דהיינו מי שעשו לו ברית מילה.
הוא שימש שגריר של העיר אמאוס ניקופוליס אל הקיסר אלאגבאלוס במשלחת שהשיגה עבורה מעמד של עיר ואת השם ניקופוליס.
אפריקנוס היה מחברם של כרונוגרפיה ושל חיבור בשם hoi kestoi, ושימר את רשימותיו של ההיסטוריון המצרי-יווני מנתו מן המאה השלישית לפסה"נ.
במסגרת דיונו על הרעלת יין, כתב אפריקנוס כי הפרושים התפארו על כך שבזמנו הם הרגו יחידה רומית על ידי הרעלת יינם[3]:
Let no one consider the barbarians of the East ignorant of these stratagems. Oftentimes they themselves commit vicious acts against their attackers. The Pharisees prided themselves on once having killed a Roman contingent through the guise of flight. For they were seemingly having a feast, and then they retreated from their attackers, leaving behind a midday meal ready to eat. But the wine was treacherous, poisoned by lime quenched in it. Wine is poisoned with sodium carbonate, boxwood, hemlock, and similar means; for when consumed these things have the capacity to do harm and to put the enemy in a dreadful state.
— Iulius Africanus, "Cesti, The Extant Fragments"
[4]שמעון אפלבאום טען כי הפסקה מתייחסת להשמדת הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה בזמן מרד בר כוכבא ואפריקנוס, שגדל וחי באיליה קפיטולינה, שימר פסקה זו במסורת שהתהלכה בקרב חיילי הלגיון העשירי פרטנסיס שחנו בעיר.[5] מנחם מור טוען כי בפסקה זו לא מדובר כלל על הרעלת לגיון, אלא על הרעלתו של פלאנקס, ולא ניתן לזהות את היחידה ואת המאורע שעליהם הוא מדבר, הוא משער כי מדובר אולי בתקופת המרד הגדול.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- H. Gelzer, Sextus Julius Africanus und die Byzantinische Chronographie. Leipzig, 1898. Online at the Internet Archive. .
- M. Wallraff, L. Mecella (hg), Die Kestoi des Julius Africanus und ihre Überlieferung (Berlin und New York, de Gruyter, 2009)
- F.C.R. Thee, Julius Africanus and the Early Christian View of Magic, Tubingen 1984
- Martin Wallraff (ed.), Iulius Africanus, Sextus - Iulius Africanus Chronographiae - The Extant Fragments, USA 2007
- E. Habas (Rubin), The Jewish Origin of Julius Africanus, JJS 45, (1994), pp. 86–91
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקסטוס יוליוס אפריקנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Habas (Rubin), E, The Jewish Origin of Julius Africanus, Journal of Jewish Studies 45, 1994, עמ' 86–91
- ↑ Jean-René Vieillefond, Les ‘Cestes’ de Julius Africanus. Étude sur l'ensemble des fragments avec édition, traduction et commentaires, Florence: Institut Français: Publications de l'Institut Français de Florence, 20, 1970
- ↑ F.C.R. Thee, Julius Africanus and the Early Christian View of Magic, Tubingen 1984, pp.114–115
- ↑ יוליוס אפריקנוס, תרגום: וויליאם אדלר, Cesti, The Extant Fragments, De Gruyter, 2012, עמ' F12.2, עמ' 51. (ביוונית (עם תרגום לאנגלית))
- ↑ A.Applebaum, Prolegomena to the Study of the Second Jewish Revolt (A.D. 132-135), Oxford 1976, p. 26
- ↑ מנחם מור, מרד בר כוכבא עוצמתו והיקפו, 1991, עמוד 125
